תמה הסאגה: קובי אלכסנדר נתפס בנמביה
סאגת ההיעלמות של קובי אלכסנדר היגיעה אתמול לסיומה. זאת, לאחר שדובר הפרקליטות האמריקנית בברוקלין הודיע רשמית, כי אלכסנדר שהוגדר בחזקת "נמלט" מאז ה-9 באוגוסט, נעצר במדינה האפריקנית.
מהפרקליטות האמריקנית נמסר, כי תפיסתו של אלכסנדר באה בעקבות מרדף בינלאומי שניהל ה-FBI ובעקבות שיתוף פעולה של ממשלת נמיביה. עוד מסרה הפרקליטות, כי אלכסנדר יובא בפני בית משפט בוינדהוק, בירת נמביה בתוך 48 שעות וארה"ב תבקש את הסגרתו.
איתורו של אלכסנדר על ידי הרשויות האמריקניות התבצע בעקבות פעילות שזוהתה בחשבון הבנק שלו, וכעת המכשול היחידי נעוץ בעובדה שלנמביה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. עם זאת, מאז אותר אלכסנדר פעלו שתי המדינות לחתימת הסכם הסגרה ביניהן, כך שככל הנראה לא יהיה בעיה להעבירו לארה"ב.
קובי אלכסנדר הוגדר כפושע נמלט על ידי רשויות ה-FBI והואשם על ידי הרשויות במספר סעיפי מרמה. שני בכירים נוספים בקומברס הואשמו על ידי הרשויות והסגירו את עצמם ללא מאבק. שלושת הבכירים הודיעו על פרישתם מהחברה במהלך חודש מאי לאחר שקומברס הודיעה כי תצהיר מחדש על דו"חותיה הרבעוניים בחמש השנים האחרונות לאור אי סדרים בנהלים החשבונאיים המקובלים בחברה.
במהלך חודש מארס הודיעה חברת קומברס כי תקים ועדה מיוחדת אשר תבדוק נושאים הקשורים להענקת אופציות. הבדיקה חייבה אז דחייה בפרסום הדו"חות הרשמיים של החברה. מאז החלה פרשת הענקת האופציות בחברה להתדרדר. במהלך חודש מאי הפתיע קובי אלכסנדר את השווקים כאשר הכריז כי הוא עוזב את החברה. במהלך חודש אוגוסט נעצרו שני הבכירים, אז הכריז ה-FBI כי מקום המצאו של קובי אלכסנדר אינו ידוע.
עבר או לא עבר על חוק הלבנת ההון
בנוגע לפרסומים בשעה האחרונה על כך שקובי אלכסנדר עבר על חוקי הלבנת ההון בישראל מסר יאיר דגן מומחה למניעת הלבנת הון, כי 57 מיליון הדולרים שקובי אלכסנדר העביר מבנק סיטי גרופ לבנק הפועלים ולבנק לאומי אינם בגדר עבירה על חוק הלבנת ההון בארץ.
לדבריו, העברות הכספים נעשו באופן תקין, כיוון שבזמן ההעברה אלכסנדר לא הוגדר כנמלט מרשויות החוק בארה"ב, ועדיין לא הוגש נגדו כתב אישום.
דגן טוען, כי כל עוד לא התקבלה בארץ בקשה מטעם רשויות אכיפת החוק האמריקאיות, וכל עוד בקשה כזו לא אושרה ע"י משרד המשפטים בארץ, קובי אלכסנדר יכול להוציא את הכספים הנמצאים בבנק לאומי ובבנק הפועלים ולמנוע את חילוטם ע"י הרשויות האמריקאיות.
מבחינת הבנקים בארץ, כאשר סכום ההעברות הכספיות עובר את סף הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, הרי שהבנקים מחויבים לדווח באופן אוטומטי, וסביר שזה מה שהם עשו. אולם, הבנקים בארץ אמורים לדווח על "פעולות בלתי רגילות" אם מתעורר אצלם חשד שפעולות אלה קשורות בהלבנת הון. דיווחים אלה נתונים לשיקול דעתו של האחראי לאיסור הלבנת הון בכל בנק ובנק.
במקרה שלנו, באם ההעברות עוררו חשד כי קובי אלכסנדר מנסה להלבין הון, ובמקרה זה כבר היה ידוע כי מתנהלת נגדו חקירה בבנקים בישראל, אזי יתכן כי הבנק דיווח לרשות על פעולות אלה כ"בלתי רגילות". לדבריו, הדיווח אינו מונע את ביצוע הפעולות עצמן, כיוון שאסור לגלות ללקוח את דבר קיומו של הדיווח על פעולה "בלתי רגילה".
"היום, אחרי שנודע על העברת הכספים, האמריקאים יכולים לבקש ממדינת ישראל להקפיא את הכסף שהועבר לבנקים. בקשה זו תתבצע על פי סעיף 33 בחוק עזרה משפטית בין מדינות (בקשה של מדינה אחרת לאכוף צו חילוט זר). נציין, כי חוק איסור הלבנת הון קובע כי עבירת מקור המוגדרת בחוק תיראה כעבירה גם אם נעברה במדינה אחרת, ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.
כרגע קובי אלכסנדר לא ביצע עבירת הלבנת הון בישראל, אולם במידה והרשויות האמריקאיות ירשיעו את אלכסנדר והעברות בהן יורשע נחשבות לעבירות מקור גם על פי החוק הישראלי, ייתכן וגם מדינת ישראל תתבע את אלכסנדר על הלבנת הון.
אלכסנדר מובא לדיון בבית המשפט
כשברקע עומדת שאלת ההסגרה לארה"ב התייצב היום אלכסנדר בבית המשפט בעיירה קטטורה שבנמביה (על פי החוקים בנמיביה, אלכסנדר חייב להתייצב בבית המשפט בתוך 48 שעות מרגע מעצרו).
ג'וני טרוטר, סגן התובע הכללי של נמיביה, מסר לסכונויות התקשורת, כי בכוונת אלכסנדר לבקש שיחרור בערבות בדיון הראשון שיתקיים בבית המשפט.
מנגד, פרקליטו של אלכסנדר, רוברט מורבילו, מסר כי מאז נעצר אלכסנדר לא הצליח ליצור קשר עימו. לדבריו אין הוא יכול לפעול בעניינו עד שיגיע לארה"ב שכן החוקים בנמיביה והזכויות של אלכסנדר שונים ועל כן אין לו כוונה להגיע לנמיביה על מנת להפגש עם הלקוח שלו.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
