ירידות באירופה: חשש מפני האטה במחצית השנייה
המדדים באירופה סגרו בירידות שערים, בפעם הראשונה בששת ימי המסחר האחרונים. הסיבה המרכזית מאחורי ירידות השערים הייתה החשש מפני הורדת צפי הרווחים של חברות הנסחרות בבורסות השונות. עד כה תוצאות הרבעון השני לא כל כך אכזבו את המשקיעים, עם זאת, הציפיות מהמחצית השנייה של 2006 הצליחו לאכזב את מרבית המנתחים. חלק ניכר מהחברות הסובלות מקשיים הינן החברות אשר מחזור העסקים שלהן תלוי ברובו במשק האמריקני.
בפרנקפורט סגר היום מדד הדאקס בירידה של 0.41% לשער של 5,681 נקודות, בלונדון ירד הפוטסי ב-0.78% לשער של 5,928, מדד הקאק בפריס סגר בירידה של 0.38% לשער של 5,009נקודות, מדד היורוסטוקס ירד ב-0.5% ל-3,691 נקודות. מדד ציריך ירד ב-0.06% לשער של 7,941 נקודות.
מתוך 18 השווקים שנפתחו היום למסחר במערב אירופה, 13 סגרו בירידות שערים.
מניות במרכז
ABN Amro ירדה ב-2.3%. הבנק הודיעה כי החובות האבודים שלו עלו ל-430 מיליון אירו אל מול 62 מיליון אירו באותה תקופה בשנה שעברה. הרווח הנקי עלה ב-24% ל-1.22 מיליארד אירו. הרווחים היו טובים מצפי האנליסטים שצפו רווח של 1.09 מיליארד דולר.
סטאט אויל ירדה ב-1.9%. חברת הנפט הגדולה בנורבגיה דווחה כי הרווים צמחו ב-44% במהלך הרבעון השני, נמוך מצפי האנליסטים. החברה הורידה את צפי תפוקת הנפט השנתית שלה.
יונילבר, יצרנית הגלידה המפורסמת בן & ג'ריס, ירדה היום ב-0.3%. החברה, שצפויה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים ב-3 באוגוסט, מרכזת כשליש ממחזור העסקים שלה בארה"ב.
ASM International עלתה ב-6.5%. החברה הודיעה כי הכנסות הרבעון השני זנקו על רקע זינוק חד במכירות.
ישראליות באירופה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
