הירשזון חתם על תקנות מכס לייבוא טובין לשימוש עצמי
מבדיקות שנערכו ברשות המיסים עלה כי מאז התקנת התקנות הנוגעות ליבוא אישי של טובין, נוצר צורך בעידכון המנגנונים הקיימים בתקנות הנוכחיות בנוגע לייבוא טובין לשימוש עצמי בכלל ושל כלי רכב בפרט. התקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2007.
לצרכי חישוב מסי יבוא בייבוא לשימוש עצמי, ייקבע ערך הטובין (כולל רכב) בהתאם לערך העסקה. מובהר כי נטל ההוכחה שאכן ערכם המוצהר של הטובין הינו ערך העסקה מוטל על היבואן. יצויין כי בעת יבוא רכב, נערכה עד עתה השוואה בין מחירון רכב בחו"ל בניכוי מיסים – כאשר החשבונית אושרה במידה והפער בינה למחירון היה עד 10%.
במידה ולא ניתן יהיה לקבוע את ערך הטובין בהעדר אסמכתא מהימנה לכך (חשבונית מכירה או הסכם), או שהמסמכים אינם קבילים מסיבה כלשהי, ערכם של הטובין לצרכי קביעת גובה המס ייקבע על ידי פקיד המכס תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט"ט, משנת 1994.
על החלטת פקיד המכס לגבי טובין שאינם רכב, ניתן יהיה לערער בפני גובה המכס תוך 30 יום ועל החלטת פקיד המכס בעניין רכב, ניתן יהיה לערער בפני ועדה מיוחדת תוך 30 יום.
התקנות מבדילות בין ייבוא רכב לבין ייבוא טובין אחרים בשל מורכבות קביעת ערך הרכב ביחס לקביעת ערך בטובין אחרים, המתבטאות בין היתר, בתוספות ייחודיות ברכב, בנתונים ספציפיים של הרכב המשפיעים על ערכו, ברכישה באמצעות סוכנים בניגוד לחוק וביבוא כלי רכב משומשים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
