העודף בחשבון השוטף של ישראל עלה במליארד דולר

בסוף הרבעון הראשון הסתכם העודף בחשבון השוטף ב-1.7 מיליארד דולר, לעומת עודף של 700 מיליון בקודם
דותן לוי |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום(ד') את סיכום מאזן התשלומים של ישראל ברבע הראשון של שנת 2006:

• העודף בחשבון השוטף עלה ל-1.7 מיליארד דולר, לעומת 0.7 מיליארד ברבע הקודם.

• לראשונה, מאזן חיובי של הכנסות מהשקעות בחו"ל לעומת הוצאות על השקעות מחו"ל

• תוספת ניכרת להשקעות הישירות של ישראל בחו"ל, שעלו ב-11.2 מיליארד דולר

חשבון הסחורות והשירותים הסתכם בעודף של 400 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, לאחר ניכוי עונתיות, לעומת גירעון של 100 מיליון דולר ברבע הקודם.

יצוא הסחורות והשירותים הסתכם ב-14.9 מיליארד דולר בינואר-מרס 2006, והיקפו ביחס לתמ"ג הגיע ל-46.7%, לעומת 45.0% ברבע האחרון של 2005. יבוא הסחורות והשירותים הסתכם ב-14.5 מיליארד דולר ברבע הנסקר והיקפו ביחס לתוצר עלה ל-45.9%, לעומת 43.9% ברבע הקודם.

יצוא שירותי התיירות – ללא הוצאותיהם של עובדים זרים בישראל – גדל ב-7% ברבע הראשון של 2006, לעומת הרבע הקודם והסתכם ב-0.8 מיליארד דולר. הגידול בהכנסות מתיירים משקף את המשך העלייה במספר התיירים המבקרים בישראל.

יצוא שירותי התחבורה הסתכם ב-900 מילון דולר ברבע הראשון של 2006, כמעט ללא שינוי לעומת היצוא ברבע הקודם. הכנסות תושבי ישראל מהשקעות בחו"ל, הכוללות תקבולי ריבית, דיבידנדים ורווחים שלא חולקו, הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר ברבע הראשון של 2006. לעומת זאת, הוצאות המשק על השקעות תושבי חו"ל בישראל הסתכמו ב-1.2 מיליארד דולר ברבע הנסקר. פער חיובי זה של 200 מיליון דולר, עומד כנגד גירעונות שאפיינו את החשבון בעבר לאורך שנים.

ברבע הראשון של השנה נרשמה תוספת ניכרת בהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל, שהסתכמו ב-11.2 מיליארד דולר. תוספת זו בהשקעות הישירות היא הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם בתקופה דומה בעבר והיא נובעת ברובה מעסקת רכישה של חברה זרה על ידי חברה ישראלית.

ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל בתקופה הנסקרת, עלו ב-2.3 מיליארד דולר, בהמשך לעלייה של 1.9 מיליארד דולר ברבע הראשון של שנת 2005 ושל חצי מיליארד דולר בינואר-מארס 2004.

השקעות ישראלים בניירות ערך בחו"ל, כולל מניות ואגרות חוב, עלו ב-3.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של 2006, לעומת עלייה של 1.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד ושל מיליארד דולר ברבע הראשון של 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.