פעילים: מעלים את מחיר המניה לאיתוראן ב- 20%

לאחר שסיימה עם הכנסות של 24 מיליון דולר לרבעון הראשון של 2006 מעריכים בבית ההשקעות כי הכנסות החברה ימשיכו לצמוח בקצב דו-ספרתי גם בשנים הקרובות
דותן לוי |

האנליסטים רוני עילם וערן ציגלר מבית ההשקעות פעילים מעריכים כי חברת איתוראן מציגה נתוני צמיחה משמעותיים: לדבריהם, הציגה החברה בשנים האחרונות צמיחה דו-ספרתית בהכנסות, מ-64 מיליון דולר בשנת 2003, ל-90 מיליון דולר בשנת 2005. מדובר בצמיחה שנתית של כ-18%, תוך שיפור הרווח התפעולי מ-16% מהמחזור בשנת 2003 ל-22% מהמחזור בשנת 2005. את הרבעון הראשון של 2006 סיימה החברה עם הכנסות של 24 מיליון דולר, רווח תפעולי של 6 מיליון דולר ורווח נקי של 4.5 מיליון דולר. החברה מעריכה כי הכנסותיה ימשיכו לצמוח בקצב דו-ספרתי גם בשנים הקרובות.

לדבריהם, בסיס המנויים של החברה גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות והגיע לכ-360 אלף, לעומת כ-260 אלף בסוף שנת 2004. החברה מספקת את שירותי האיתור שלה בישראל, ברזיל, ארגנטינה וארה"ב, כאשר ברזיל היא מנוע הצמיחה העיקרי. בסיס המנויים מהווה מקור הכנסה יציב, וכל גידול בו מביא לשיפור ברווחיות החברה.

עוד מוסיפים כי, פעילות החברה לפי מכפיל רווח תפעולי נקי (לאחר מס), על רווחי 2007, של כ-14. מכאן נגזר שווי פעילות של כ-330 מיליון דולר, ובתוספת יתרת מזומנים של כ-50 מיליון דולר, שוויה הכלכלי של החברה, להערכתם, הינו כ-380 מיליון דולר. השווי הנגזר למניה הוא 16.3 דולר (73.1 שקל), לעומת מחיר שוק של 13.6 דולר (61.2 שקל), כלומר, להערכתם המניה נסחרת בדיסקאונט של כ-20%.

בשנת 2004 חתמה החברה על הסכמים בלעדיים בסין ובדרום קוריאה להקמת תשתיות ואספקה של מכשירי איתור לחברות מקומיות שיתפעלו את המוקדים. לאחרונה קיבלה החברה הזמנה ראשונה של יחידות הקצה מלקוח בסין, בהיקף של כ-2 מיליון דולר לאספקה עד סוף שנת 2006. הרווחיות ממכירת יחידות הקצה בסין ובדרום קוריאה גבוהה מהותית מרווחיות יחידות הקצה בשאר השווקים, וצפויה לתרום לשיפור נוסף ברווחיות החברה, עם הגידול בהיקפי המכירות בשווקים אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.