הגנה על נישום ששכח לערער על פסילת פנקסי חשבונותיו

עובדות בישיבת קדם המשפט, המשיב העלה טענה מקדמית, כי המערער לא כלל בהודעת הערעור אזכור, שהערעור עוסק לא רק בצו (שומה) שהוציא המשיב, אלא גם בהחלטה, בעניין פסילת פנקסי החשבונות שלו [להלן - "הפנקסים"(*)], שאין מקום לדון בפסילתם והחלטת המשיב בעניין זה, לאחר שחלף המועד להגשת ערעור עליה, היא סופית. בית המשפט מציין, כי באותו דיון לא נכח בא כוח המערער. בהחלטה באותו מועד נקבע, כי המערער יגיב בתוך 45 יום על הטענה הטרומית האמורה לעיל. אולם, כל תגובה לא הוגשה. בדיון נוסף, שהתקיים לאחר שלושה חודשים מישיבת קדם המשפט, שב המשיב והעלה את טענתו, כי ההחלטה בדבר פסילת פנקסי המערער לשנות המס 2001-1999 היא סופית. טענה דיונית נוספת, שהעלה המשיב, היא שמשחלף המועד להגשת תגובת המערער בקשר עם הטענה, ותגובה כזו לא הוגשה, דין הבקשה להתקבל. בא כוח המשיב מסביר, כי בהעדר הודעת ערעור נפרדת בנושא פסילת הפנקסים, או למצער פירוט, ולו כוללני, שיש בו כדי להבהיר למשיב, כי המערער תוקף את כל ההחלטות - זו של הפסילה ואלה של השומות לגופן, המשיב הניח, כי המערער מבקש לחלוק ולהעמיד לבחינת בית המשפט רק את ההחלטות בנוגע לשומות. משכך, הוא נערך עם ההודעה, המפרשת את נימוקי השומה רק בנוגע להנמקת השומות, ולא להנמקת פסילת הפנקסים. בית המשפט מצא לציין, כי הודעת הערעור הפותחת את הליך הערעור חתומה בידי המערער עצמו.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו פסק: בית המשפט מפנה לעניין אלפא אינקלי (פסק הדין בעניין עמ"ה 1096/03, ועמ"ה 1174/03, אלפא אינקלי בע"מ ואח' נ' פקיד שומה תל-אביב 4), שם הביע בית המשפט את דעתו בקשר עם איזון בשמירה על הכללים הדיוניים מול הצורך בבירורה של שומת האמת. על פי בית המשפט, יש השלכות כבדות משקל לפסילת פנקסי המערער, שביניהן נטל הצדקת השומה והסנקציות הקבועות בסעיף 33 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. הגם שהמערער פתח באופן שגוי את ההליך, לאחר שלא ציין, כי הוא חולק במפורש על פסילת פנקסיו "והגם שב"כ טען בלשון רפה, בנוגע לכך במהלך הדיון", הרי נימוקי הערעור מגלים מחלוקת על הפסילה וראוי לברר מחלוקת זו. שלילת יכולתו של המערער - לחלוק מטעמים דיוניים גרידא על הפסילה - תוביל לתוצאה שאינה מידתית. בית המשפט דחה את בקשת המשיב, כי פסילת הפנקסים תיחשב כסופית ולא בת ערעור. כדי לאפשר למשיב לנמק כראוי את החלטותיו, ניתנה לו ארכה שבה הוא יהיה רשאי להגיש מחדש הודעה, המפרשת את נימוקי השומה בנוגע לפסילה. על המערער הוטלו הוצאות של 2,500 ש"ח, בלא קשר לתוצאות הערעור. הבקשה נדחתה. (*) הערה: על אף שלא צוין בהחלטה, נראה כי במקרה זה דובר בפסילת פנקסים מכוח סעיף 130(ג) לפקודה, כאשר פסילה על פי סעיף אחר, כגון אי רישום תקבול, הערעור עליה הנו 60 ימים ממועד הפסילה, ולא במסגרת הערעור על השומה. לפני: כב' השופט מגן אלטוביה ניתן ב-21.6.2006 ב"כ המערער: עו"ד מדר יגאל ב"כ המשיב עו"ד פורת, פר' תל-אביב