הבורסה ממשיכה לשבור שיאים: אאורה קופצת ב-13.6%
הבורסה לני"ע בתל אביב נסחרת בצהרי יום המסחר בעליות שערים ובשיאים חדשים. את העליות באחד העם ממשיכות להוביל מניות הבנקים וענקית הפרמצבטיקה, טבע. מדד המעו"ף מרכז בשעה זו כ-65% מסך המחזור.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.67% לרמת 790.37 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.68% לרמת 796.14 הנקודות, מדד התל טק 15 עולה ב-0.93% לרמה של 402.31 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו ב-350 מיליון שקל.
מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA) נסחרות בצהרי היום בעליה של 2% תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה באחד העם - 36.4 מיליון שקל. לאחר שישה ימים רצופים של ירידות פתחה הבוקר, טבע את המסחר עם פער ארביטראז' חיובי של 2.5%.
ברקע לעליות, ועדת הסחר הפדראלית בארה"ב (FTC) הודיעה לענקית התרופות הגנרית טבע, כי היא לא תתנגד להסכם שחתמה טבע עם ענקית התרופות האתית ווייט' (Wyeth) לפיו טבע תשווק את הגרסה הגנרית לתרופת האפקסור XR, הנקראת וונלאפאקסין בשחרור מושהה.
מניות חמשת הבנקים הגדולים ממשיכות לרכז את מלוא תשומת לב המשקיעים בשעה זו, מדד הבנקים שעלה בשבוע החולף ב-3% מטפס ב-1% ל-1,192 הנקודות.
מניות בנק הפועלים עולות ב-0.86%. ברקע, הבנק מחפש משקיע זר שירכוש ממנו את אחזקתו בבנק אוצר החייל. ב"מעריב" ציינו, כי הבנק הגדול במדינה חייב למכור את בנק אוצר החייל בתוך כחודש ימים, אך הוא חושש מיצירת גוש בנקאי נוסף אם הוא ימכור את אוצר החייל לבנק מקומי אחר.
לאומי עולה ב-1.26% תוך מחזור של 35 מיליון שקל - השני בגודלו באחד העם, מזרחי מטפס ב-0.67%, דיסקונט מוסיף 1.15%, הבינלאומי עולה ב-1.15%.
מניות אלביט מערכות מוסיפות 1.4% - יום שלישי רצוף של עליות. החברה הודיעה הבוקר, כי חתמה על חוזה בהיקף של 70 מיליון דולר עם משרד הבטחון של בולגריה לביצוע תוכנית להשבחת מסוקים. החוזה יכנס לתוקפו עם השלמתם הקרובה של מספר נושאים סטנדרטיים.
מניות אלקטרה נדל"ן עולות ב-2.5% זאת לאחר שתי רכישות בשבועיים האחרונים, הודיעה היום החברה, כי חתמה על הסכם למכירת אחזקותיה (100%) בבניין משרדים במרכז ה"סיטי" של לונדון תמורת כ-152 מיליון שקל. המכירה תניב לאלקטרה נדל"ן רווח הון בסך של כ-35 מיליון שקל, אותו תרשום בדו"חות הרבעון הרביעי של שנת 2005.
האנליסט אמיר שגב, מגאון בית השקעות פרסם היום בסקירה מיוחדת לרגל עדכון מדדי הבורסה בדצמבר וציין, כי "כנראה שלא תהיינה הפתעות מיוחדות - חצי שנה לאחר הצטרפותה למדד היוקרתי(ת"א 25), תאלץ מניית ליפמן לפנות את מקומה". מניית ליפמן מגיבה בעליה של 2.5% תוך מחזור של 5.5 מיליון שקל.
מניות אסם מתקנות מהפתיחה ונסחרות בשעה זו בעליות של 0.8%. החברה שהינה בעלת הבית בטבעול דיווחה, כי היא רוכשת חברת הפצה שבדית בכדי להתרחב בסקנדינביה. הנתח של טבעול בתחום תחליפי הבשר מסויה בשבדיה כבר חוצה את רף ה-50% תוך מחזור מכירות של כ-7 מיליון דולר.
מניות חברת אאורה השקעות קופצות ב-13.74% תוך מחזור של חצי מיליון שקל הגבוה פי 4 מהמחזור הממוצע בחודש האחרון. החברה הודיעה היום, כי חתמה על הסכם לרכישתו של מגרש שני ברומניה. החברה רכשה מגרש, המשתרע על שטח של כ-11 אלף מ"ר, וקיבלה אופציה לרכישת 3.5 אלף מ"ר נוספים. תמורת הקרקע, הממוקמת בעיר בוזאו, שילמה אאורה כ-3.3 מיליון שקל.
עיסקה זו היא בהמשך לעיסקה נוספת שהשלימה אאורה לפני כחודשיים, אז רכשה תמורת כ-6.1 מיליון שקל נתח של 60% ממניותיה של חברה, המחזיקה ב-50% ממרכז מסחרי בבוקרשט, בירת רומניה, הנמצא בשלבי הקמה.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
