כולם רוצים לחיות את החלום - לעבוד כמה שפחות ולהרוויח כמה שיותר. בשביל זה צריך שישלמו לנו יותר לשעת עבודה.אחרי הכל, מי שמשלם צריך להרוויח והמעסיק יעשה זאת בתנאי שנפיק יותר בכל שעה או בזכות שינוי בחברה או במשק. זה יכול להיות, האמת שזה כנראה העתיד בזכות מהפכת ה-AI שתוביל לפחות צרכי עבודה ליותר רווחים לפירמות ויותר ביקוש לעובדים ולכן שכר עולה לשעה. זה להערכת רבים יביא לעולם שבו יש עובדים במשרות חלקיות וזו תהפוך הנורמה. במקום לעבוד 180 שעות, יעבדו משמעותית פחות. דמיינו שאתם עובדים 100 שעות בחודש, יש לכם עוד 80 שעות לראות סדרות, להיות עם החברה, להיות עם הילדים. 

עוד לפני מהפכת ה-AI, אירופה דחפה להפחתת שעות העבודה. תחת הרצון לאיזון בין עבודה למשפחה, היקף השעות של העובדים ירד בהדרגה. האם זה טוב? כשמסתכלים על מצב הכלכלה רואים שלא. גם ככה חסר ידיים עובדות באירופה על רקע הזדקנות האוכולוסייה וכגם עובדים פחות, אז יש פחות פריון, פחות תוצר, פחות הכנסה. אירופה רצתה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. זה לא אפשרי. עובדיםמ פחות וזה מתבטא במצב הכלכלי - של האנשים ושל המדינה. רוצים כלכלה חזקה - תעבדו יותר. אבל המגמה הפוכה.

 הספרדים רוצים לעבוד פחות - הממשלה תומכת

הממשלה בספרד אישרה קיצור שבוע העבודה ל-37.5 שעות ללא הפחתת שכר, אך הדרך לאישור סופי עדיין אינה בטוחה. מה ההשלכות של המהלך, וכיצד הוא משתווה למגמות בעולם?

כמה עבדו בספרד עד כה?

כיום, שבוע העבודה הרשמי בספרד עומד על 40 שעות, כמו ברוב מדינות האיחוד האירופי. עם זאת, בפועל, עובדים רבים מועסקים בשעות נוספות, במיוחד בענפי השירותים, המסעדנות והתעשייה.

• "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ספרד כבר ביצעה ניסויים שונים בקיצור שעות העבודה. לדוגמה, חברות פרטיות שניסו שבוע עבודה מקוצר דיווחו על עלייה בפרודוקטיביות ושיפור ברווחת העובדים. במגזר הציבורי ובחברות גדולות רבות, כמו בנקים ורשתות קמעונאיות, נהוג כבר לעבוד 37.5 שעות בשבוע.

הסייסטה הספרדית: מיתוס או מציאות?

אחד המאפיינים התרבותיים המזוהים עם שוק העבודה בספרד הוא הסייסטה – הפסקת הצהריים המפורסמת. בעבר, היה נהוג לקחת הפסקה של שעתיים-שלוש באמצע היום, בעיקר בגלל החום הכבד. זה גרם לכך שיום העבודה נמשך עד שעות הערב המאוחרות.

כיום, ברוב הערים הגדולות בספרד, המודל הזה נעלם כמעט לחלוטין, למעט בעסקים קטנים ובעיירות כפריות. חברות מודרניות עוברות ללוח זמנים צפוף יותר, בדומה לשאר אירופה. יחד עם זאת, המודל של ימי עבודה קצרים יותר עם יותר איזון בין עבודה לפנאי עדיין מהווה אידיאל שהממשלה מנסה לקדם.

• "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
• שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות...

היתרונות והחסרונות של קיצור שעות העבודה

היתרונות:

שיפור באיכות החיים – פחות שעות עבודה מאפשרות יותר זמן למשפחה, פנאי ובריאות.

עלייה בפרודוקטיביות – מחקרים מצביעים על כך שעובדים שעובדים פחות שעות ממוקדים יותר ומבזבזים פחות זמן בעבודה.

הפחתת שחיקה – עובדים פחות עייפים ויותר מרוצים מהעבודה שלהם.

תעסוקה רחבה יותר – פחות שעות עבודה לכל עובד עשויות לחלק את המשרות בין יותר אנשים.

החסרונות:

עלויות גבוהות למעסיקים – מעסיקים ייאלצו לשלם שכר מלא על פחות שעות עבודה, מה שעלול לפגוע ברווחיות.

פגיעה בכושר התחרות – עסקים קטנים עלולים להתקשות להתחרות מול מדינות עם ימי עבודה ארוכים יותר.

סיכון לאינפלציה – עלייה בעלויות העבודה עלולה לגרור עליית מחירים.

ירידה אפשרית בתפוקה – לא בכל תחום ניתן לקצר שעות עבודה בלי לפגוע בפריון, במיוחד בעבודות שדורשות שעות רצופות של פעילות.

מה קורה באירופה ובעולם?

קיצור שעות העבודה הוא מגמה שהולכת וצוברת תאוצה, אך היא נתקלת גם בהתנגדויות.

צרפת: אחת המדינות שהובילו את המהלך, כאשר כבר בשנת 2000 קיצרה את שבוע העבודה ל-35 שעות. למרות ההצלחה ביצירת מקומות עבודה, היו גם ביקורות על פגיעה בתחרותיות.

גרמניה: שבוע העבודה הרשמי עומד על 35–38 שעות, אך יש גמישות רבה, וחלק מהמגזרים עובדים 40 שעות או יותר.

בריטניה: בשנת 2022 בוצע ניסוי של שבוע עבודה של 4 ימים בכמה מאות חברות, והתוצאות הראו שביעות רצון גבוהה של עובדים ועלייה בפרודוקטיביות.

סקנדינביה: מדינות כמו שוודיה ודנמרק ידועות בכך שהן מאזנות בין עבודה לחיים אישיים. דנמרק, לדוגמה, מתגאה באחד משבועות העבודה הקצרים בעולם – כ-33 שעות בממוצע.

יפן ודרום קוריאה: מנגד, במדינות אלה עובדים מהשעות הארוכות בעולם. יפן החלה בעשור האחרון לקדם מדיניות להפחתת שעות העבודה בעקבות בעיית "קרושי" – מוות כתוצאה מעבודה יתר.

ואיפה ישראל?

ישראל היא אחת המדינות שבהן עובדים הכי הרבה שעות בעולם המערבי. נכון להיום, שבוע העבודה בישראל עומד על 42 שעות, מה שהופך אותו לארוך משמעותית בהשוואה לרוב מדינות אירופה.

בשנים האחרונות יש דיונים על קיצור שבוע העבודה, אך טרם התקבלה החלטה משמעותית. מגמות כמו עבודה היברידית וניסיונות לקצר את ימי העבודה בימים מסוימים מתחילות לחלחל, אך ישראל עדיין רחוקה משינוי משמעותי בתחום.

לאן הולך שוק העבודה?

בעידן של אוטומציה, עבודה היברידית, מהפכת AI ושינויים כלכליים, רבים טוענים כי יש צורך בגישה חדשה לעבודה. מדינות שמובילות את המגמה מנסות להראות ששעות עבודה קצרות יותר יכולות לשפר את הפרודוקטיביות מבלי לפגוע בכלכלה. זה לא תמיד עובד. 

שאלות ותשובות על קיצור שבוע העבודה

מה הרעיון המרכזי מאחורי קיצור שבוע העבודה?

המטרה היא לאפשר איזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, להפחית שחיקה, ולהגדיל את היעילות במשק.

אילו מדינות הצליחו לקצר את שבוע העבודה?

צרפת וגרמניה כבר הורידו את מספר השעות השבועיות, ובסקנדינביה נהוגים שבועות קצרים יותר, עם תוצאות חיוביות.

האם זה יגרום לעלייה באבטלה?

לא בהכרח. במדינות שבהן התקצר שבוע העבודה, לא נרשמה עלייה משמעותית באבטלה. למעשה, לעיתים זה עודד יותר גיוס עובדים.

מה ההשלכות הכלכליות של המהלך?

התומכים טוענים שקיצור שעות העבודה יגביר את שביעות הרצון ויפחית ימי מחלה, בעוד שהמתנגדים מזהירים מפני עלויות גבוהות יותר למעסיקים.

האם זה יכול לקרות בישראל?

בשלב זה, אין תוכנית ממשלתית רשמית לקיצור שבוע העבודה בישראל, אך המגמה הגלובלית עשויה להשפיע על השיח המקומי בעתיד.