גורם בטחוני: אם לא יחל מו"מ עם סוריה, יחל משהו אחר

בצה"ל עוקבים בדריכות אחר הצהרותיו של אסד, וחוששים שאם יימשך הקיפאון המדיני, יחלו לפעול חוליות טרור בגבול ישראל-סוריה. וחיזבאללה? הוא "עסוק בהתארגנות והתחמשות נוספת"
מעריב NRG |

גורם ביטחוני אמר הבוקר ל-nrg מעריב כי בצה"ל עוקבים בדריכות אחרי תנועות סוריות באזור הגבול, ומתכוננים לאפשרות שבסוריה ייאמצו את המודל של חיזבאללה. לדברי הגורם, הסורים עלולים לערער את השקט השברירי שנוצר בגבול בצפון, ולחמם את הגבול עם רמת הגולן. "הזירה הלבנונית נסתמת, ולא נתפלא אם חוליות טרור קטנות יתחילו לפעול בגבול עם סוריה", סיפר. במקביל, מזהירים בצה"ל שחיזבאללה עוד לא אמר את המלה האחרונה, ושבארגון מתכננים פעולות תגמול על המבצע בבעל-בק והפגיעה בחוליות הארגון לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה.

ראש אמ"ן הופיע בפני ועדת החוץ והביטחון, והציג ניסיונות מחודשים של החיזבאללה להתחמש. יו"ר הוועדה, צחי הנגבי, הזהיר מפני מה שכינה "זחיחות סורית מופרזת", וקרא להיערך לכל תרחיש.

הוסיף ואמר שבפיקוד מייחסים חשיבות להתבטאויותיו האחרונות של נשיא סוריה, בשאר אסד. "בין המילים אפשר להבין שאם לא יחל תהליך של משא ומתן מדיני - יתחיל משהו אחר", אמר.

לדברי הגורם, התייצבות המצב בגבול לבנון, עלולה להוביל להתערערות בגבול עם סוריה. מדבריו משתמע שבצה"ל מתכוננים לאפשרות שהסורים יחקו את מודל החיזבאללה, וייתנו לגופים אחרים להילחם, במקום לערב חיילים סורים בפעולה מבצעית. "מבחינתם, הזירה הלבנונית הולכת ונסתמת, והם צריכים לשקול אופציות אחרות. לא נתפלא אם חוליות טרור קטנות יתחילו לפעול בגבול ישראל סוריה. יש שם לא מעט פלסטינים שיהיו מוכנים לשרת את האינטרס של הממשל הסורי. אנחנו ערוכים גם לכך".

ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, סקר אתמול בפני ועדת חוץ וביטחון את תמונת המצב מול לבנון וסוריה , והציג גישה התואמת את דברי המקור הבטחוני. ידלין הזהיר מפני ניסיונות מחודשים של חיזבאללה להצטייד ולהתחמש, בעוד יו"ר הוועדה, צחי הנגבי, ציטט את ראש אמ"ן, והזהיר מפני "זחיחות סורית", העלולה, לדבריו, לסכן את האזור כולו.

במקביל להכנות לחימום אפשרי של הגזרה הסורית, ולמרות השקט היחסי בגבול הצפון מאז נכנסה הפסקת האש לתוקפה, מודים קצינים בפיקוד צפון שהם מתכוננים לעימות הבא עם חיזבאללה. "אף אחד לא משלה את עצמו שחיזבאללה לא יגיב על הפעולות שלנו בבעל-בק ועל הריגה של מספר חוליות מחבלים בשבוע האחרון, שסיכנו את כוחות צה"ל בדרום לבנון. כרגע, לא נוח להם, וזו הסיבה שהם לא מגיבים".

לדבריו של הקצין, העובדה שחיזבאללה הורחק מגדר הגבול עם לבנון, אינה סיבה להרפות מהעמידה על המשמר. "אסור להיכנס לאופוריה מזה שהחיזבאללה לא על הגדר, וזה יכול להתהפך כל שנייה. כרגע, השקט פועל לטובת הארגון, מאחר שהוא עסוק בהתארגנות והתחמשות".

בניגוד לתמונת המוכנות המוגברת המצטיירת מדברי הקצין, כתבים זרים המדווחים מישראל נדהמו בימים האחרונים לחצות את הגבול ללבנון במקומות רבים שאין בהם גדר. עם זאת, על פי עדות של אחד מהם, כפרי האזור, שבעבר היו רוויים במחבלים, כיום נטושים או בידי צה"ל. "אין אף אדם בכפרים. הם שוממים, ממש כפרי רפאים. החיזבאללה לא מגיע אליהם ולא בעלי הבתים שמבינים שצה"ל נמצא באותם מקומות. יש עדיין בונקרים של חיזבאללה שלא פוצצו וניתן לבקר בהם. בניגוד למצב לפני חודש, אין מחבלי חיזבאללה ליד ראש הנקרה, לא ליד מלכיה, אביבים או משגב עם. זה קשה לעיכול עבור תושבי המקום", סיכם הכתב.

מאת: NRG מעריב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".