חב' חשמל: ההנהלה בעד שינוי מבני; ועד העובדים נאבק
הקרע בין ראשי חברת החשמל לעובדים מעמיק. בישיבתה היום, (ה'), המשיכה מליאת דירקטוריון חברת החשמל לדון בשינוי מבני במשק החשמל ובחברת החשמל, כפי שעשתה באינטנסיביות בשבועות האחרונים. הדירקטוריון בחן לעומק את הסעיפים הרלבנטיים בחוק משק החשמל והצעות חלופיות שונות לשינוי מבני במשק החשמל, כפי שהוכנו על ידי גורמי ממשלה, הנהלת החברה בעבר ובהווה ומומחים חיצוניים שונים.
הדירקטוריון מסר בתום הישיבה, כי הוא החליט לאמץ את הצעת ההחלטה שהונחה לפניו על ידי חבר הדירקטוריון משה גביש. בהחלטת הדירקטוריון עליה הוסכם בישיבה, מובעת תמיכה בשינוי מבני במשק החשמל.
הדירקטוריון החליט לאמץ מעבר למבנה של חברת אחזקות וחברות בת, וקורא לממשלה להשלים מוקדם ככל האפשר, בשיתוף עם החברה, את ההשוואה בין שלוש חלופות שהוצעו לשינוי בתחום הייצור, כדי לבחור בחלופה העדיפה. הדירקטוריון קובע, כי בטווח הנראה לעין, ובוודאי כל זמן שטרם נוצרה תחרות אמיתית לאורך זמן במשק החשמל, והוא עוד לא התייצב בתנאים החדשים - השליטה בחברות ייצור החשמל תישאר בידי חברת החשמל, רצוי עם שותפים פרטיים או הציבור.
לדעת הדירקטוריון, הולכת החשמל וניהול המערכת צריכות להיות תחת קורת גג אחת. "כל עוד לא הושלם מהלך שיבטיח תחרות אמיתית במשק החשמל, תהיה חברת ההולכה וניהול המערכת בבעלות חברת החשמל", קובע הדירקטוריון. אשר לחלוקה, הדירקטוריון קובע בהחלטתו, ש"לפיצול החלוקה יש משמעות בעיקר במישור ההתייעלות, והדבר מחייב פיקוח שיבטיח כי החיסכון לא יושג על חשבון השירות לציבור". הדירקטוריון לא רואה בפיצול החלוקה מרכיב מרכזי בשינוי המבני, מבחינת התחרות.
עם זאת, הדירקטוריון קובע, כי מטרות השינוי המבני יושגו רק אם השינוי יתבצע בהדרגה ותוך בקרה. עוד קובע הדירקטוריון בהחלטתו, שיש להבטיח תנאי שוק שיביאו לתשואה נאותה על ההון, ללא תלות בהחלטות רגולטוריות או שיקולי תקציב, כך שהכדאיות להתחרות ורמת ההשקעות יהיו יציבות לאורך זמן. לפי הדירקטוריון, השינוי חייב להבטיח כי רזרבת החשמל תעמוד בקריטריונים המקובלים בעולם המערבי, כלומר 20-30 אחוזים לפחות.
הדירקטוריון מצא כי למעט הערכה כללית של חברת KPMG לפיה תעמוד עלות השינוי על 500 מיליון דולר (ללא עלויות הסדרת עניני העובדים), אין בידי הגורמים מקבלי ההחלטות הערכות עלות, או שאלה לא הוצגו בפני הדירקטוריון.
הדירקטוריון מבהיר, כי חברת החשמל לא תוכל לשאת בעלויות הישירות והעקיפות הדרושות ליישום השינוי המבני ולפיכך יש לתקצבן, רצוי בחקיקה.
הדירקטוריון הנחה את הנהלת החברה להקים מינהלה שתכין ותיישם את השינוי המבני כפי שיוחלט עליו, ולהביא את ההצעה לאישורו. עוד קובעת ההחלטה, שהשינוי המבני, לאחר שיגובש סופית, מחייב שינויי חקיקה.
הדירקטוריון קורא למקבלי ההחלטות בממשלה להתחיל בביצוע השינוי רק לאחר שיוגדרו היטב מדדי הצלחה לכל שלב ושלב. "ללא קביעת מדדים כאלה וכן מדדי ביקורת אליהם יושווה הביצוע מעת לעת, לרבות הנעשה במשקים יעילים בעולם, יתכנו כשלים", קובעת החלטת הדירקטוריון, ומוסיפה, שבישראל, שלא כמו במדינות רבות אחרות, אין דרך לתקן כשלים בייצור חשמל על ידי ייבואו ממדינות שכנות.
בין התנאים ההכרחיים להצלחת השינוי, קובע הדירקטוריון, שיש חשיבות רבה לביצוע השינויים המתבקשים בתיאום עם עובדי החברה, אשר מפעילים אותה כיום ואשר יפעילו בעתיד גם את החברות השונות.
הדירקטוריון מציין, כי לחברת החשמל חוב העולה על 45 מיליארד שקל בארץ ובחו"ל, לבנקים ולבעלי אג"ח, למוסדיים ולפרטיים, וקובע, כי את השינוי המבני יש לבצע תוך התאמה מלאה לתנאי ההלוואות ולתנאי השוק.
הדירקטוריון מבהיר, כי לחברת החשמל, כמונופול, יש עתה אחריות רבה בנושאים שונים ומגוונים, בימי שלום כבעת חירום. "בכל שלב, בעת ביצוע השינוי המבני ולאחריו, יש צורך להגדיר מראש ובאופן מדויק מי אחראי על ייצור, הולכה וחלוקה השוטף, במקרי חירום ובמקרי כשל", נאמר בהחלטה.
הדירקטוריון מאמין, כי קיימים יתרונות רבים לרכש דלקים מרוכז וסבור, כי במסגרת השינוי המבני מן הראוי שהממשלה תיטול על עצמה עידוד פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים (אנרגיה סולרית, רוחות ותנודות גלים, פצלי שמן) וכן תעודד מערכות שתכליתן התייעלות וחסכון בניהול החשמל ובשימוש בו.
הדירקטוריון ממליץ, כי ממשלת ישראל תפעל להגברת הכדאיות של יצרנים פרטים לכניסה למשק החשמל, אך בתנאים תחרותיים ולא בסבסוד על ידי החברות שיוקמו תחת חברת האחזקות.
לצד החלטת הדירקטוריון נראה, כי העובדים בחברת החשמל לא השלימו עדיין עם המהלך. היום פורסם בעיתונות, כי עובדי חברת החשמל פתחו במתקפה חזיתית על משרד האוצר. לפני כשעה קלה דווח, כי הושבתו מוקדי השירות של חברת החשמל, וכל השיחות מופנות למרכזיית משרד האוצר שכתוצאה מכך קרסה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")