אלי הררי: סנדיסק תצמח בקצב של 25%-30% בשנה
בכנס שערכה היום (ה') חברת סנדיסק (SANDISK CORP )יצרנית זכרונות הפלאש מהגדולות בעולם, התיחס המנכ"ל ד"ר אלי הררי לזינוק הצפוי בשוק הזכרונות הניידים (FLASH) בשנים הקרובות. הזינוק המשמעותי לדבריו צפוי להתרחש בזכרונות לטלפונים הסלולריים ויגדל להערכתו בקצב של 500 מליון זכרונות לשנה. לדבריו, השוק רק בתחילת דרכו, ובחברה מעריכים כי בשל הוזלת עלויות הייצור והורדת המחירים צפוי השוק לגדול בכ-50%.
הררי מציין, כי עלות ייצור הפלאשים יורדת בהתמדה, לפני 10 שנים זיכרון של 20MB עלה כ-50 דולר ל1MB, היום המחיר הוא 3 סנט בלבד ל-1MB. עוד הוסיף הררי, כי בעבר היה מופנה השוק בעיקר למגזר העסקי וכיום, הצרכנים הפרטיים הם הגידול העיקרי.
בהתיחסו לשוק נגני ה-MP3 ציין הררי, כי לסנדיסק אין כל כוונה להתחרות ב-IPOD של אפל, הררי מדגיש כי האפל הוא מוצר מעולה אבל יקר, סנדיסק תנסה לחדור לשווקים באסיה עם נגני MP3 שימכרו במחירים של 30-10 דולר.
עוד מוסיף הררי, כי מאז שנת 2002 גדלה החברה בכ-40% לשנה, ומציין, כי הם מקווים להמשיך ולצמוח בקצב של 30%-25% לשנה בטווח הקרוב. בארה"ב חולשת סנדיסק על כ-50% משוק הזכרונות, ובתחום הזכרונות לסלולריים עומד נתח השוק של החברה על 95%. במטרה להגיע לשווקים נוספים, חברו בסנדיסק לחברת טושיבה, בהשקעה של 6 מיליארד דולר.
על המחלוקת המתוקשרת בין מנכ"ל סייפן בועז איתן, לבין דב מורן, מנכ"ל אמ סיסטמס בנוגע ליכולת הייצור החדשנית של x4 עליה הכריז מורן, הררי השתדל שלא לפגוע באיש, " באופן תיאורטי שניהם צודקים, איתן מסתכל על הטכנולוגיה מנקודת ראות של פיזיקאי אך אינו מבין במערכות ואילו דב מורן מבין במערכות אך לא בתחום התיאורטי" עוד הוסיף הררי, "גם אם אמ-סיסטמס צודקים בכך שניתן לייצר את טכנולוגית x4 הפיתוח ייקח מספר שנים, יגדיל את היכולות רק ב-30%, ובכל מקרה, העיקר הוא יכולת ייצור ושיווק מאסיביות שעדיין חסרות".
כאמור, לפני יותר מחודש הכריזה חברת אם-סיסטמס על ה-x4, טכנולוגיה בתחום זיכרונות הפלאש, פורצת דרך, לפי הגדרת החברה. הכוונה היא בהכפלת הזיכרון הנמצא בכל שבב זיכרון מסוג פלאש, וההכרזה הזאת טילטלה באותו יום את מניית סייפן שרשמה ירידה חדה של כ-7%. בתגובה נפגש איתן עם כתבי רשת בלומברג ועם עיתונאים נוספים ואמר כי ההצהרה של מורן אינה ברת ביצוע.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
