הגירעון המסחרי הסתכם במאי בכ-600 מיליון דולר
בחודש מאי 2006, הסתכם יבוא הסחורות ב-4.3 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-3.7 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי ב-600 מיליון דולר. בחמשת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-19.1 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-16 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בחמשת החודשים הראשונים של 2006 ל-626 מיליון דולר בממוצע לחודש, ו-7.5 מיליארד דולר במונחים שנתיים (7.8 מיליארד דולר ב-2005). מכך עולה מנתונים שפרסמה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התפתחות סחר הסחורות בחודש מאי 2006, הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש מאי 2006 המשיך הדולר של ארצות הברית להיחלש ביחס לרוב המטבעות. ביחס לאירו נחלש ב-3.8% בהמשך לירידה של 2.1% באפריל 2006, ביחס ללירה שטרלינג נחלש הדולר של ארה"ב ב-5.5%, ביחס לפרנק השוויצרי ב-5.1% וביחס לין היפני ב-4.4%.
יבוא סחורות
יבוא הסחורות בחודש מאי 2006, הסתכם כאמור ב-4.3 מיליארד דולר. 40% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 13% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 12% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 8.3% בחישוב שנתי במרס-מאי, בהמשך לעלייה של 2.8 בחודשים דצמבר 2005-פברואר 2006.
יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בחודשים מרס-מאי ב-15.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 6.6% בדצמבר 2005-פברואר 2006. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על עליות ביבוא גומי ופלסטיקה (3.0% בממוצע לחודש), ביבוא מתכות אל-ברזליות (2.7% בממוצע לחודש), וביבוא חומרי גלם לתעשיות נייר (2.7% בממוצע לחודש).
סך יבוא מוצרי צריכה עלה במרס-מאי השנה ב-11.3% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה ב-7.8% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באותה תקופה ב-10.0%.
יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) ירד במרס-מאי 2006 ב-6.3% בחישוב שנתי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-80% מיבוא מוצרי השקעה) ירד באותם חודשים ב-7.4% בחישוב שנתי.
יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בינואר-מאי 2006 ב-3.4 מיליארד דולר, לעומת 3.7 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של 2005.
יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב-3.0 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר בינואר-מאי אשתקד.
יצוא הסחורות
יצוא הסחורות הסתכם בחודש מאי השנה ב-3.7 מיליארד דולר. 67% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 31% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי. יצוא הסחורות (למעט יהלומים), עלה על פי נתוני המגמה בחודשים מרס-מאי 2006 ב-20.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 15.4% בחודשים דצמבר 2005-פברואר 2006.
יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 46% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה במרס-מאי ב-37.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 27.8% בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי ומדעי עלה ב-35.0%.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (28% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-16.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה בשיעור דומה בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף ציוד חשמלי ומנועים עלה ב-3.1% בממוצע לחודש.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (18% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-14.5%, בהמשך לעלייה של 4.1% בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית (23.4%) וביצוא ענף גומי ופלסטיקה (15.8%).
יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (8% מכלל היצוא התעשייתי), עלה במרס-מאי ב-10.0% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 6.6% בדצמבר 2005-פברואר 2006. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף טקסטיל, הלבשה ועור (12.2%) וביצוא ענף מזון ומשקאות (6.2%).
יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-מאי 2006, לפי נתונים מקוריים, ב-4.2 מיליארד דולר, לעומת 4.6 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
