קואיזומי מנצח ביפן והפרטת הענק שהוא מתכנן תצא לדרך
ראש ממשלת יפן, ג'וניצ'ירו קואיזומי זכה בבחירות ביפן בנצחון סוחף. מנהיג המפלגה הדמוקרטית ליברלית זכה בבחירות שנכפו עליו ועל ממשלתו בנושא אחד גדול שמטריד את היפנים: הפרטת בנק הדואר ביפן. מדובר למעשה באחת ההפרטות הגדולות שבוצעו בתבל. הבנק מחזיק במאזן נכסים בהיקף של 3.2 טריליון דולר בחסכונות ופוליסות ביטוח.
מטרתו של קואיזומי במכירת הבנק שנמצא בידי המדינה היא לקצץ את החוב הממשלתי בהיקף ניכר ובכך לאושש את הצמיחה. ראש ממשלתה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מסר כי אין זמן לעיכובים מבחינתו. מנהלי השקעות בחו"ל הגיבו באופטימיות לזכייתו של ג'וניצ'ורי.
מדד הניקיי הרקיע היום עקב כך ב-1.61% לרמה של 12,896.43 נקודות. בבחירות זכה קואיזומי יחד עם המפלגה השותפה בקואליציה ב-327 מושבים בפרלמנט, לאופוזיציה נותרו רק 113 מושבים. בבית התחתון בפרלמנט השיגה המפלגה של קואיזומי רוב של 296 כסאות, זאת הפעם הראשונה מזה 15 שנים שמפלגתו של קואיזומי זוכה ברוב שכזה.
קואיזומי הציע לפצל את הבנק למספר חטיבות לפני שימכור אותו בשנת 2007. הבנק מחזיק בכ-24,700 סניפים, והוא בעלים של 140 טריליון יין באגרות חוב ממשלתיות. זהו המעסיק הגדול ביותר במשק היפני, ובקיצור - לא סתם בנק דואר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
