אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

מגדילים את קיבולת הייצוא - שימוע ציבורי לנתג"ז וליצואניות הדלק

בשימוע ידונו בהקמת מקטע משולב לפני צינור EMG בעלות של 650 מיליון שקל, שיאפשר הגדלת קיבולת הייצוא, כאשר נתג"ז ושותפויות הגז יחלקו בהוצאות ההקמה; מיטב דש: "השלמת הקמת המקטע אשדוד-אשקלון צפויה תוך עד 4 שנים"
ארז ליבנה | (7)
נושאים בכתבה גז נפט שוק ההון

נמצא הפיתרון להגדלת ייצוא הגז מישראל: חברת נתיבי גז טבעי ישראל (נתג"ז) דיווחה כי רשות הגז ושותפויות הגז (תמר ולווייתן) הגיעו לפשרה בנוגע להקמת המקטע המשולב, לפיה יחלקו באופן שווה בהוצאות ההקמה ויסייעו להגדלת היקף הייצוא של משק הגז. נתג"ז תקים את הקו החדש ותתחלק בעלויות עם יצואניות הגז. 

הקו, שאורכו 45 ק"מ ועלותו נאמדת בכ-650 מיליון ש"ח, צפוי לקום במימון משותף של נתג"ז ושותפויות הגז. מדובר בפרויקט בעל חשיבות גדולה למשק האנרגיה הישראלי, שיאפשר את הגדלת הייצוא למצרים, יבטיח גיבוי למשק המקומי ויאפשר הזרמת גז טבעי לטובת התחנות הפחמיות שצפויות להיות מוסבות לגז טבעי עד 2025.

לפי הדיווח, רשות הגז הטבעי הוסיפה הגדרה חדשה למקטע ברשת ההולכה -"מקטע משולב". בכך פתרה הרשות וויכוח שנמשך בין חברות הגז לבין רשות הגז על אופן הסדרת התשלום למקטע הייצוא וקבעה כי התשלום עבור הקמת המקטע יחולק 50%-50% בין היצואן (שותפויות תמר ולווייתן) לנתג"ז.

 

על מה כל המהומה? במיטב דש ברוקראז' מסבירים כי ברשת ההולכה של נתג"ז קיימת מגבלת מכסה להעברת גז אל צנרת EMG, המגבלה מוערכת בכ-4bcm לשנה. כדי להתגבר על מגבלה זו נדרשה הקמת תשתית כפולה במקטע אשדוד-אשקלון.

 

לדברי ערן יונגר, מנהל מחלקת המחקר של מיטב דש ברוקראז' "עד היום, היצואן נדרש לשלם על הקמת התשתית המיועדת לייצוא אולם לאחר חילופי התפקידים ברשות הגז החליט הצוות החדש על נוסח חדש - "מקטע משולב". הגדרה זו מכירה בכך כי המקטע החדש יאפשר יתירות של כלל מערכת ההולכה בישראל ויתרום גם ללקוחות הישראליים.

 

בכך למעשה מתירים ברשות הגז את הפלונטר העסקי וקובעים כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלות הקמת המקטע. אנו מעריכים כי הדרך מכאן ועד להקמה בפועל של המקטע שיגדיל בסופו של דבר את אפשרות הייצוא דרך צינור EMG תארך כ- 3-4 שנים".

הפסקת הייצוא עשויה לגרור קנס של עד 48 מיליון שקל

לפי הדיווח של נתג"ז, שטרם נתנה את הסכמתה למתווה שהוצע, על הצדדים להגיע עד סוף מרץ להסכמה בדבר עלות המקטע. באם לא יגיעו, רשות הגז תקבע את המחיר וחברות הגז ונתג"ז יחלקו בהוצאות, כשכל אחת תשים 50% מהעלות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

עוד עולה כי היצואנים ישלמו לנתג"ז 24 מיליון שקלים, בגין מחצית מהעלות הנובעת מהקדמת הכפלת המקטעים דור-חגית ושורק-נשר, זאת בכפוף להכללת אותם מקטעים ברישיון ההולכה. בנוסף לכך, היצואניות יעמידו לנתג"ז ערבות בנקאית בסך השווה למחצית מעלות המקטע ובתוספת של 10%.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איש 13/02/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
    הגז יזרום וימכר.לא יעזור לשלי יחימוביץ' וחברותייה.לא תצליחו לחבל במדינה.בסוף במקדח למטרת הנפט ידבר ואז הכל יהיה הרבה יותר ברור אך ריסקו את המניות לקנות בזול.שימצאו את הנפט מתחת לוויתן אז הגל יהיה אחרת
  • 3.
    xdd 13/02/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
    אם היו היו מוכרים להם
  • במיצרים יש הרבה הרבה קונים (ל"ת)
    טלטל 13/02/2020 14:08
    הגב לתגובה זו
  • י 13/02/2020 18:08
    הלא כל העסקה היא סיבובית מצרים "קונה" גז מתשובה על חשבון החוב שהיא היתה חייבת לחברת החשמל (הכסף שלנו) .. בסוף הצרכן הישראלי משלם
  • 2.
    בשורה טובה לסקטור הגז (ל"ת)
    רציו 13/02/2020 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אפק 13/02/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
    מדינה מושחתת תמיד היינו ונישאר זה כשהראש המושחת מכר את המדינה לטייקונים.
  • גוטה 13/02/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
    זאת תשתית הולכה של המדינה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".