תמה הסאגה: קובי אלכסנדר נתפס בנמביה

איתורו של אלכסנדר על ידי הרשויות האמריקניות התבצע בעקבות פעילות שזוהתה בחשבון הבנק שלו. אלכסנדר יובא בפני בית משפט בתוך 48 שעות וארה"ב תבקש את הסגרתו
אסף מליחי |

סאגת ההיעלמות של קובי אלכסנדר היגיעה אתמול לסיומה. זאת, לאחר שדובר הפרקליטות האמריקנית בברוקלין הודיע רשמית, כי אלכסנדר שהוגדר בחזקת "נמלט" מאז ה-9 באוגוסט, נעצר במדינה האפריקנית.

מהפרקליטות האמריקנית נמסר, כי תפיסתו של אלכסנדר באה בעקבות מרדף בינלאומי שניהל ה-FBI ובעקבות שיתוף פעולה של ממשלת נמיביה. עוד מסרה הפרקליטות, כי אלכסנדר יובא בפני בית משפט בוינדהוק, בירת נמביה בתוך 48 שעות וארה"ב תבקש את הסגרתו.

איתורו של אלכסנדר על ידי הרשויות האמריקניות התבצע בעקבות פעילות שזוהתה בחשבון הבנק שלו, וכעת המכשול היחידי נעוץ בעובדה שלנמביה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. עם זאת, מאז אותר אלכסנדר פעלו שתי המדינות לחתימת הסכם הסגרה ביניהן, כך שככל הנראה לא יהיה בעיה להעבירו לארה"ב.

קובי אלכסנדר הוגדר כפושע נמלט על ידי רשויות ה-FBI והואשם על ידי הרשויות במספר סעיפי מרמה. שני בכירים נוספים בקומברס הואשמו על ידי הרשויות והסגירו את עצמם ללא מאבק. שלושת הבכירים הודיעו על פרישתם מהחברה במהלך חודש מאי לאחר שקומברס הודיעה כי תצהיר מחדש על דו"חותיה הרבעוניים בחמש השנים האחרונות לאור אי סדרים בנהלים החשבונאיים המקובלים בחברה.

במהלך חודש מארס הודיעה חברת קומברס כי תקים ועדה מיוחדת אשר תבדוק נושאים הקשורים להענקת אופציות. הבדיקה חייבה אז דחייה בפרסום הדו"חות הרשמיים של החברה. מאז החלה פרשת הענקת האופציות בחברה להתדרדר. במהלך חודש מאי הפתיע קובי אלכסנדר את השווקים כאשר הכריז כי הוא עוזב את החברה. במהלך חודש אוגוסט נעצרו שני הבכירים, אז הכריז ה-FBI כי מקום המצאו של קובי אלכסנדר אינו ידוע.

עבר או לא עבר על חוק הלבנת ההון

בנוגע לפרסומים בשעה האחרונה על כך שקובי אלכסנדר עבר על חוקי הלבנת ההון בישראל מסר יאיר דגן מומחה למניעת הלבנת הון, כי 57 מיליון הדולרים שקובי אלכסנדר העביר מבנק סיטי גרופ לבנק הפועלים ולבנק לאומי אינם בגדר עבירה על חוק הלבנת ההון בארץ.

לדבריו, העברות הכספים נעשו באופן תקין, כיוון שבזמן ההעברה אלכסנדר לא הוגדר כנמלט מרשויות החוק בארה"ב, ועדיין לא הוגש נגדו כתב אישום.

דגן טוען, כי כל עוד לא התקבלה בארץ בקשה מטעם רשויות אכיפת החוק האמריקאיות, וכל עוד בקשה כזו לא אושרה ע"י משרד המשפטים בארץ, קובי אלכסנדר יכול להוציא את הכספים הנמצאים בבנק לאומי ובבנק הפועלים ולמנוע את חילוטם ע"י הרשויות האמריקאיות.

מבחינת הבנקים בארץ, כאשר סכום ההעברות הכספיות עובר את סף הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, הרי שהבנקים מחויבים לדווח באופן אוטומטי, וסביר שזה מה שהם עשו. אולם, הבנקים בארץ אמורים לדווח על "פעולות בלתי רגילות" אם מתעורר אצלם חשד שפעולות אלה קשורות בהלבנת הון. דיווחים אלה נתונים לשיקול דעתו של האחראי לאיסור הלבנת הון בכל בנק ובנק.

במקרה שלנו, באם ההעברות עוררו חשד כי קובי אלכסנדר מנסה להלבין הון, ובמקרה זה כבר היה ידוע כי מתנהלת נגדו חקירה בבנקים בישראל, אזי יתכן כי הבנק דיווח לרשות על פעולות אלה כ"בלתי רגילות". לדבריו, הדיווח אינו מונע את ביצוע הפעולות עצמן, כיוון שאסור לגלות ללקוח את דבר קיומו של הדיווח על פעולה "בלתי רגילה".

"היום, אחרי שנודע על העברת הכספים, האמריקאים יכולים לבקש ממדינת ישראל להקפיא את הכסף שהועבר לבנקים. בקשה זו תתבצע על פי סעיף 33 בחוק עזרה משפטית בין מדינות (בקשה של מדינה אחרת לאכוף צו חילוט זר). נציין, כי חוק איסור הלבנת הון קובע כי עבירת מקור המוגדרת בחוק תיראה כעבירה גם אם נעברה במדינה אחרת, ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.

כרגע קובי אלכסנדר לא ביצע עבירת הלבנת הון בישראל, אולם במידה והרשויות האמריקאיות ירשיעו את אלכסנדר והעברות בהן יורשע נחשבות לעבירות מקור גם על פי החוק הישראלי, ייתכן וגם מדינת ישראל תתבע את אלכסנדר על הלבנת הון.

אלכסנדר מובא לדיון בבית המשפט

כשברקע עומדת שאלת ההסגרה לארה"ב התייצב היום אלכסנדר בבית המשפט בעיירה קטטורה שבנמביה (על פי החוקים בנמיביה, אלכסנדר חייב להתייצב בבית המשפט בתוך 48 שעות מרגע מעצרו).

ג'וני טרוטר, סגן התובע הכללי של נמיביה, מסר לסכונויות התקשורת, כי בכוונת אלכסנדר לבקש שיחרור בערבות בדיון הראשון שיתקיים בבית המשפט.

מנגד, פרקליטו של אלכסנדר, רוברט מורבילו, מסר כי מאז נעצר אלכסנדר לא הצליח ליצור קשר עימו. לדבריו אין הוא יכול לפעול בעניינו עד שיגיע לארה"ב שכן החוקים בנמיביה והזכויות של אלכסנדר שונים ועל כן אין לו כוונה להגיע לנמיביה על מנת להפגש עם הלקוח שלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.