IDC: שוק שירותי המחשוב בישראל הגיע ב-2005 ל-1.5 מיליארד דולר

מדובר בעליה של 16% לעומת שנת 2004. שלוש החברות המובילות בשוק שירותי המיחשוב הישראלי הן נס טכנולוגיות, מטריקס ויבמ ישראל

ה-IT הישראלי בצמיחה, ועכשיו יש לזה גם הוכחות: IDC ישראל, השלוחה המקומית של חברת המחקר הבינלאומית, פרסמה מחקר המסכם את שוק שירותי המיחשוב בישראל ב-2005, לפיו היקף השוק הסתכם ב-1.5 מיליארד דולרים – עליה של 16% לעומת שנת 2004. IDC ישראל מייחסת את העליה לשינויים רגולטוריים בישראל ובעולם בתחום הפיננסי, שמניעים מהלכים אסטרטגיים גם מעבר לעמידה בסטנדרטים במערכת הבנקאית והפיננסית הדורשים השקעות רבות בטכנולוגיות מידע. "תפקידן של חברות השירותים ללמוד את השינויים הרגולרטוריים על מנת לחסוך בזמן וכסף ללקוחותיהן", כותבת IDC.

כמיטב המסורת, מדרגת חברת המחקר את שלוש החברות המובילות בשוק שירותי המיחשוב הישראלי. לפי הדירוג, נס טכנולוגיות היא המובילה עם נתח שוק של 12%. בחישוב מתמטי פשוט של הנתונים במונחים כספיים, היקף הפעילות שלה בשוק הגיע ל-180 מיליון דולרים ב-2005. במקום השני מדורגת מטריקס עם נתח שוק של 11.4% והיקף פעילות של 165 מיליון דולרים. במקום השלישי דירגה IDC את יבמ ישראל, עם נתח שוק של 10.1%, והיקף פעילות של 150 מיליון דולרים.

השינוי הבולט בדירוג החדש הוא לא המקום הראשון, בו מוקמה נס טכנולוגיות גם בשנה שעברה, אלא דווקא במקומות השני והשלישי. לראשונה השנה עקפה מטריקס, שדורגה בשנה שעברה במקום השלישי, את יבמ ישראל, שלא הצליחה לשמור על מעמדה במקום השני. כך, כאמור, הגיעה מטריקס למקום השני ודחקה את יבמ למקום השלישי.

תחום מיקור החוץ הינו התחום הגדול ביותר מתוך כלל שוק שירותי המיחשוב בישראל, קובעת IDC ישראל. השוק הסתכם בשנת 2005 ב-445.7 מיליון דולרים, המהווים 28.8% מכלל השוק. התחום כולל מיקור חוץ של מערכות מידע, ניהול וטיפול במחשבים אישיים ורשתות, מיקור חוץ של יישומים ושירותים מבוססי רשת מהווים את הסגמנטים הנוספים של תחום מיקור החוץ. את התחום מובילות יבמ, נס טכנולוגיות ו-EDS, אשר מוכוונות לארגונים ולמכרזים הגדולים של מיקור חוץ של מערכות המידע, כך על פי IDC.

חברת המחקר צופה המשך גידול ב-Offshore Services בעולם, אשר עמד על כ-13 מיליארד דולרים בשנת 2005 ואמור להכפיל את גודלו עד לשנת 2010, לדבריה. את רוב השירותים מבצעות חברות מהודו, אשר מהוות כ-84% מנתון זה. למרות מחסומי כניסה, IDC קובעת כי על החברות המקומיות להיערך לעתיד בנושא זה, מאחר ו"אנו רואים כניסה של חברות ושווקים חדשים ל-Offshore Service למרות שבשלב זה מדובר בעיקר במדינות דוברות אנגלית".

מנס טכנולוגיות נמסר בתגובה, כי "נס מקבלת בברכה את ממצאי מחקר IDC, המעיד, בדומה למחקרים אחרים, על מובילותה בשוק הישראלי זו השנה השניה ברציפות".

מטריקס מסרה בתגובה, כי "יש אמת מידה אחת ויחידה לפיה אנו מודדים את היקף עסקיה של מטריקס והיא הדו"חות הכספיים של החברה. לא ברור לנו לפי אילו מדדים מכינה IDC את דו"חותיה. עם זאת, אנו מפנים את IDC וכל מי שרוצה לעיין בנתוני היקפי הפעילות של מטריקס בישראל, לדו"חות הכספיים שלנו ולדו"חות הכספיים של מתחרותינו הציבוריות - ולהגיע למסקנה בעצמו".

עוד נמסר ממטריקס, כי "לאחרונה פירסמו שתי חברות מחקר - STKI ו-BDI - ניתוח של שוק ה-IT הישראלי. מהדו"חות עולה ההובלה של מטריקס בצורה ברורה, כמו גם מהדו"חות שלנו. העיסוק בהשוואות היקפי המכירות של החברות הגדולות בשוק ה-IT אמנם מספקת פרנסה לחברות הייעוץ וכותרות בעיתונים, אך המידע זמין באתרים הכלכליים לדו"חות החברות הציבוריות".

EDS ישראל מסרה, כי "ל-EDS היו מספר עסקאות שנחתמו בסוף 2005, ביניהן עסקת מיקור החוץ עם הבנק הבינלאומי, אשר נחתמה בדצמבר 2005 והאימפקט שלה אינו בא לידי ביטוי בממצאים של שנה זו. עסקת מיקור החוץ עם הבינלאומי הינה הגדולה ביותר שנעשתה בתחום הזה. לפיכך, בממצאי דו"ח שנת 2006 , אשר יכיל עסקאות אלה, הדירוג יכול בהחלט להשתנות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.