הגירעון המסחרי הסתכם במאי בכ-600 מיליון דולר
בחודש מאי 2006, הסתכם יבוא הסחורות ב-4.3 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-3.7 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי ב-600 מיליון דולר. בחמשת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-19.1 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-16 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בחמשת החודשים הראשונים של 2006 ל-626 מיליון דולר בממוצע לחודש, ו-7.5 מיליארד דולר במונחים שנתיים (7.8 מיליארד דולר ב-2005). מכך עולה מנתונים שפרסמה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התפתחות סחר הסחורות בחודש מאי 2006, הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש מאי 2006 המשיך הדולר של ארצות הברית להיחלש ביחס לרוב המטבעות. ביחס לאירו נחלש ב-3.8% בהמשך לירידה של 2.1% באפריל 2006, ביחס ללירה שטרלינג נחלש הדולר של ארה"ב ב-5.5%, ביחס לפרנק השוויצרי ב-5.1% וביחס לין היפני ב-4.4%.
יבוא סחורות
יבוא הסחורות בחודש מאי 2006, הסתכם כאמור ב-4.3 מיליארד דולר. 40% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 13% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 12% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 8.3% בחישוב שנתי במרס-מאי, בהמשך לעלייה של 2.8 בחודשים דצמבר 2005-פברואר 2006.
יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בחודשים מרס-מאי ב-15.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 6.6% בדצמבר 2005-פברואר 2006. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על עליות ביבוא גומי ופלסטיקה (3.0% בממוצע לחודש), ביבוא מתכות אל-ברזליות (2.7% בממוצע לחודש), וביבוא חומרי גלם לתעשיות נייר (2.7% בממוצע לחודש).
סך יבוא מוצרי צריכה עלה במרס-מאי השנה ב-11.3% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה ב-7.8% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באותה תקופה ב-10.0%.
יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) ירד במרס-מאי 2006 ב-6.3% בחישוב שנתי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-80% מיבוא מוצרי השקעה) ירד באותם חודשים ב-7.4% בחישוב שנתי.
יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בינואר-מאי 2006 ב-3.4 מיליארד דולר, לעומת 3.7 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של 2005.
יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב-3.0 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר בינואר-מאי אשתקד.
יצוא הסחורות
יצוא הסחורות הסתכם בחודש מאי השנה ב-3.7 מיליארד דולר. 67% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 31% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי. יצוא הסחורות (למעט יהלומים), עלה על פי נתוני המגמה בחודשים מרס-מאי 2006 ב-20.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 15.4% בחודשים דצמבר 2005-פברואר 2006.
יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 46% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה במרס-מאי ב-37.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 27.8% בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי ומדעי עלה ב-35.0%.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (28% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-16.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה בשיעור דומה בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף ציוד חשמלי ומנועים עלה ב-3.1% בממוצע לחודש.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (18% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-14.5%, בהמשך לעלייה של 4.1% בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית (23.4%) וביצוא ענף גומי ופלסטיקה (15.8%).
יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (8% מכלל היצוא התעשייתי), עלה במרס-מאי ב-10.0% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 6.6% בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף טקסטיל, הלבשה ועור (12.2%) וביצוא ענף מזון ומשקאות (6.2%).
יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-מאי 2006, לפי נתונים מקוריים, ב-4.2 מיליארד דולר, לעומת 4.6 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה.
החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.
החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.
שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבלים קריטיים, תיקון מורכב
הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.
