העדרות בשל טיפולי פוריות

סעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, קובע כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בתקופה שבה היא עוברת טיפול הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש. תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), תשנ"א-1990, קובעות כי תקופת היעדרותה של עובדת, לענין סעיף 7(ג)(4) לחוק, לא תעלה בכל סדרה של טיפולים בהפריה חוץ גופית (בין באשפוז ובין בטיפול אמבולטורי לרבות ימי מנוחה הכרוכים בסדרה זו), על:

1. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 5 ימים - 16 ימים.

2. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 6 ימים - 20 ימים.

בכל אופן, לא יהיו יותר מ- 4 סדרות טיפוליות בשנה.

דינה של היעדרות בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית כדין היעדרות מפאת מחלה, דהיינו עובדת תהיה זכאית לדמי מחלה בגין תקופת ההעדרות (במסגרת ימי המחלה שצברה עפ"י חוק דמי מחלה).

מודגש, כי על פי חוק עבודת נשים (תיקון מס' 21), התשס"א-2001, חל איסור על מעסיק לפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי החוק לשם כך, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור.

לתשומת לבכם - א. איסור הפיטורים אינו מותנה בוותק של העובד/ת במקום העבודה. ב. איסור הפיטורים לא יחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם ע"פ חוק מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לשם ביצוע הטיפולים.