האם ההסתדרות הכללית מנהלת את משרד התמ"ת?

כך שואלים/מאשימים בהסתדרות העובדים הלאומית בפנייה לשר אלי ישי בבקשה לצרף נציגיה לוועדה לאכיפת חוק העבודה
אסף מליחי |

מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית, יצחק רוסו, פנה היום בקריאה לשר התמ"ת, אלי ישי, להפעיל סמכותו ולהתערב למען שילובם של נציגי הסתדרות העובדים הלאומית בהרכב הועדה לאכיפת חוקי העבודה שבשליטת משרד התמ"ת.

במכתב שכתב לשר ישי הבוקר טוען רוסו, כי נעשו מספר פניות מצד הלאומית לאלי פז, סמנכ"ל משרד התמ"ת, המשמש כיו"ר הועדה הציבורית לאכיפת חוקי עבודה בבקשה לצרף את נציגי הסתדרות העובדים הלאומית להרכב הועדה, אך פניות אלו לא זכו להתייחסות כלשהי.

נציין, כי בתאריך 24.5.06, פנה לראשונה מנהל האגף לאגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הלאומית, משה כהנא, אל אלי פז, בבקשה שיפעל למען שילובם של נציגים מהסתדרות העובדים הלאומית בועדה לאכיפת חוקי העבודה.

במכתבו כותב כהנא: "משמה של הועדה אנו למדים כי הועדה הנה ועדה ציבורית, אך הרכבה אינו מייצג נכונה את הציבור. היינו מצפים, כי בועדה בעלת אופי ציבורי, יתאפשר להסתדרות העובדים הלאומית, כארגון העובדים הכללי השני בגודלו במדינה, להשתתף בועדה חשובה זו ולתרום לפעילותה מתוך ניסיונו הרב במעורבותו בנעשה בתחום חוקי העבודה במשק".

עוד הוסיף כהנא במכתב: "נוכחות נציגינו בועדה מתחייבת כדי לאזן את הנציגות של כלל העובדים לעומת הנציגות הנרחבת של המעסיקים".

בלאומית לא זכו לתשובה כלשהי לבקשה, גם לא לבקשה חוזרת שנשלחה.

במכתב ששלח הבוקר יצחק רוסו לשר אלי ישי, תחת הכותרת "האם ההסתדרות הכללית מנהלת את התמ"ת"?, מציין רוסו בין היתר, כי לאחר שלא זכו בהסתדרות העובדים הלאומית להתייחסות כלשהי לבקשתם, בפגישה שנערכה בין אלי פז ובין מנהל האגף לאיגוד מקצועי מר משה כהנא (ב - 13.6.06) לעומת זאת, הבהיר מר פז: "הרכב הוועדה לא נקבע על ידי התמ"ת אלא על ידי ההסתדרות הכללית, משמע כדי להיות שותפים בוועדה הציבורית בראשות התמ"ת יש לפנות לפטרון - ההסתדרות הכללית".

"תשובה זו" כותב רוסו, "מצטרפת לשורה ארוכה של תשובות דומות שקיבלנו במקרים אחרים הנוגעים ליחסי העבודה. כך למשל, בעקבות פניותינו החוזרות ונשנות לנציגות במשלחת ישראל לארגון העבודה העולמי, נשלחנו לקבל את אישורה של ההסתדרות הכללית. התחושה שענייני המשרד נקבעים בהסתדרות הכללית, ולא במשרד התמ"ת, מקבלת את חיזוקה לאחרונה נוכח ההתנהלות המוזרה של עו"ד שלמה יצחקי, הממונה על ההסכמים במשרד התמ"ת, שהחליט לבטל אישור שנתן להסכם שלנו עם קבלני השיפוצים באופן מוזר, עקב דרישת ההסתדרות הכללית וללא כל צידוק משפטי".

כמו כן, מציע רוסו לשר לבדוק נושא זה וממשיך: "אם אכן מצב הדברים הוא, שמשרד התמ"ת אינו קובע את הרכב הוועדה איזה ערך יש לוועדה כזו? האם ההסתדרות הכללית היא שאחראית על אכיפת חוקי העבודה, או משרד התמ"ת?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: