האם ההסתדרות הכללית מנהלת את משרד התמ"ת?

כך שואלים/מאשימים בהסתדרות העובדים הלאומית בפנייה לשר אלי ישי בבקשה לצרף נציגיה לוועדה לאכיפת חוק העבודה
אסף מליחי |

מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית, יצחק רוסו, פנה היום בקריאה לשר התמ"ת, אלי ישי, להפעיל סמכותו ולהתערב למען שילובם של נציגי הסתדרות העובדים הלאומית בהרכב הועדה לאכיפת חוקי העבודה שבשליטת משרד התמ"ת.

במכתב שכתב לשר ישי הבוקר טוען רוסו, כי נעשו מספר פניות מצד הלאומית לאלי פז, סמנכ"ל משרד התמ"ת, המשמש כיו"ר הועדה הציבורית לאכיפת חוקי עבודה בבקשה לצרף את נציגי הסתדרות העובדים הלאומית להרכב הועדה, אך פניות אלו לא זכו להתייחסות כלשהי.

נציין, כי בתאריך 24.5.06, פנה לראשונה מנהל האגף לאגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הלאומית, משה כהנא, אל אלי פז, בבקשה שיפעל למען שילובם של נציגים מהסתדרות העובדים הלאומית בועדה לאכיפת חוקי העבודה.

במכתבו כותב כהנא: "משמה של הועדה אנו למדים כי הועדה הנה ועדה ציבורית, אך הרכבה אינו מייצג נכונה את הציבור. היינו מצפים, כי בועדה בעלת אופי ציבורי, יתאפשר להסתדרות העובדים הלאומית, כארגון העובדים הכללי השני בגודלו במדינה, להשתתף בועדה חשובה זו ולתרום לפעילותה מתוך ניסיונו הרב במעורבותו בנעשה בתחום חוקי העבודה במשק".

עוד הוסיף כהנא במכתב: "נוכחות נציגינו בועדה מתחייבת כדי לאזן את הנציגות של כלל העובדים לעומת הנציגות הנרחבת של המעסיקים".

בלאומית לא זכו לתשובה כלשהי לבקשה, גם לא לבקשה חוזרת שנשלחה.

במכתב ששלח הבוקר יצחק רוסו לשר אלי ישי, תחת הכותרת "האם ההסתדרות הכללית מנהלת את התמ"ת"?, מציין רוסו בין היתר, כי לאחר שלא זכו בהסתדרות העובדים הלאומית להתייחסות כלשהי לבקשתם, בפגישה שנערכה בין אלי פז ובין מנהל האגף לאיגוד מקצועי מר משה כהנא (ב - 13.6.06) לעומת זאת, הבהיר מר פז: "הרכב הוועדה לא נקבע על ידי התמ"ת אלא על ידי ההסתדרות הכללית, משמע כדי להיות שותפים בוועדה הציבורית בראשות התמ"ת יש לפנות לפטרון - ההסתדרות הכללית".

"תשובה זו" כותב רוסו, "מצטרפת לשורה ארוכה של תשובות דומות שקיבלנו במקרים אחרים הנוגעים ליחסי העבודה. כך למשל, בעקבות פניותינו החוזרות ונשנות לנציגות במשלחת ישראל לארגון העבודה העולמי, נשלחנו לקבל את אישורה של ההסתדרות הכללית. התחושה שענייני המשרד נקבעים בהסתדרות הכללית, ולא במשרד התמ"ת, מקבלת את חיזוקה לאחרונה נוכח ההתנהלות המוזרה של עו"ד שלמה יצחקי, הממונה על ההסכמים במשרד התמ"ת, שהחליט לבטל אישור שנתן להסכם שלנו עם קבלני השיפוצים באופן מוזר, עקב דרישת ההסתדרות הכללית וללא כל צידוק משפטי".

כמו כן, מציע רוסו לשר לבדוק נושא זה וממשיך: "אם אכן מצב הדברים הוא, שמשרד התמ"ת אינו קובע את הרכב הוועדה איזה ערך יש לוועדה כזו? האם ההסתדרות הכללית היא שאחראית על אכיפת חוקי העבודה, או משרד התמ"ת?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: