בג"צ דחה עתירת מכבי שרותי בריאות נגד ענתבי
בפסק הדין שניתן בבג"ץ (20.8.06), בהרכב בראשותה של שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, בהסכמתן של השופטות ארבל וחיות, נקבע כי ההחלטה של המפקח על הביטוח שלא לתת רישיון מבטח למכבי מגן, נתקבלה תוך מתן משקל הולם למכלול השיקולים הרלוונטיים.
בייניש קבעה, כי זוהי החלטה מקצועית סבירה ומידתית במתחם שיקול דעתו של המפקח על הביטוח ולפיכך לא נמצא כל פגם המצדיק את התערבות בג"ץ לביטולה. כמו כן, נקבע כי על מכבי מגן לקבוע בתאום עם המפקח על הביטוח את התנאים הנדרשים למעבר החברים המבוטחים במכבי מגן בביטוח סיעודי למבטח מורשה אחר, שיעניק להם הסדר ביטוחי הולם. בנוסף, מכבי מגן חוייבה לשאת בהוצאות ובשכר טרחת פרקליטי המדינה בסך של 100 אלף שקל.
בשנת 2001 הגישה מכבי מגן עתירה כנגד החלטת המפקח על הביטוח לפיה אין לתת רישיון מבטח למכבי מגן או לחברת בת בבעלותה. נוסיף כי, עיקרי הנימוקים בהחלטת המפקח על הביטוח מתייחסים לתכליתו של הפיקוח על עסקי ביטוח; מאפייניו המיוחדים של הביטוח הסיעודי אשר דורשים ניהול סיכונים לטווח ארוך; המבנה התאגידי הבעייתי של מכבי מגן; מידת האיתנות הפיננסית והצורך להבטיח את טובתם של למעלה ממליון ורבע חברים אשר נמצאים בכיסוי סיעודי נחות מזה זמן ממושך.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
