למרות הלחימה: עליה של 28% ביצוא למדינות ערב

במחצית הראשונה של 2006. הסתכם ב-138 מיליון דולר, כאשר 92% מהיצוא הינו לירדן ומצרים. השיקולים במדינות אלו נובעים מכדאיות כלכלית ומאפשרויות כניסה לשוק האמריקני
אסף מליחי |

למרות המלחמה בצפון, לא צפוי שינוי מהותי ביצוא למדינות ערב בשנת 2006. זאת בשל העובדה, כי המרכיב העיקרי ביצוא למדינות ערב הוא היצוא למצרים ולירדן, הנשען בעיקרו על הסכמי ה"קוויז" .השיקולים של גורמי רכש במדינות אלו נובעים מכדאיות כלכלית ומאפשרויות לניצול כניסה לשוק האמריקני. כך טוען יחיאל אסיה, מנכ"ל המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי.

אסיה ציין, כי במחצית הראשונה 2006 - חל גידול של כ-28% ביצוא של ישראל למדינות ערב לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-138 מיליון דולר.

ממכון היצוא נמסר, כי נתונים אלו, לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינות שלישיות בהיקף של כ-6 מיליון דולר שבוצע ברבע הראשון של 2006, זאת במסגרת פרוייקטים משותפים בין חברות ישראליות לחברות ערביות.

אסיה גילה, כי 27 יצואנים ישראלים מייצאים כיום לעיראק בעיקר לצבא האמריקאי, (ציוד טלקומוניקציה, מכונות וציוד). הללו ייצאו לעיראק במחצית הראשונה של השנה בהיקף של 2 מיליון דולר - ירידה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יצויין, כי בשנת 2005 הסתכם היצוא לעיראק ב-5.7 מיליון דולרים.

מנכ"ל מכון היצוא הוסיף, כי 1,343 יצואנים ישראלים פועלים כיום בירדן - ירידה של 25% לעומת שנת 2005. מניתוח נתוני מכון היצוא מתברר, כי היצוא התעשייתי לירדן עלה במחצית הראשונה של השנה בכ-14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-65 מיליון דולר. עיקר היצוא - עץ, ריהוט ,נייר ודפוס, מכונות וציוד.

מנכ"ל מכון היצוא הוסיף, כי בשנת 2005 חל גידול של כ-110% במספר היצואנים הישראלים הפועלים במצרים. כיום פועלים 257 יצואנים במדינה זו. בנוסף ציין, כי במחצית הראשונה של השנה חל גידול של 72% ביצוא התעשייתי למצרים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-62 מיליון דולר. עיקר היצוא - טקסטיל הלבשה, עור, כימיקלים וזיקוקי נפט.

הגידול למצרים המושפע בעיקר מכניסה לתוקף של הסכמי ה-QIZ, המאפשרים יצוא ללא מכס ממצרים לארה"ב בענפים מסורתיים בכפוף לרכישת חומרי גלם בשיעור של 11.7% מישראל.

אסיה מסר, כי בעקבות הפעלתו של הסכם ה-QIZ עם מצרים מופעל במכון היצוא מרכז לטיפול בנושא. מכון היצוא מפעיל "קו חם" בין היצואנים ושגרירות ישראל בקהיר.

עוד מתברר מנתוני מכון היצוא, כי במחצית הראשונה של השנה ירד היצוא למרוקו בכ-35% והסתכם ב-4.7 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".