פיצויים לתיירות וחקלאות באזור ההגבלה
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961[1], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
1.בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 [2] (להלן - הוראת השעה) -
(1) ברישה, לפני "בתקופה שמיום" יבוא "לענין נזק באזור הגבלה שארע";
(2) בפסקה (1) -
(א) בפסקת משנה (א) -
(1) בפסקת משנה (2) -
(א) במקום פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) נאמר:
"(א) בחקלאות, כמפורט להלן:
(1) מטע עצי פרי -
סכום הוצאות הייצור כשהוא מוכפל במספר ימי קטיף לפיצוי ובמספר הדונמים, כאשר התוצאה מחולקת במספר ימי קטיף;
(2) גידול עופות לצרכי פיטום (להלן - עופות פטם) -
(א) שתקופת השיווק המתוכננת שלהם, או חלקה, חלה באחד או יותר מהימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה, לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם, ושיווקם בפועל נעשה עד תום התקופה האמורה -
משקל העופות ששווקו כשהוא מוכפל ב-366 שקלים חדשים לכל טון; לענין פסקה זאת, היה משקל העופות אינו שווה לטון אחד, יוכפל הסכום של 366 שקלים חדשים ביחס שבין אותו משקל לבין טון אחד;
(ב) שתקופת השיווק המתוכננת שלהם, חלה לאחר המועד המאוחר ביותר מבין הימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם, והם שוכנו לראשונה בלול לפני המועד המוקדם ביותר מבין אותם ימים לגבי האזור שמצוי בו הלול האמור -
מספר העופות המשוכנים בלול כשהוא מוכפל ב-0.157 שקלים חדשים;
(ג) לענין פסקאות משנה (א) ו-(ב) -
מועד השיווק בפועל, מועד שיכונם לראשונה של העופות בלול ומספר העופות ששוכנו כאמור, לפי הענין, ייקבעו לפי תעודות משלוח שאישרה המועצה לענף הלול שהוקמה בחוק המועצה לענף הלול, ותקופת השיווק המתוכננת אושרה בידי המועצה האמורה, לפי טופס שקבע המנהל;
(3) גידול עופות לצרכי הטלה של ביצי מאכל לשיווק (להלן - עופות להטלה) -
(א) לגבי בעל מכסה אישית בגובה של 500,000 ביצי מאכל -
150% ממחיר ביצת מאכל כשהוא מוכפל במספר הימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם של העופות להטלה וב- 300;
(ב) לגבי בעל מכסה אישית שאינה בגובה של 500,000 ביצי מאכל, יחולו הוראות פסקת משנה (א) ואולם הסך של 300 יוכפל ביחס שבין גובה המכסה האישית לבין 500,000;
(4) ענפים שאינם מטע עצי פרי, גידול עופות פטם או גידול עופות להטלה -
סכום הנזק שיחושב לפי אובדן תפוקה לגבי אותו גורם ייצור בניכוי הוצאות הייצור הנחסכות;
(ב) ביחידת אירוח, חדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית -
(1) לגבי עסק שאינו עסק מורחב - משלים ההוצאה הנחסכת כשהוא מוכפל בהפרש בין פדיון בשנת 2005 לבין הפדיון בתקופת הפיצוי, ואם היה ההפרש שלילי, יראו כאילו היה ההפרש אפס;
(2) לגבי עסק מורחב - משלים ההוצאה הנחסכת כשהוא מוכפל בהפרש בין פדיון בשנת 2005 לבין הפדיון בתקופת הפיצוי, כשהוא מוכפל ביחס שבין מספר החדרים שהיו בעסק ביום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006) לבין מספר החדרים שהיו בעסק ביום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005), ואם היה ההפרש שלילי, יראו כאילו היה ההפרש אפס;";
(ב) בפסקת משנה (ג), בפסקת משנה (ג)(2)(ז) המובאת בה, אחרי "כהגדרתו בחוק האמור" יבוא "העוסק בתעשיה, במסחר או בשירותים בלבד";
(2) בפסקת משנה (4)(ה), בסופה יבוא:
""משלים ההוצאה הנחסכת" -
(1)לגבי יחידת אירוח - 68%;
(2) לגבי חדר אירוח כפרי - 78%;
(3) לגבי אטרקציה תיירותית - ההפרש שבין 98% לבין שיעור ההוצאות המשתנות ביחס להכנסות בהתאם לדוחות הכספיים של העסק לשנת ,2005 ולגבי עסק חדש שהוא אטרקציה תיירותית או סוגי אטרקציות תיירותיות, ביחס להכנסות בהתאם לדוחות הכספים של עסק הדומה לו במהותו בשנת 2005;
"אטרקציה תיירותית" - אתר תיירות או סוגי אתרי תיירות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר התיירות;
"פדיון בשנת 2005" -
(1) לגבי עסק שאינו עסק חדש או שאינו עסק מורחב - הפדיון בשנת 2005 בתקופה המקבילה לתקופת הפיצוי כשהוא מוכפל ביחס שבין מחזור עסקאותיו, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בחודשים אפריל, מאי ויוני 2006 לבין מחזור עסקאותיו בחודשים האמורים בשנת 2005, ואם היה הפדיון או מחזור עסקאותיו של הניזוק באחד או יותר מהחודשים האמורים כולל פעילות נוספת לפעילות ביחידת אירוח או בחדר אירוח כפרי או באטרקציה תיירותית, לפי הענין, היחס האמור יחושב לפי היחס שבין סך כל הכנסותיו מיחידת אירוח או מחדר אירוח כפרי או מאטרקציה תיירותית, לפי הענין, בחודשים אפריל, מאי ויוני 2006 לבין סך כל הכנסותיו כאמור בחודשים האמורים בשנת 2005;
(2) לגבי עסק חדש ביחידת אירוח -
סכום של 430 שקלים חדשים כשהוא מוכפל במספר הימים שבהגדרה תקופת הפיצוי לגבי יחידת אירוח שאינה חדר אירוח כפרי ובמספר חדרי הלינה ביחידה כאמור וביחס שבין פדיון מלינות בבתי מלון ברבעון השני של שנת 2006 לבין פדיון מלינות בבתי מלון ברבעון השני של שנת 2005; לענין זה, "פדיון מלינות בבתי מלון" - כפי שנקבע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(3) לגבי עסק חדש בחדר אירוח כפרי - סכום של 338 שקלים חדשים כשהוא מוכפל במספר הימים שבהגדרה תקופת הפיצוי לגבי חדר אירוח כפרי ובסך כל החדרים כאמור וביחס שבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2006 לבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2005; לענין זה, "פדיון מלינות באירוח כפרי" - כפי שנקבע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(4) לגבי עסק חדש שהוא אטרקציה תיירותית או סוגי אטרקציות תיירותיות - פדיון יומי בהתאם להכנסה הממוצעת ליום בסוג עיסוק הדומה לו במהותו בשנת 2005, כשהוא מוכפל במספר הימים שבהגדרה "תקופת הפיצוי" לגבי אטרקציה תיירותית וביחס שבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2006 לבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2005; לענין זה, "פדיון מלינות באירוח כפרי" - כפי שנקבע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(5) לגבי עסק מורחב - הפדיון כאמור בפסקה (1) כשהוא מוכפל ביחס שבין מספר החדרים או היחידות שהיו בעסק, לפי הענין, ביום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005) לבין מספר החדרים או היחידות כאמור ביום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006);
"זן עצי פרי" - זן פרי המפורט בטור ב' בטבלה בתוספת השלישית;
"חדר אירוח כפרי" - מקום, במגזר הכפרי, שמספקים בו או מציעים לספק בו, בתמורה, שירותי לינה, שאישר לענין זה משרד התיירות; לענין זה, "מגזר כפרי" - לגבי מקום שאינו קיבוץ ובלבד שלכל ניזוק עד עשרה חדרי לינה, ולגבי קיבוץ - ובלבד שחדרי הלינה שבו מפוזרים בתוך שטח הקיבוץ ושבכל אחד מהם ניתן להלין עד חמישה אנשים בעת ובעונה אחת;
"חוק המועצה לענף הלול" - חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 [3];
"יחידת אירוח" - בית הארחה, בית מלון, בית מרגוע או פנסיון, שאינם חדר אירוח כפרי, שאישר לענין זה משרד התיירות;
"מחיר ביצת מאכל" - העלות התחשיבית לייצור ביצת מאכל, כמשמעותה בתקנה 2(א) לתקנות הגליל (תשלום סובסידיות לבעלי מכסות), התשנ"ח-1998 [4];
"מטע עצי פרי" - עצי פרי שיבולם משמש לעסק בשנת המס 2006, שמינם מפורט בטור א' בטבלה שבתוספת השלישית;
"מכסה אישית" - מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2006, כמשמעותה בתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2006), התשס"ו-2005 [5];
"מספר ימי קטיף" - מספר הימים שמתבצע בהם קטיף של זן עצי פרי, המפורט בטור ד' בטבלה שבתוספת השלישית;
"מספר ימי קטיף לפיצוי" - סך ימי הפסקת פעילות הקטיף מתוך מספר הימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה, לגבי האזור שמצוי בו מטע עצי הפרי ושחלו בתקופת הקטיף של אותו מטע;
"סכום הוצאות ייצור" - סך כל הוצאות הייצור השנתיות ליחידת דונם של זן עצי פרי, המפורט בטור ג' שבטבלה בתוספת השלישית;
"עסק חדש" - עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כב' בניסן התשס"ה (1 במאי 2005) עד יום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד תום התקופה האמורה;
"עסק מורחב" -עסק שמספר יחידות האירוח שלו או חדרי האירוח הכפרי שלו, לפי הענין, גדל ב-30% לפחות בתקופה שבין א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) לבין ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006), בהשוואה למספר יחידות האירוח שלו או חדרי האירוח הכפרי שלו, לפי הענין, ביום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005), ובלבד ששיעור ההרחבה אושר בידי משרד התיירות;
"פדיון" - סך ההכנסות מפעילות של יחידת אירוח, חדר אירוח כפרי ואטרקציה תיירותית, בתקופה כלשהי, בניכוי מס ערך מוסף;
"תקופת הפיצוי" -
(1) לגבי יחידת אירוח שאינה חדר אירוח כפרי - התקופה שתחילתה ביום המוקדם ביותר מבין המועדים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצויה בו יחידת האירוח כאמור וסיומה ביום ז' תשרי התשס"ז (29 בספטמבר 2006);
(2) לגבי חדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית - התקופה שתחילתה ביום המוקדם ביותר של המועדים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו חדר האירוח הכפרי או האטרקציה התיירותית, לפי הענין, וסיומה ביום כז' אב התשס"ו (21 באוגוסט 2006);
"תקופת קטיף" - המועדים שחל בהם קטיף של זן עצי פרי, לפי המפורט בטור ה' שבטבלה בתוספת השלישית;
(ב) בפסקת משנה (ב), אחרי "ולענין שווי של נזק עקיף"" יבוא "בתעשיה, במסחר ובשירותים", ובסופה יבוא "ולענין שווי של נזק עקיף בענף גידול עופות פטם - מגדל העוסק בגידול עופות לצרכי פיטום, ולענין שווי של נזק עקיף בענף גידול עופות להטלה - מגדל העוסק בגידול עופות לצרכי הטלת ביצי מאכל לשיווק אשר נקבעה לו מכסה אישית לשנת 2006, לפי תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2006), התשס"ו-2005, ובלבד שביום שקדם ליום הראשון הנקוב בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם של העופות להטלה היה הלול פעיל בייצור ביצי מאכל; לענין זה, "מגדל" – למעט יחיד המגדל לא יותר מ-10 עופות לצורך עצמו ובני משפחתו בלבד;
(3) אחרי פסקה (3), יבוא:
"(3א) בתקנה 8(א), בסופה נאמר "ולענין נזק עקיף ביחידת אירוח או חדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית שאינם עסק חדש, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, רשאי המנהל להורות, לבקשתו של ניזוק, על תשלום מקדמה, בשיעור שלא יפחת מ-30% ובתנאים שיורה, ובלבד שאם שולמה מקדמה כאמור לא יחולו הוראות תקנה 2 לתקנות הוראת השעה כתיקונה בתקנה 2 לתקנות אלה.";
(4) בפסקה (5), בסופה יבוא:
"תוספת שלישית
(תקנה 1 - הגדרת "שווי של נזק עקיף")
תיקון תקנה 2
2. האמור בתקנה 2 לתקנות הוראת השעה, יסומן "(א)", ובסופה יבוא:
"(ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם ביקש הניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(א) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 1(3) בתקנות אלה, ויראו אותו כאילו בחר בפיצוי לפי תקנות אלה.
(ג) ביקש ניזוק כי יחולו עליו תקנות אלה לגבי שווי של נזק עקיף באחד או יותר מהמפורטים בענף חקלאות או לגבי שווי של נזק עקיף ביחידת אירוח, בחדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית (להלן בתקנה זאת - ענף תיירות), לפי הענין, לא תחול תקנת משנה (א) לגבי שווי של נזק עקיף אחר, שלגביו לא ביקש כאמור, ויראו אותו כאילו בחר לגבי כל המפורטים לעיל בענף חקלאות או בענף תיירות, לפי הענין, בפיצוי לפי תקנות אלה.".
__ באב, התשס"ו
(__ באוגוסט 2006)
(חמ/3-206)
אברהם הירשזון
שר האוצר
הערות:
[1] ס"ח התשכ"א, עמוד 100.
[2] ק"ת התשס"ו, עמוד 1022.
[3] ס"ח התשכ"ד, עמוד 12.
[4] ק"ת התשנ"ח, עמוד 313.
[5] ק"ת התשס"ו, עמוד 308.
(טרם פורסם).

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
