10 הרוגים מפגיעת קטיושות ביישוב בגליל

לפחות 9 בני אדם נהרגו וכ-15 נפצעו, 4 מתוכם קשה, כשמטח קטיושות נחת ביישוב בגליל העליון. כוחות הצלה גדולים, בסיוע מסוקים, הגיעו לזירה. מטחים נורו לעכו, כרמיאל וקריית-שמונה
מעריב NRG |

אחרי הדיבורים על טיוטה להפסקת אש, הקטיושות ממשיכות לנחות בצפון: סמוך לשעה 12:00 בצהריים החל מטח כבד של קטיושות לעבר יישובי הצפון. כתוצאה מירי הטילים, נהרגו עשרה ישראלים בפגיעה ביישוב בגליל העליון, ו-15 בני אדם נוספים נפגעו, ארבעה מהם באורח קשה ושניים באורח בינוני. מודבר בעיקר בחיילי מילואים ששהו במקום בשטח הפתוח לקראת אפשרות של כניסתם ללבנון.

טילים נוספים נורו בצהריים על קרית שמונה ואזור כרמיאל, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. שני טילים נחתו בשטחים פתוחים סמוך לעכו, ושבעה טילים נורו לעבר נהריה ונחתו אף הם בשטחים פתוחים. צפירות אזעקה נשמעו גם בעפולה, טבריה ונצרת עילית, אך לא דווח על נפילות. בעקבות ירי הקטיושות, פרצו כחמש שריפות באזור נהריה. כבאי גליל מערבי פתחו בפעולות לכיבוי השריפות.

מטח של כמה עשרות קטיושות נורה לעבר יישובי הצפון. ביישוב בדואי סמוך לשלומי נהרגו אם ושתי בנותיה. פגיעות נרשמו גם בקריית-שמונה ומעלות. חייל צה"ל נפגע קשה מקטיושה בבסיס.

מוקדם יותר הבוקר נחתו 3 קטיושות בשטחים פתוחים במעלות. לא נגרם נזק ולא היו נפגעים. מערכת האזעקה הופעלה הבוקר גם בנהריה, צפת, טבריה, קריית-שמונה, שלומי וראש-הנקרה. בכל המקרים לא דווח על נחיתת קטיושות.

בתוך כך, נמסר הבוקר כי בשירותי כבאות גליל מערבי וגולן, לא מפעילים היום את מטוסי הכיבוי, וזאת בשל בעיית תקציב ומחלוקת לגבי מימון הפעלת המטוסים בין משרד האוצר למשרד הפנים. בשירות הכבאות סיפרו היום כי הכסף בקרן לסיוע אווירי, שמממנת חלק גדול מהפעלת המטוסים, אזל.

אתמול, סמוך לשעה 16:00, נורו מטחים כבדים של כמה עשרות קטיושות לעבר שורה של יישובים בצפון. אחת הקטיושות פגעה ישירות בחצר בית בכפר הבדואי ערב אל-ערמשה, הסמוך לשלומי. מהירי נהרגו פדיה ג'ומעה, בת 62, ושתי בנותיה, סמירה בת ה-36 וסולטנה בת ה-33.

מטחים כבדים נחתו אתמול בשעות הצהריים גם בנהריה, בקריות, במעלות, בקריית-שמונה וביישובים נוספים בגליל המערבי. בנהריה ובקריית-שמונה נרשמו פגיעות ישירות במבנים, אולם בנס לא היו נפגעים. אחת הקטיושות פגעה במפעל בקריית-שמונה, חדרה דרך גג המבנה ונחתה במרכז המפעל. כתוצאה מהפגיעה נגרם נזק לכמה צינורות במקום עלה חשש לדליפת אמוניה. כוחות גדולים המתמחים בטיפול בחומרים מסוכנים ואנשי המשרד לאיכות הסביבה הוזעקו למקום, והאזור נסגר לתנועה.

נחתו גם באזורים פתוחים ליד עכו ובמעלות, אך לא היו נפגעים. אחר הצהריים הופעלה אזעקה גם בחיפה, בבית-שאן, בעפולה ובטבריה, ואולם בכל המקרים לא נרשמו נפילות.

אתמול בבוקר ספגו שלושה בתים, שניים בקריית-ביאליק ואחד בקריית-ים, פגיעה ישירה, אך יושבי הבית ניצלו הודות לכך ששהו בממ"ד באותו זמן. שריפות פרצו בשלושה מוקדים שונים וארבעה כלי רכב נפגעו. גם לעבר מעלות נורו היום כמה מטחי קטיושות. נזק נגרם לכמה מבנים באזור, אולם איש לא נפגע. במשטרה הודו שתוצאות הנחיתות הרבות יכלו להיות קשות בהרבה, לולא נשמעו האזרחים להוראות מערכת הביטחון ושהו בחדרים המוגנים.

בתוך כך, אשה בת 87 מקריית-אתא מתה אתמול מדום לב, לאחר שמערכת ההתרעה מפני נחיתת קטיושות הופעלה בעיר.

בהכנת הידיעה השתתפו אלי לוי, אורי בינדר, הדס שפר, דני ברנר, יובל לידור ודורון נחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.