אאורה הגישה טיוטת תשקיף לרשות לניירות ערך
חברת אאורה השקעות הגישה היום (א') טיוטת תשקיף לרשות לניירות ערך. ההנפקה צפויה לכלול אג"ח "סטרייט", אג"ח להמרה ואופציות. היקף ומבנה ההנפקה הסופי טרם נקבעו. את ההנפקה יובילו החתמים הראל חיתום ואנליסט חיתום.
יוסף צליח, יו"ר אאורה, אמר היום: "אאורה נמצאת בתנופת עסקאות בכל תחומי פעילותה: הקמתה של רשת מרכזי קניות ברומניה וייזום, הקמה ומימון פרויקטים של בניה למגורים בישראל. גיוס ההון ישמש אותנו למימון הרחבת הפעילות ולהמשך איתור הזדמנויות עסקיות".
נזכיר, אאורה שותפה בהקמתה של רשת מרכזי קניות ברומניה במסגרת זו רכשה אאורה והחלה בתכנונם של מרכזי קניות בערים בוזאו, פיאטרה-ניימץ וסוצ'אבה. החברה מצויה במשאים ומתנים בשלבים שונים לרכישת מגרשים נוספים ברומניה עליהם יוקמו מרכזי קניות במסגרת רשת מרכזי הקניות.
כמו-כן, צפויה החברה לפתוח עד לסוף שנה זו מרכז קניות בבוקרשט אותו הקימה בשותפות עם גירון.
בתחילת החודש הודיעה אאורה כי חתמה, יחד עם חברת ס.י. אבן יזמות, בחלקים שווים, על הסכם לרכישת קרקע בשטח כולל של כ- 36 דונם בבאר יעקב. הקרקע מיועדת, לבניית 367 יחידות דיור, שהיקף המכירות הצפוי מהן יסתכם בכ-250 מיליון שקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
