אלומיי משפרת תחזיות עד ל-2023 אך מעלה אפשרות של קיפאון ב-2024
חברת האנרגיה המתחדשת אלומיי 0.15% הדואלית משפרת תחזיות: במצגת למשקיעים החברה צופה השנה הכנסות של עד 56 מיליון יורו, גבוה ב-12% לעומת התחזית הקודמת, וב-2022 ו-2023 הכנסות של עד 68 מיליון אירו ו-88 מיליון יורו, בהתאמה, גבוה בכ-8%. מנגד, בחברה מעלים תרחיש אפשרי של סטגנציה ב-2024.
בחברה מעריכים כי ב-2020 שהסתיימה זה עתה, ההכנסות יעמדו על 17 מיליון יורו ויירשם הפסד של כמיליון יורו. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הפסידה אלומיי קפיטל כ-2.6 מיליון יורו, זאת לעומת רווח של 10 מיליון יורו בתקופה המקבילה ב-2019.
בשנה הקרובה אלומיי צופה תוספת של 118 מגה-וואט, ובעוד שבתחזית שלה מסוף ספטמבר דיברה על הכנסות בטווח של בין 46-50 מיליון יורו ורווח של 7-8 מיליון יורו, כעת הצפי הוא שאותו הגידול בהספק יביא להכנסות של 51-56 מיליון יורו ורווח של 8-9 מיליון יורו. מבחינת ההכנסות מדובר כאמור בתחזית הגבוהה בעד 12% מזו הקודמת, ובסכום הגבוה בעד כ-230% מהצפי ל-2020 כולה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2022, תחת גידול של 180 מגה-וואט שהוזכר בתחזית הקודמת, צופים באלומיי הכנסות של 62-68 מיליון יורו ורווח של 12-14 מיליון יורו, זאת לעומת צפי ל-58-63 מיליון יורו ורווח של 12-13 מיליון יורו קודם לכן. שנה לאחר מכן, ב-2023, אלומיי תוסיף 270 מגה-וואט, וההכנסות יגדלו ל-80-88 מיליון יורו והרווחים יעמדו על 17-19 מיליון דולר, זאת בהשוואה להכנסות של 77-81 מיליון דולר ורווח של 17-18 מיליון דולר בתחזית הקודמת.
עוד מפרסמים בחברה הערכות ל-2024: ההכנסות צפויות להיות בטווח שבין 88-97 מיליון יורו והרווחים בטווח שבין 19-21 מיליון יורו. מהמספרים הללו עולה כי אם התרחיש האופטימי יתממש ב-2023 ואילו ב-2024 יפגשו את זה הפסימי, החברה תחווה הפסקה בצמיחה כשההכנסות יעמדו בשתי השנים על 88 מיליון יורו והרווח ישאר ברמה של 19 מיליון יורו.
לאחרונה דיווחה החברה על חיבור של פרוייקט טלאסול בספרד לרשת החשמל, צעד שעתיד להניב לה הכנסות של 25 מיליון יורו השנה, וכן על רכישת מתקן ביוגז בהולנד שצפוי לייצר הכנסות של 6.4 מיליון יורו.
- לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
- קרטל אופ"ק שומר על קצב זהיר ומגביל את הייצור ברבעון הראשון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
