מציעים לכם תשואה גבוהה - תברחו; המקרה של קרן הגשמה ואיך מזהים נוכלים?
לפני 5 שנים קרן הגשמה של אבי כץ וחנן שמש היתה בשיא. היא סיפקה על פי המצגים שלה תשואה שנתית של 18% למשקיעים בפרויקטים חדשים ותשואה משוקללת שנתית של 13% על מכלול הפרויקטים. לפני 5 שנים הריבית היתה אפס, אז תשואה כזו היתה פנומנלית.
אבי כץ, צילום: שלומי יוסף
משקיעים נהרו לפרויקטים של הגשמה ולכל מיני קרנות-שותפויות שהשקיעו בנדל"ן בחו"ל, הן נדל"ן יזמי והן נדל"ן מניב. אף אחד לא עצר אותם - לא הרגולטור על שלוחותיו, לא התקשורת (למרות הניסיונות), לא ההיגיון הבריא שאמור היה להדליק נורת אזהרה. הפיתוי היה גדול מכל דבר, תאוות הבצע היתה בשמיים. האשמים הם השרלטנים והנוכלים, אבל הרשלנים הם המשקיעים עצמם.
תשואה לא נכונה בתשקיף
לפני 5 שנים פתחתי את התשקיף של קרן הגשמה והבנתי שזה פלופ אחד גדול וזאת באמת לא היתה חוכמה גדולה. הכל היה כתוב שחור על גבי לבן בתשקיף ובנתונים:
- האם כדאי להשקיע בקרן הגשמה?
- כניסת רמי לוי לקופיקס שיפרה את תנאי הסחר עם הספקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התשואה שהקרן הציגה - 13%, היא הצגה של בחירת הפרויקטים המועדפים-הטובים ולא של כל הפרויקטים. הקרן הציגה את הפרויקטים שהסתיימו שהם הפרויקטים עם התשואה הטובה, אבל היא לא הציגה את הפרויקטים שנתקעו, שהתעכבו, את אלו שגלומים בהם הפסדים. דמיינו את המצב הזה - קרן שיש לה שני פרויקטים, אחד מניב 10%, והשני מפסיד 20%. הקרן חיה על הצלחות, היא לא יכולה לדווח על הכישלון, אז היא "מרחיקה" אותו. היא מסיימת את הפרויקט הרווחי וכותבת - התשואה שלנו בפרויקטים שהסתיימו היא 10%, אבל היא לא מספרת לכם שיש תשואה שלילית ענקית בפרויקט שלא הסתיים והיא גם לא מתכוונת לסיים אותו, בשביל מה להראות הפסדים.
זה בדיוק מה שעלה בתשקיף לפני 5 שנים, וזה זעק לשמיים. אחרי כמה שנים החלו תביעות, חקירות, אבל זה כבר היה אחרי מאות פרויקטים באוויר ורבבות של משקיעים שנכנסו להשקעות. חלק מהפרויקטים הרוויחו, אבל התשואה המשוקללת לא מתקרבת למה שאבי כץ וחנן שמש הציגו למשקיעים. למה לא עצרו את הפלופ הזה בזמן? אין לי תשובה.
למה שבית המשפט יגן על קרן הגשמה?
וגם עכשיו בשעה שהחברה המנהלת את הקרנות מבקשת את הגנת בית המשפט היא מציינת את התשואה שהשיגה - 6.2%, כנראה באופן מעוות. זו לא התשואה המשוקללת, זו התשואה על הפרויקטים שהסתיימו, קחו את הפרויקטים שנתקעו ותקבלו פחות, תקבלו שאין קוסמים, שאף אחד לא יכול לייצר תשואה בלי סיכון, ושהסיכון יכול שלא להופיע פעם, פעמיים, שלוש, אבל בסוף הוא מגיע. ובכלל - גם אם נניח שהתשואה היא אפילו 6.2%, הרי שלהשיג לאורך 7 שנות הפעילות תשואה כזו בנדל"ן , בנכסים לא סחירים, זה לא ביג דיל. התשואות בפועל בנדל"ן היו גבוהות יותר.- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
אז אחרי 7 שנים, אבי כץ וחנן שמש פונים לבית המשפט בבקשה להגנה מפני נושים בטענה כי בקרוב תגיע החברה לכדי חדלות פירעון תזרימית ולא תוכל להמשיך בפעילותה כעסק חי. אבל לאן נעלם כל הכסף?
במהלך חייה גייסה קרן הגשמה משקיעים עבור 245 פרויקטים מעל 3 מיליארד שקל ביותר מ־300 השקעות שונות ברחבי העולם - ישראל, ארה"ב, אנגליה, קנדה, גרמניה, הולנד. בכל פרויקט הוקמה שותפות מוגבלת ייעודית וקרן הגשמה היתה השותף הכללי ונהנתה מדמי ניהול, גיוס, ייזום והצלחה. כלומר, היא כמובן רצתה-קיוותה להצלחה, אבל היא הרוויחה בכל מצב. המשקיעים העבירו לה דמי ניהול וייזום שמנים, אם גם היתה תשואה, אז הקרן קיבלה נתח מהתשואה. איפה הכספים האלו? למה הקרן מבקשת את עזרת בית המשפט אם היא היתה רווחית מאוד בעבר? הכספים האלו הועברו-חולקו לבעלי המניות, שימשו להוצאות שוטפות, גם לעורכי דין רבים שמנהלים את ההגנה מפני עשרות משקיעים שתובעים בשנתיים האחרונות.
ועדיין - הכסף זרם גם לבעלי השליטה. הוא זרם בשעה שהיה ברור שהצגת המידע שגויה, שמשקיעים נוהרים לפרויקטים בהסתמך על מידע לקוי במקרה הטוב, שקרי במקרה הרע. כלומר, הקרן בעצם מבקשת הגנה מפני נושים שביניהם גם התובעים שאיבדו את כספם וזה בשעה שהכסף-רווחים זרמו בעבר לבעלי המניות שלה. למה שבית המשפט יגן על הגוף הזה בשעה שיש אחראים למחדל?
ומי עוד אחראי? איך זה בכלל קרה תחת האף של רשות ניירות ערך? יש תשקיפים שעברו את רשות ניירות ערך לחלק מהפרויקטים (בשל כוונה להפיץ את "הסחורה" לכמות גדולה של משקיעים - הצעה פרטית מוגבלת בעד 35 ניצעים, בתשקיף לבורסה זה מעל המספר הזה). אז רשות ניירות ערך חקרה-בדקה, האשימה וקנסה את הקרן ובעלי מניותיה, אבל זה לא היה מספיק. אם הרשות היתה תקיפה וחזקה יותר, המשקיעים היו מקבלים גילוי מלא ונכון יותר, וכנראה שחלקם לא היה משקיע ומאבד את כספו.
רבבות משקיעים השקיעו 3 מיליארד שקל
ההון שהושק על ידי משקיעם בקרנות הגשמה הגיע למעל 3 מיליארד שקל, כשעל פי הבקשה לבית המשפט, נותרו 36 פרויקטים פעילים שטרם הסתיימו והם צפויים להניב מעל 180 מיליון שקל. מדובר בעיקר ב-13 פרויקטים בישראל, ב-11 פרויקטים בארה"ב ו-7 באנגליה. נכסים נוספים שמשוערכים באפס הם 24 פרויקטים, שלהערכת החברה הם פרויקטים אבודים, וכן לחברה השקעות בחברות טכנולוגיות שצפוי שלא יניבו תקבולים עתידיים במימושן, למעט השקעה בחברת פינטק בלונדון EZBOB שהקרן צופה שהיא תקבל במימושה 13.5 מיליון שקל.
החברה הפסידה בשנים האחרונות כשהאשמים העיקריים, לטענתה הם הקורונה והברקזיט. זה נחמד וטוב שיש את מי להאשים ועכשיו - תובנות מהסיפור הזה ולקחים לעתיד.
איך מזהים פלופ
אם מבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו. אי אפשר להרוויח הרבה בלי להסתכן. זה כלל ברזל בהשקעות - סיכון הולך יחד עם סיכוי לתשואה. רוצים תשואה סולידית? כמעט ואין סיכון. רוצים יותר? אפשר, רק תדעו שיש גם סיכון. יש מדרג ברור בהשקעות - איגרות חוב ממשלתיות בסיכון נמוך (תלוי גם במח"מ), איגרות חוב קונצרניות בסיכון מעט גבוה יותר (כתלות בחברה עצמה), מניות (מסוכנות יותר כתלות בחברה ומצבה הפיננסי). מי שלוקח סיכון בהשקעה במניות מקבל על פני זמן תשואה טובה יותר. הסיכון שהוא לוקח מתבטא בפיצוי - תשואה.
אלו הנכסים הסחירים. בנכסים הלא סחירים זה מסובך יותר, אבל ככלל, אי הסחירות היא אי שקיפות, חוסר במידע שוטף, אין ציטוטים יומיים, יש חיסרון גדול. בפועל, זה גם במקרים רבים לא מפוקח כמו ניירות ערך סחירים. זה בהגדרה מסוכן יותר, אבל זה לא אומר שאין השקעות טובות שאינן סחירות, זה אומר שצריך להיות אמון אבסולוטי עם מנהל ההשקעות וצריך להבין את הסיכונים. אין מצב של תשואה גבוהה בלי סיכון.
- 27.לא מדובר בכשלון אלא בנוכלות (ל"ת)שימי 10/06/2023 23:13הגב לתגובה זו
- 26.שלום 28/05/2023 03:03הגב לתגובה זו1. מדוע רשות ניע לא בודקת האם זו הצעת ניע ללא תשקיף? צופה 26/05/2014 18:04 הגב לתגובה זו 3 0 אז מציעים פרוייקט אחר כל פעם אך עם תנאים דומים למשקיעים לא מסווגים - מדוע אין פה בדיקה של הפעילות? סגור
- 25.שילכו לעזאזל (ל"ת)ש 27/05/2023 17:46הגב לתגובה זו
- 24.אבי 26/05/2023 17:04הגב לתגובה זומציעים לכם קרן הגשמה וקיבלתם קדחת כי לא אמרו הגשמה למי התכוונו לעצמם ולא לכם אותו סיפור על לפיד הציע לנו יש עתיד ושוב קיבלנו קדחת כי לא אמר למי יש עתיד עד שהבנות שהתכוון שיש עתיד רק לו ולעשירים ששכרו אותו מצפון תל אביב הרצליה פיתוח רעננה והדומים להם
- 23.רח 26/05/2023 14:21הגב לתגובה זוהכי טוב לאדם הפשוט לבטוח רק בבנקים. מרוויחים מעט אבל בטוח.
- 22.פלוני חבר של אלמוני 25/05/2023 14:26הגב לתגובה זולמעט תמרור אדום של תשואה גבוהה מידי. הרי אותם נוכלים היו יכולים להעריך תשואה של נניח 8%. זה אומר שההשקעה היא טובה? נכתב שיש השקעות דומות טובות אבל צריך אמון מלא בקרן. כיצד ניתן להעריך זאת? לזה אין תשובות וחבל
- 21.עומר 25/05/2023 13:25הגב לתגובה זובכל העסקים שהוא הקים יש רק מרוויח אחד, אבי כץ. בכפר השעשועים הזכיינים הפסידו את כספם. בקופיקס הפסידו את כספם. וכמובן גם בקרן הגשמה. הוא נוכל שמקים עסקים משווק אותם בתקשורת בלי סוף, עושק את הזכיינים כל הזמן ללא אפשרות להרוויח, ואז מוכר את העסק לחברה גדולה שרק רוצה להציג מחזורים גדולים, ולא אכפת לה מההפסדים. אין אף פעם אפשרות להרוויח אצלו, בגלל שברגע שהזכיין/משקיע מתחיל להרוויח, אז הוא מעלה לו את המחיר. אצל אבי כץ, משקיעים פעם בחיים ואז במשך שאר החיים אוספים את השברים...
- יריב 26/05/2023 12:22הגב לתגובה זוגיליונות אלקטרוניים שמראים מכירות במיליארדים תוך שנתיים ואז החברה קורסת אחרי שהיזמים חלבו אותה במשכורות יחד עם עוד כמה עובדים בכירים. ואז מגלגלים עיניים ואומרים איזה משהו "חכם" על "דיראפשן" בשוק שגרם לכל ההערכות שלהם להתבדות. לפעמים זה נעשה בפני קרנות ומשקיעים מתוחכמים - מילא. אבל הרבה פעמים משקיעי הסיד הם אנשים תמימים כמו משקיעי קרן הגשמה.
- 20.חיים 25/05/2023 06:04הגב לתגובה זואבישי עובדיה נותן פה חומר למחשבה להרבה משקיעים,שחשיב שיפנימו ,אין ארוחות חינם,ואם זה היה כלמכך טוב הוא משקיעים מקצוענים היו נכנסים בהמוניהם,כל הכבוד לגזור ולשמור.
- 19.מכלוף ניתאי 24/05/2023 23:28הגב לתגובה זואיך אבי כץ לא בבית הסוהר !?
- 18.הנרי 24/05/2023 19:37הגב לתגובה זוציינו את האפשרות שהקרן תעלם, כמו שקרה ברוב מכריע של הפרויקטים לשלם. לא מבין למה בית המשפט אינו מחייב אותם לפחות להחזיר את הנתח שלהם שלקחו מכל פרויקט גם מאלו שנעלמו
- 17.זה לא היה סיכון. זו הייתה נוכלות (ל"ת)הנרי 24/05/2023 19:32הגב לתגובה זו
- 16.צדיק 24/05/2023 19:17הגב לתגובה זוהגיע הזמן להכניס אנשים כאלה לכלא...הגיע הזמן להגשים את הצדק
- 15.אחד העם 24/05/2023 18:55הגב לתגובה זומבט של "איך אני הולך לתחמן אותך, למכור לך סיפורי מעשיות ולחלוב ממך כסף".
- 14.אור 24/05/2023 15:47הגב לתגובה זוב 2015 התקשורת שיבחה את הקרן, תוכנית לילה כלכלי נתנה לנוכל כץ רוח גבית וראיונות מפרגנים כץ ,משאיר אבק למיידוף הישראלי, הוא צריך לסיים חייו בכלא ביחד עם השותף שלו. לא חושב שמשהו סומך על רשות שוק ההון שכשלה גם הפעם.
- 13.נוכלים זבל לאנשים מטומטמים,שילוב קטלני (ל"ת)אוהד 24/05/2023 14:48הגב לתגובה זו
- 12.שגכ 24/05/2023 13:45הגב לתגובה זולא כל הציבור מכיר אותו אז אין איך להתגונן
- 11.ירון 24/05/2023 13:39הגב לתגובה זומי שלמד חכמת הפנים יודע בקלות לאבחן אנשים ולראות בבירור מי נוכל ומי אדם ישר,,, והתמונה מאוד ברורה,,,
- 10.טט 24/05/2023 13:20הגב לתגובה זופריירים. מגיע לכם
- 9.חזק ... (ל"ת)דן 24/05/2023 12:57הגב לתגובה זו
- 8.שיטחי יש לך סקופ תבד 24/05/2023 12:45הגב לתגובה זומדובר בנוכלים. רק שמשטרת ישראל והרשות חסרות שיניים.
- 7.נתניהו נוכל יותר גדול משני נוכלים אלה... (ל"ת)בצלאל דרעי 24/05/2023 12:35הגב לתגובה זו
- 6.גם אני נפגעה של קרן הגשמה, הפסדתי 30,000 דולר (ל"ת)בן יהודה 24/05/2023 12:14הגב לתגובה זו
- אור 24/05/2023 18:24הגב לתגובה זומכיר כאלו שהפסידו למעלה מ 1 מיליון שח
- 5.צדקי 24/05/2023 12:01הגב לתגובה זובתחילת כל השקעה הגשמה גזרו קופה מכל נרשם אחר כך אם ההשקעה לא הולכת הבנק המלווה לוקח את כל הכסף וזה מה שנץהמשקיעים לא הבינו. שקודם הבנק גונב להם את כל ההקשעה בלי לשאול
- 4.שמי 24/05/2023 11:22הגב לתגובה זוכתבה יפה ברורה ומסבירה נכון וכל הכבוד לך על כך
- 3.ניר 24/05/2023 11:16הגב לתגובה זוכיועץ השקעות בבנק אני נתקל פעם אחר פעם בלקוחות שמתלוננים על התשואות הנמוכות בהשקעות בבנק, והולכים לכל מני הרפתקאות שמבטיחות הרים וגבעות, רק כדי לגלות אחרי כמה שנים שאיבדו הכל. תקשיבו לבעלי המקצוע, לבעלי הניסיון, לא כל הנוצץ זהב הוא!
- 2.לרון 24/05/2023 10:22הגב לתגובה זושהורשעו ניראו להורי הילדים "מקסימות"
- 1.לרון 24/05/2023 10:21הגב לתגובה זוהולך לפתגמים והפעם "אין ניסים בעולם"וכל מה שניראה מוגזם מבחינת הענקת הטוב התשואתי לדוגמא הוא אכן מוגזם

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.03%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

ג'ין טכנולוגיות קופצת ב-10%; מדד הביטוח נופל 1.6%
המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים, כאשר מדדי ת"א 35 ו-90 נסחרים בירידה של עד 0.5%.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר
מדד הבנקים יורד 0.5% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.5%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה,
אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות
נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מטה הנהגת חמאס בדוחא שבקטאר. זה הפעם הראשונה שאירוע צבאי כזה מתרחש בשטח מדינה שהייתה עד כה מעורבת בתיווך. צה"ל שוב הוכיח עליונות, רגישות ודיוק בלתי רגיל בפעולה בלב דוחא, התקיפה הישירה הראשונה נגד הנהגת חמאס בקטאר. המהלך סימן עוצמה אסטרטגית ויישום מדויק של יכולת תקיפה מעבר לגבולות, ותמך בשוק המניות. בסיכום היום מדדי ת"א 35 ו-125 רשמו שיאים חדשים, ות"א 90 רחוק מרחק נקודות בודדות משיא דומה. גם בשוק הגלובלי התגובה הייתה מאופקת, כאשר הנפט שנחשב לאינדיקטור שמושפע מהמתיחות במזרח התיכון עלה קלות לרמה של 63 דולר לחבית.