בזן
צילום: שגיא מורן

בזן מאשרת - פגיעה קשה בבית הזיקוק; השבתה של הפעילות

אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה בזן

קבוצת בזן, המנהלת את בית הזיקוק הגדול בישראל במפרץ חיפה, דיווחה על פגיעה משמעותית במתחם לאחר מתקפה טילית איראנית ב־15 ביוני. התקיפה גרמה לנזק חמור בתחנת הכוח המרכזית, שאחראית על ייצור מרבית הקיטור והחשמל להפעלת המתקנים, וכן לפגיעות בצנרת והולכה. כתוצאה מהאירוע, כל מתקני בית הזיקוק וכל חברות הבת פסקו לפעול באופן מלא, מה שמעורר חשש באשר לאספקת הדלק בישראל ולהשלכות רוחב על הכלכלה.

היקף הנזק והשפעות מיידיות על בזן
הפגיעה בתחנת הכוח ובמתקנים הסמוכים הביאה להשבתה מלאה של פעולות הזיקוק. בית הזיקוק, שמספק כ־59% מהסולר ו‑49% מהבנזין הנצרכים בישראל, נמצא בתהליך הערכת נזקים והשבת פעילות. בזן הודיעה כי היא שוקלת את ההשלכות הכלכליות ושוקלת פיצויים, ביטוח נזקי טרור וכן תמיכה לפי חוק מס רכוש.

האירוע גבה מחיר כבד בנפש: שלושה מעובדי בזן נהרגו ככל הנראה מהתזת עשן ואידוי בעקבות שריפה שהחלה במתקן. החברה הביעה תנחומים והדגישה את שיתוף הפעולה עם כוחות החירום והגורמים המקצועיים.

השבתת בית הזיקוק מעוררת חשש למשק: בית הזיקוק מעבד כ־197–200 אלף חביות נפט ביום ונותן מענה לביקושים פנימיים ולעיתים לייצוא לאירופה . השבתה ממושכת עלולה לגרום למחסור, להעלאת מחירי דלק ולהשפעה ישירה על עלויות תחבורה, תעשייה ומשקי בית. בנוסף, עשויות להיפגע אפשרויות הייצוא, מה שיעצים את אי הוודאות בשוקי האנרגיה העולמיים .

משרד האנרגיה הודיע במיידי שהוא ערוך לתת מענה ומבטיח אספקה סדירה של דלקים – באמצעות הגברת יבוא וניצול מלאי קיים. שר האנרגיה, אלי כהן, ביקר במתקן, נפגש עם גורמי בזן והבטיח לתעדף את עבודות השיקום ולהחזיר פעילות בהקדם. חברת החשמל גויסה מידית לשיקום אספקת החשמל למתחם, אך עד כה לא פורסם תאריך מדויק לחזרת הפעילות המלאה .

הקשר גיאופוליטי והשלכות סביבתיות
האירוע מהווה חלק מהסלמה רחבה בין ישראל לאיראן, שכללה שיגור של עשרות טילים מצד שני הצדדים. מדובר בפגיעה ישירה ראשונה בתשתיות האנרגיה הישראליות מאז שהחל המערכה .

מבחינה סביבתית, השריפה עוררה דאגה לזיהום אוויר במפרץ חיפה, אך דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שרמותיהם אינן מסכנות בריאותית מיידית. עם זאת, האירוע הדגיש את הקריאה להאצת תוכניות הגירה של תעשייה פטרוכימית מהאזור לצמצום הסכנות .

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נשמע כמו מסע של שנור מצד בזן משכורות בשמים וביטוח מכספי משלמי המיסים (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 17/06/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
    מחכים לאסון לפני שנוקטים באמצעי זהירות. המפעלים הפטרוכים הם סכנה לכל תושבי האיזור
  • נבו 21/06/2025 11:33
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף זורם לחרדים הפרזיטים
  • רק בישראל נודניקים מייללים ומתביינים בלי סוף. (ל"ת)
    אבישלום 18/06/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 17/06/2025 01:05
    הגב לתגובה זו
    עשרה ימי השבתה. פיצויים מהמדינה. איך זה ישפיע על המחיר בבורסה
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".