מגמת העליות לא עוצרת: המעו"ף זינק 1.5%

מדד ת"א 100 עלה 1.40%, מדד הטכנולוגיה - תל טק 15 התחזק 1.05%, מדד הבנקים קפץ 1.79%, הפועלים מזנק 2.5%, כיל קופצת 2.78%
דותן לוי |

הבורסה באחד העם סירבה לרדת, שפע של נתונים שליליים שהורעפו על המשקיעים לא גרמו לשינוי המגמה החיובית. הבורסה שפתחה בהיסוס קל, שלווה בעליות של עד 0.3%, הגבירה את הקצב במהלך היום וסיימה עם "רוח גבית" של פתיחת מסחר חיובית בוול סטריט, כשהמדדים המובילים עולים כ-1.4%. את העליות הובילו מניות הפועלים וכיל שהוסיפו 2.5% ו-2.78% בהתאמה. בארץ: התחממות בזירה הבטחונית, צה"ל חדר הבוקר לרצועת עזה במטרה לאתר את אתרי משגרי הקאסאמים, ולחלץ את החייל החטוף גלעד שליט. בדיווחים האחרונים מעזה נמסר כי עד כה הרג צה"ל 6 פלשתינאים. מדד ת"א 25 הוסיף 1.51% לרמת 816.31 הנקודות, מדד ת"א 100עלה 1.40% לרמת 834.58 הנקודות, מדד הטכנולוגיה - תל טק 15 התחזק 1.05% לרמת 360.02 הנקודות, מדד הבנקים קפץ 1.79%. במסחר במט"ח היום התחזק הדולר ב-0.53% ושערו היציג נקבע על 4.4010 שקל, האירו הוסיף 0.16% ושערו היציג 5.6045 שקל. הזוג אירו/דולר נסחר בהתחזקות של כ-0.04% ונסחר סביב רמות של 1.2730. בעולם: בורסות אסיה חתמו את יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר ברקע העיבו על המסחר מחירי הנפט ונתוני המאקרו האחרונים בארה"ב שתידלקו את חששות המשקיעים מפני המשך העלאות ריבית מכיוונו של הפדרל ריזרב. בוול סטריט פתחו המדדים את יום המסחר בעליות שערים, היום ירכזו עניין מספר נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם בשעות פתיחת המסחר. הסנטימנט החיובי בשווקים באירופה משפיע גם הוא על פתיחת המסחר החיובית בשווקים האמריקנים. מניות במרכז בנק לאומי רשם אתמול ניצחון מול הרשות לניירות ערך, בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בת"א הותר על כנו הצו הזמני האוסר על הדחת גבי רביד ודני זילביגר. נזכיר, כי הרשות התנתה את מכירת פסגות אופק של בנק לאומי לקרן יורק בפיטוריהם של השניים. מנית הבנק סיימו את יום המסחר כשהן מוסיפות 1.81% לערכן. פועלים שוקי הון משלימה גיוס הון של 100 מיליון דולר, הגיוס מיועד לקרן מדיקה 3. לאחרונה הגבירו בפועלים שוקי הון את היקף הגיוסים, הקרן החדשה תעסוק בתחומי מדעי החיים והתעשיה הרפואית. מניות טבע בלמו מעט את המגמה השלילית וסיימו בירידה של 0.14%, נציין כי המניה פתחה את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי של 2.3%. אתמול התקבל עידכון המלצה מכיוונו של בית ההשקעות אקסלנס נשואה שהורידו את מחיר היעד ל-41 דולר מ-47 דולר, זאת בניגוד לסיטיגרופ אשר חזר על המלצתו למחיר יעד של 51 דולר למניה. לאחר זינוק של כ-30% בשבוע האחרון, אורי וויסבורד מ-IBI ויובל בן זאב מכלל פיננסיים בטוחה מעריכים, כי בקרוב תממש אלרוב נדלן כמה נכסים. כמו כן, האנליסט של כלל פיננסיים מסר, כי שתי המניות זולות והוא ממליץ על שתיהן ב"קניה". אלרוב במחיר יעד של 105 שקל, כ-80% מעל המחיר בשוק ואלרוב נדל"ן ב-68 שקל, 44% מעל מחיר המניה בשוק. נציין, כי גם וויסבורד ממשיך להמליץ "קניה" עם מחיר יעד של 70 שקל. מניות חברת בזק התחזקו היום ב-2.15%. ברקע, הודעת החברה בשבוע האחרון על הורדת תעריפי השיחות, אשר הביאה להתעוררות מחודשת בענף התקשורת. חברת התקשורת 012 קווי זהב נשארת בכותרות, החברה הצליחה למנוע ממפיץ "דואר הזבל", אמיר גנס, לעשות שימוש במערכותיה להפצת דוא"ל. זאת, במסגרת תביעה תקדימית והסדר שהושג בעקבותיה, ההסדר בין הצדדים, קיבל תוקף של פסק דין. למעשה, גנס והחברה שבבעלותו – ניו אפרוצ', התחייבו למלא אחר צווי המניעה שהגישה נגדם 012 בכתב התביעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.