אפל תחליף 1.8 מיליון סוללות של מחשבים ניידים

לפני שבוע הודיעה חברת דל על פגם בסוללות מתוצרת סוני שהותקנו במחשבים ניידים מתוצרתה, וכעת נראה כי גם המחשבים הניידים של אפל סובלים מבעיה דומה

אפל הכריזה בסוף השבוע האחרון על קריאה בחזרה של 1.8 מיליון סוללות לית'יום יון, לאחר שהתברר כי גם היא נפגעה מהפגם בייצור של סוללות סוני. הסוללות הפגומות הותקנו במחשבים נישאים מהסדרות iBook G4 ו-PowerBook G4, מסרה החברה. כ-1.1 מיליון מבין המחשבים עם הסוללות הפגומות נמכרו בארה"ב וכ-700,000 מחשבים נישאים נוספים מחוצה לה, כאשר בישראל נמכרו כמה אלפים בודדים. כל המחשבים נמכרו בין אוקטובר 2003 לאוגוסט 2006.

לטענת אפל, היא קיבלה תשעה דיווחים על התחממות יתר של סוללות, ובכלל זה שני דיווחים על כוויות קלות כתוצאה ממגע עם מחשבים נישאים שהתחממו יתר על המידה. לא נמסר על פגיעות קשות יותר בבני אדם.

בקריאה בחזרה, שפורסמה הן על ידי אפל והן על ידי הרשות האמריקנית לבטיחות של מוצרי צריכה, הוזכרה סוני כיצרנית של הסוללות הפגומות. ההערכה היא כי הנזק של סוני כתוצאה מהקריאות בחזרה עליהן הכריזו דל וסוני יסתכם בכ-172 מיליון דולרים עד 258 מיליון דולרים.

"הקריאה בחזרה הוכרזה משום שבמקרים נדירים עלולים חלקיקי מתכת מיקרוסקופיים לבוא במגע עם רכיבים אחרים של תאי הסוללות ולגרום לקצר", נאמר בהודעה שפרסמה סוני. "בדרך כלל אמורה הסוללה להתנתק בעקבות קצר, אך במקרים נדירים עלול הקצר לגרום להתחממות יתר ואף להתלקחות שריפה".

איציק רדשקוביץ', מנכ"ל ידע מחשבים, נציגת אפל בישראל, אמר כי הקריאה בחזרה מתייחסת לדור הקודם של המחשבים, וכי אין מניעה לרכוש את המחשבים החדשים מתוצרת אפל, שכן הם לא כוללים את הסוללות המדוברות. "רק לפני יומיים-שלושה קיבלנו את ההודעה מארה"ב כי החברה החלה בתהליך החזרת סוללות, כך שאנו עדיין לא ערוכים לנושא בארץ. להערכתי, בתוך ימים אחדים יהיה ברשותנו את כל המידע הדרוש לנו ונוכל לדאוג להחלפת הסוללות ללקוחותינו. בימים הקרובים נפרסם באתר האינטרנט שלנו, כמו גם באמצעים אחרים העומדים לרשותנו, את כל הפרטים. יצויין כי בישראל לא נתקבלו תלונות על המחשבים המדוברים, ולא ידוע לנו על מקרים הדומים לאלה שהתרחשו בחו"ל".

"ייתכן בהחלט שזה אינו סוף הסיפור", אמר רוג'ר קיי, אנליסט מחברת Endpoint Technologies. "שוחחתי עם כמה יצרניות מחשבים וחלק מהן טוענות שהן משתמשות בשיטת טעינה שונה ולכן תופעה דומה אינה יכולה להתרחש במוצרים שלהן. לדעתי היו עוד מקרים של התחממות יתר, אבל לאחר שהמשתמשים מגיעים למעבדה הם מתקשים להוכיח שכך אכן היה. כנראה שדל ואפל החליטו על הקריאה בחזרה ליתר ביטחון, כדי למנוע את ההד השלילי שעלול להיווצר כתוצאה משריפה או פיצוץ של מחשב נישא. ייתכן שיצרניות אחרות מעדיפות לפי שעה שלא להכריז על קריאה בחזרה".

כזכור, בשבוע שעבר הכריזה דל על קריאה בחזרה של מחשבים נישאים מתוצרתה, בהם הותקנו סוללות פגומות דומות מתוצרת סוני. הסוללות המוחזרות נמכרו בישראל עם דגמי המחשבים הניידים הבאים: סדרת Dell Latitude, דגמי D410, D500, D505, D510, D520, D600, D610, D620, D800, D810; סדרת Inspiron, דגמי 6000, 6400; תחנות העבודה הניידות Dell Precision M20, M60, M70 ו- M90. כמו כן הסוללות נמכרו בנפרד במסגרת קריאות שירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.