פורום ה-CFO: הסכם הפיצויים סובל מפגמים מהותיים

יו"ר פורום ה-CFO: ההחלטה לפצות עובדים שנעדרו מעבודתם, בלא תגמול מיוחד לעובדים, שלמרות המצב, כן הגיעו לעבודה - זהו חינוך לרעה וקונספט שאינו ראוי
אסף מליחי |

"הסכם הפיצויים לחברות שנחתם בשבוע שעבר סובל מפגמים מהותיים ויש להכניס בו שינויים משמעותיים כאשר ידון נושא הפיצויים עבור חודש אוגוסט". כך אומרים היום בפורום ה-CFO המאגד את סמנכ"לי הכספים של החברות המובילות במשק. בפורום טוענים כי התיקונים צריכים להתקבל במשותף על ידי כל הגורמים הרלוונטיים וקוראים להפסקת "מלחמות היהודים" בין הארגונים הכלכליים השונים. "זה לא הזמן לכך וזה גורם לפגיעה בחברות במשק" אומרים בפורום.

בישיבת חירום שקיים הפורום שיבחו סמנכ"לי הכספים של החברות הגדולות בחיפה והצפון את האוצר, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות על המהירות בה הושג ההסכם, אולם טוענים, כי יש להכניס בו שינויים. "שלושת השותפים להסכם, כמו גם ועדת הכספים שאשרה את התקנות במהירות שיא - ראויים לכל שבח", אמרה נגה קינן יו"ר הפורום. אולם בפורום טוענים כי ההסכם שהתקבל בשבוע שעבר, ושמתייחס רק לחודש יולי, סובל משלושה פגמים עיקריים:

הראשון: ההחלטה לפצות עובדים שנעדרו מעבודתם, בלא תגמול מיוחד לעובדים, שלמרות המצב, כן הגיעו לעבודה - זהו חינוך לרעה וקונספט שאינו ראוי.

השני: ההסכם מכוון בעיקר לחברות תעשייתיות מסורתיות ובונה את סל הפיצוי על כמות העובדים הנעדרים. התייחסות שכזו אינה רלוונטית לתעשיית ההיי-טק, המסחר, השירותים והנדל"ן, בהן מרכיב העדר העובדים אינו מאפיין את הנזקים שנגרמו.

בפורום מתייחסים בעיקר לנזקים שלא זכו לפיצוי ושנגרמו לחברות נדל"ן מניב, לחברות שירותים שהקימו, בעלויות גבוהות, מרכזי שירות אלטרנטיביים במרכז הארץ ולחברות שנאלצו להעתיק אתרי ייצור ומו"פ. כמו כן ההסכם אינו מתייחס לנזקים שנגרמו לחברות ממרכז הארץ המהוות ספקיות של חברות מהצפון או לכאלה ממרכז הארץ שיש להן ספקים בצפון שבגלל המצב לא יכלו לספק את חומרי הגלם.

בנוסף, בפורום טוענים כי חברות רבות נאלצו להשקיע סכומים גבוהים במציאת פתרונות לעובדים כגון הפעלת קייטנות לילדי העובדים או שיכון העובדים בבתי מלון במרכז הארץ, ואינן זוכות כלל לפיצוי על כך.

נקודה שלישית הראויה לתיקון היא האבחנה, הלא נכונה, בין חברות הנמצאות בקו העימות המסורתי (9 ק"מ מהגבול) ובין חברות בכלל האיזור המופגז. בפורום טוענים כי גם לחברות המרוחקות יותר מהגבול שנפגעו מהמצב יש לאפשר לבחור בין המסלול הירוק המוצע ובין מסלול רגיל של הוכחת נזק.

לדברי נגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO מאחר וההסכם שהושג תקף רק לחודש יולי, על האוצר לכנס מיידית וועדה שתדון בפיצוי שינתן לחברות עבור נזקי אוגוסט ותתקן את ליקויי הסכם הפיצויים לחודש יולי. כדי להקטין את אי הודאות - יש לאשר את המלצות הועדה על ידי הכנסת עד מחצית החודש.

"הועדה צריכה להתייחס למודל הנזקים בכל סוגי חברות - לא רק כאלו שהפגיעה בהן היא פונקציה של אבדן ימי עבודה" אומרת קינן. "בנוסף, על הוועדה למצוא דרך לתגמל עובדים שהגיעו לעבודה למרות המצב הבטחוני". בפורום מציעים כי עובדים אלו, בתנאי שהם גרים באיזורים שהוגדרו בתקנות, יקבלו נקודות זיכוי במס הכנסה על ימי הלחימה בהם הגיעו לעבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

ה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוךה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוך

"רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?

רן קידר |
נושאים בכתבה חינוך AI

לפני כשלושה שבועות נפתחה שנת הלימודים בישראל, ולקראת האירוע המרגש, פירסם משרד החינוך תמונה שמברכת את עלייתם של שישה אחים לכיתה א'. הפרסום היה בבדיחות הדעת, תוך שימוש בתמונה שנוצרה על ידי AI והוא התקבל בביקורת רבה והמחיש ניתוק בין הבעיות הרבות שמערכת החינוך סובלת מהן ובין הנסיון ליצירת תדמית משעשעת. 

בישראל יש משבר כח אדם רציני במערכת החינוך, אבל זהו עניין מקומי. ניתן גם לומר שניהול תקציבי העתק של משרד החינוך אינו מיטבי. אפשר גם לבקר את תכנית הלימודים אבל כל אלה הן בעיות מקומיות ואם יש בעיה אחת שבפניה ניצבות כל מערכות החינוך בעולם היא ההתמודדות עם הבינה המלאכותית. זה מתחיל בסמכות המורית, שהרי אין מורה בעל ידע נרחב כמו המודלים השונים, וממשיך דרך המטלות ושיעורי הבית, שאותם המודלים יודעים לעשות תוך שניות וכך אלמנט נוסף של הלמידה מתערער, וזה ממשיך אל כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים, היות והדיונים הולכים ומתבססים על טיעוני AI "מנצחים", אך נטולי מעוף ומבוססים על העתק הדבק. 

האתיקה של הפרומפט

דמיינו שיעורי בית בספרות, ונסו לחשבו כמה תלמידים באמת יישבו לקרוא פרקים שלמים ולנסח פרשנויות וכמה יבקשו מה-AI פרשנות מוכנה שאפשר להגיש למורה כמו שהיא? ואם ישנם תלמידים שממש רוצים להשקיע, הם תמיד יוכלו לכתוב פרומפט כמו "הצג לי פרשנות לא שגרתית של 'החטא ועונשו'". אז נכון שהעתקות היו קיימות מאז ומעולם, אבל הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של כתיבת תוכן "מקורי" היא זו שמשנה את חוקי המשחק. זו כבר אינה שאלה של מוסר, אלא של כישורים. 

מה שהחל כעזרי למידה הפך במהירות לכביש עוקף שקדנות. לדוגמה, תלמידים מעתיקים פרקים שלמים משיעורי ספרות לתוך צ'אטבוטים ומקבלים פרשנויות מוכנות המוגשות למורה כעבודת מחשבה מקורית. בשיעורי מתמטיקה, צילום קצר של תרגיל בית מספיק כדי לקבל פתרון מלא עם גרפים והסברים. 

משרד החינוך ניסה בשנים האחרונות להוביל מהלך לאומי לשילוב AI בכיתות, אך מערכת Q, שעלות פיתוחה ותכניה הגיעה לכ-4 מיליון שקל, נזנחה לאחר שהתעוררו טענות מצד מוסדות חינוך, במיוחד במגזר הדתי, לגבי התאמתה. מערכת "בינה", שפותחה בעלות של יותר מ-700 אלף שקל, פעלה בקושי חודשיים עד שהושבתה בעקבות תקלות, תגובות שגויות וניסוחים בעייתיים - והשיבה את נשמתה לבורא, ותוך זמן קצר נקראו המוסדות לעבור לכלים חיצוניים כמו ג'מיני ו-ChatGPT.