איך אתה ישן בלילה יועץ תקשורת שלי?
מאוד אופנתי לנגח היום את יועצי התקשורת. מאוד אופנתי גם שמי שמנגחים הם אותם אלה שפעם, בעבר הלא מאוד רחוק, כתבו עליהם שירים שתהו איך הם מצליחים לישון בלילה. העולם הוא עגול וכנראה שהפעם תור יועצי התקשורת להיות למטה.
לא כאן המקום להציג או אפילו לתאר את התפקיד המלא של יועץ התקשורת אבל אי אפשר שלא לתהות מדוע דווקא אנשי התקשורת הם אלה שמתרעמים על עצם השימוש בהם.
יועצי תקשורת הם לא האויב. יועצי התקשורת עושים את עבודתם שאם לא היתה נדרשת, לא היה קיים מקצוע שכזה. בואו לרגע נחשוב – מהיכן ואיך התעורר הצורך בייעוץ התקשורתי?
דווקא מאותם עיתונאים שהיום מבקרים. אותם עיתונאים שהתלוננו שנמאס להם לראיין אנשים עילגים, שלא מסוגלים להעביר את המסר שלהם באופן פשוט קצר וקולע. דווקא מאותם עיתונאים שהגיבו בכעס כשיצרו איתם קשר בשעת סגירת העיתון, ולא הבינו איך זה ששאר העולם לא יודע שבשעה הזו לא מדברים איתם.
אותם עיתונאים היו אלה שדחפו את המעוניינים להשמיע את דברם לזרועותיהן הפתוחות של קולגות שלהם. עיתונאים שקצו בעבודה הסיזיפית והחליטו לעבור לצד השני של המתרס ולעשות שימוש בידע שצברו, כדי להתפרנס.
רבים מיועצי התקשורת שפועלים כיום שימשו בעברם בתפקידים שונים באמצעי התקשורת עצמם. אם כעיתונאים, מפיקים, תחקירנים או כל תפקיד אחר. הם יודעים מה רוצה התקשורת. איזה סיפור מעניין אותה ואיך מציגים אותו באופן כזה שהעורך ידחק הצידה את כל מה שיש על שולחנו ויפנה מקום לסיפור שלהם. הם יודעים שמרואיין רהוט הוא נכס.
רק לאחרונה, באחד הראיונות איתה סיפרה ח"כ הטריה שלי יחימוביץ, כי היא רואה יתרון בעובדה ששימשה בתקשורת. "כשצוות צילום מגיע לראיין אותי אני יודעת בדיוק איך לתת לו 15 שניות של מסר ברור ולא לבלבל אותו עם 15 דק' של משפטים שאינם נגמרים". אמרה וצדקה. זו אולי תמציתו של מקצוע הייעוץ התקשורתי.
אנחנו, יועצי התקשורת, אנשי יחסי הציבור, בזכות הניסיון שלנו, אורזים בעבור העיתונאי את הדברים באופן שיקל עליו את המלאכה. יהיו מי שייקחו את האריזה, לא יציצו לתוכה ויעשו בה שימוש כפי שהוגשה. יהיו מי שיבחשו בה, יוסיפו קצת תבלינים משלהם ויגישו מוצר שונה, באריזה מחודשת. איש איש והאתיקה המקצועית שלו.
בעידן שבו התקשורת נמצאת בכל מקום, עם חיילים בתוככי לבנון בעיצומו של קרב או בזמן פינוי בתקופת ההתנתקות, הגיע הזמן שנבין כולנו - עיתונאים, אזרחים ויועצי תקשורת - הזמנים השתנו. וכן, ראוי שיהיה מקום גם למקצוע הזה.
דווקא חשוב שיהיו מי שיסבירו לאלופים שכשמתראיינים לטלוויזיה מיישרים מבט למצלמה ולא מסתכלים לצדדים. שיסבירו שאפשר לקחת חצי שנייה ולהכניס חולצה לתוך המכנסיים. חשוב שיהיו יועצי תקשורת שיעבדו עם אלוף שיודע כיצד להוביל אחריו חיילים לקרב בעברית צה"לית, אבל אינו יודע להשלים משפט ללא ראשי תיבות. חשוב שיהיו יועצי תקשורת שיסבירו לאותו איש עסקים או רב אלוף או נשיא מהן ההשלכות של דברים שהוא אומר וכיצד הם נתפסים ע"י הציבור. לא כולם נולדו עם שפה עשירה וחשוב לעבוד על הסגנון. למה בעצם לא?
למה לאמצעי התקשורת כל כך בוער לצעוק חמס ולהתקומם נגד פעילותם של יועצי התקשורת? אחרי הכל תפקידו של היועץ הוא להכין את המרואיין כך שהעיתונאי יוכל להוציא מהשיחה איתו את המיטב.
נכון שיועץ תקשורת מיומן וחריף יידע לעבוד עם הלקוח שלו על אותם בורות שהתקשורת תרצה להפיל אותו לתוכם, אבל כאן כבר האחריות המלאה היא של התקשורת. להתכונן היטב לראיון, לחשוב על שאלות לא שגרתיות, להיות יצירתית, לא להרפות. בשונה מהסכמה שכל כך הורגלנו אליה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
