IDC: שוק שירותי המחשוב בישראל הגיע ב-2005 ל-1.5 מיליארד דולר
ה-IT הישראלי בצמיחה, ועכשיו יש לזה גם הוכחות: IDC ישראל, השלוחה המקומית של חברת המחקר הבינלאומית, פרסמה מחקר המסכם את שוק שירותי המיחשוב בישראל ב-2005, לפיו היקף השוק הסתכם ב-1.5 מיליארד דולרים – עליה של 16% לעומת שנת 2004. IDC ישראל מייחסת את העליה לשינויים רגולטוריים בישראל ובעולם בתחום הפיננסי, שמניעים מהלכים אסטרטגיים גם מעבר לעמידה בסטנדרטים במערכת הבנקאית והפיננסית הדורשים השקעות רבות בטכנולוגיות מידע. "תפקידן של חברות השירותים ללמוד את השינויים הרגולרטוריים על מנת לחסוך בזמן וכסף ללקוחותיהן", כותבת IDC.
כמיטב המסורת, מדרגת חברת המחקר את שלוש החברות המובילות בשוק שירותי המיחשוב הישראלי. לפי הדירוג, נס טכנולוגיות היא המובילה עם נתח שוק של 12%. בחישוב מתמטי פשוט של הנתונים במונחים כספיים, היקף הפעילות שלה בשוק הגיע ל-180 מיליון דולרים ב-2005. במקום השני מדורגת מטריקס עם נתח שוק של 11.4% והיקף פעילות של 165 מיליון דולרים. במקום השלישי דירגה IDC את יבמ ישראל, עם נתח שוק של 10.1%, והיקף פעילות של 150 מיליון דולרים.
השינוי הבולט בדירוג החדש הוא לא המקום הראשון, בו מוקמה נס טכנולוגיות גם בשנה שעברה, אלא דווקא במקומות השני והשלישי. לראשונה השנה עקפה מטריקס, שדורגה בשנה שעברה במקום השלישי, את יבמ ישראל, שלא הצליחה לשמור על מעמדה במקום השני. כך, כאמור, הגיעה מטריקס למקום השני ודחקה את יבמ למקום השלישי.
תחום מיקור החוץ הינו התחום הגדול ביותר מתוך כלל שוק שירותי המיחשוב בישראל, קובעת IDC ישראל. השוק הסתכם בשנת 2005 ב-445.7 מיליון דולרים, המהווים 28.8% מכלל השוק. התחום כולל מיקור חוץ של מערכות מידע, ניהול וטיפול במחשבים אישיים ורשתות, מיקור חוץ של יישומים ושירותים מבוססי רשת מהווים את הסגמנטים הנוספים של תחום מיקור החוץ. את התחום מובילות יבמ, נס טכנולוגיות ו-EDS, אשר מוכוונות לארגונים ולמכרזים הגדולים של מיקור חוץ של מערכות המידע, כך על פי IDC.
חברת המחקר צופה המשך גידול ב-Offshore Services בעולם, אשר עמד על כ-13 מיליארד דולרים בשנת 2005 ואמור להכפיל את גודלו עד לשנת 2010, לדבריה. את רוב השירותים מבצעות חברות מהודו, אשר מהוות כ-84% מנתון זה. למרות מחסומי כניסה, IDC קובעת כי על החברות המקומיות להיערך לעתיד בנושא זה, מאחר ו"אנו רואים כניסה של חברות ושווקים חדשים ל-Offshore Service למרות שבשלב זה מדובר בעיקר במדינות דוברות אנגלית".
מנס טכנולוגיות נמסר בתגובה, כי "נס מקבלת בברכה את ממצאי מחקר IDC, המעיד, בדומה למחקרים אחרים, על מובילותה בשוק הישראלי זו השנה השניה ברציפות".
מטריקס מסרה בתגובה, כי "יש אמת מידה אחת ויחידה לפיה אנו מודדים את היקף עסקיה של מטריקס והיא הדו"חות הכספיים של החברה. לא ברור לנו לפי אילו מדדים מכינה IDC את דו"חותיה. עם זאת, אנו מפנים את IDC וכל מי שרוצה לעיין בנתוני היקפי הפעילות של מטריקס בישראל, לדו"חות הכספיים שלנו ולדו"חות הכספיים של מתחרותינו הציבוריות - ולהגיע למסקנה בעצמו".
עוד נמסר ממטריקס, כי "לאחרונה פירסמו שתי חברות מחקר - STKI ו-BDI - ניתוח של שוק ה-IT הישראלי. מהדו"חות עולה ההובלה של מטריקס בצורה ברורה, כמו גם מהדו"חות שלנו. העיסוק בהשוואות היקפי המכירות של החברות הגדולות בשוק ה-IT אמנם מספקת פרנסה לחברות הייעוץ וכותרות בעיתונים, אך המידע זמין באתרים הכלכליים לדו"חות החברות הציבוריות".
EDS ישראל מסרה, כי "ל-EDS היו מספר עסקאות שנחתמו בסוף 2005, ביניהן עסקת מיקור החוץ עם הבנק הבינלאומי, אשר נחתמה בדצמבר 2005 והאימפקט שלה אינו בא לידי ביטוי בממצאים של שנה זו. עסקת מיקור החוץ עם הבינלאומי הינה הגדולה ביותר שנעשתה בתחום הזה. לפיכך, בממצאי דו"ח שנת 2006 , אשר יכיל עסקאות אלה, הדירוג יכול בהחלט להשתנות".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
