אילו בתי השקעות עשו הכי הרבה כותרות?
במחקר מיוחד שבוצע על ידי חברת יפעת מחקרי מדיה מתקדמים המשווקת את שירות "ניתוח תדמית בכותרות – כי הכותרות קובעות!" עולה כי בין התאריכים 15/8/06 – 01/01/06 חלה עלייה של כ-100% במספר אזכורי בתי ההשקעות בכותרות וכותרות המשנה של העיתונות היומית המובילה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
פסגות אופק הינה שיאנית הכותרות השנה מבין בתי ההשקעות. באותה נשימה צריך להוסיף, כי החברה בלטה גם במספר הכותרות השליליות (כאחת מכל ארבע בממוצע) בהן אוזכרה, לעומת מתחרותיה. זאת, בשל אובדן של יותר ממיליארד שקל לאחר מכירתה בדומה לבתי השקעות בנקאיים אחרים שנמכרו והגשת כתב אישום נגד מנכ"לית פסגות גבי רביד (שבתמונה) בגין פרשת הייעוץ בקרנות.
חשוב לציין גם כמובן את כמות הכותרות הנאה, 78 כותרות חיוביות שהשיגה פסגות בשל גיוסים נאים, מידע מקצועי רב על המתרחש בשוק המצייר אותה כברת סמכא, ציונים גבוהים לחלק ממנהלי הקרנות שלה ומכירתה ליורק.
פסגות אופק היא בית ההשקעות המוזכר ביותר בהקשר לפעילות העסקית שלו (45% חיובי, 25% נטרלי ו-28% שלילי). יש לציין גם, כי פסגות היא המפרסמת הגדולה מתחילת השנה בתחום התדמית.
במקום השני ממוקמת אקסלנס נשואה שלמרות שאוזכרה פחות פעמים מפסגות, עברה אותה במספר הכותרות החיוביות והיא ממוקמת למעשה כשיאנית הכותרות החיוביות. החברה בלטה בכותרות עקב הקמת קרן הנד"לן הראשונה בישראל "ריט 1", גידול נאה ברווחי 2005, מנפיקה לראשונה בישראל אופציות כיסוי, מובילה את התשואות בקופות הפרטיות ועוד. אקסלנס היא המובילה בכותרות בקרב בתי ההשקעות במוצרים הפיננסים החדשים שלה עובדה שמציגה אותה כבית השקעות מתקדם וחדשני.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה מתקדמים: "תחום בתי ההשקעות אשר המציא את עצמו שיווקית מחדש בשנה וחצי האחרונות מאז ועדת בכר, שהיוותה עבורו אירוע מכונן באבולוציה העסקית, לא מפסיק לייצר כותרות. בתקופת המחקר הנוכחית, ראינו עלייה של פי 2 במספר הכותרות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עובדה המשקפת את גידול הפעילות בתחום".
במקום השלישי ממוקמת כלל פיננסים עם 97 כותרות שמחציתן חיוביות במובהק. החברה אוזכרה רבות בתחום המשפטי בשל המאבק המשפטי מול אלי ארוך ופרשת הבורר אך גם בזכות גידול בהיקפי המסחר שלה, קבלת הבעלות על אילנות דיסקונט ועוד.
את תחום המידע המקצועי בכותרות מוביל באופן מרשים בית ההשקעות אי.בי.אי עם כ-44 כותרות וכותרות משנה, ומיטב עם כ-43 כותרות במסגרתן המלצות קניה, ניתוחים ודירוגים, הצבת מחירי יעד לקניות מניה ועוד. עוד נציין, כי מיטב עושה עבודה טובה בכותרות בתחום המידע המקצועי הרבה בזכות מנכ"ל החברה, צבי סטפק, שהערכותיו המקצועיות זוכות לתהודה תקשורתית יפה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
