גיל אפשטיין
צילום: גיל אפשטיין
דעה

להצליח ולפרוח בתקופה המודרנית - למה אנחנו הולכים אל השוק?

מסחר והתמחות הינם אלמנטים בסיסיים להצלחה. התמחות מביאה ליעילות ולעליונות במסחר, ומסחר מאפשר לנו להשתמש בהתמחות והיעילות של האחר לטובתנו; אתרו את שחקני האלפא, סחרו איתם ובכך תיסלל דרככם להצלחה

פרופ' גיל אפשטיין |

רבות נכתב על מלחמות סחר בין מדינות שונות כדוגמת ארה"ב וסין, בין ארה"ב ומקסיקו וקנדה. הסחר חשוב לכל מדינה ואף מדינה לא תוותר עליו. ובנוסף, כל מדינה תלחם על מנת לשפר עמדות ובכדי לקבל מוצרים רבים יותר במחירים נמוכים יותר. בכתבה זו ברצוני להסביר את חשיבות הסחר ומדוע התמחות ומומחיות הן מרכיב בסיסי וחשוב בתהליך המסחר ובחיי היום יום של כולנו.

 

יתרונות המסחר

כדי להבין את יתרונות המסחר, ניזכר בסיפור על רובינזון קרוזו, ימאי בריטי שספינתו נטרפה והוא נקלע לאי בודד. תחילה, רובינזון קרוזו חי בכלכלה אוטרקית (משק סגור המספק את כל צרכיו). כדי להשיג מזון ולהתקיים הוא היה חייב לדוג, לצוד, ללקט, לשתול ולעבוד את האדמה. רובינזון קרוזו היה יעיל בגידולי ירקות אך לא בצייד שדורש מיומנויות מיוחדות שנרכשות על ידי התנסות ואימון רב שנים.

ביום שישי סגרירי אחד רובינזון פוגש את ששת וכך מגלה שהוא לא לבד על האי. מהר מאוד הוא מגלה שלששת יש יכולות צייד מצוינות אך יכולותיו בחקלאות חלשות. רובינזון קרוזו מבין שאם כל אחד מהם יתמחה בייצור מוצר מסוים ויהיה יעיל בייצורו (ששת בצייד ורובינזון קרוזו בחקלאות) הם יוכלו לסחור אחד עם השני ולמקסם את היצור והצריכה של שניהם, כך ששני הצדדים מרוויחים.

המקרה של רובינזון קרוזו וששת אינו זר לנו כלל וכלל. מדינות מתמחות בייצור בתחומים שבהם הן יעילות ובעלות יתרון, והן סוחרות עם מדינות בעלות יעילות בייצור מוצרים בתחומים אחרים. כ-30% מהיבוא של ארה"ב מסין הינו מכונות, מוצרי חשמל וטקסטיל, בעוד ש-24% מהיבוא של סין הינו מכונות חשמליות וציוד, וכ-17% הם דלקים ומינרלים. בישראל, רכיבים אלקטרוניים הם תחום ייצור חזק והם מהווים כמחצית מהיצוא.

 

מדוע מלחמות הסחר כה קשות?

המסחר מוריד עלויות ומשפר את מצבם של כל הצדדים. אם כך, היכן טמונים הקשיים? התשובה פשוטה: כאשר מדובר בסכומי עתק. ארה"ב מייבאת בסכום של כ-3 טריליון דולר בעוד שהיצוא שלה הינו כ-2.5 טריליון דולר. כל שינוי באחוז בתנאי הסחר ישנה בצורה משמעותית את עודף היצוא.

בנוסף לכך, במסחר יש אסימטריה באינפורמציה: כל צד יודע את עלות הייצור של מוצריו בעוד הוא אינו יודע עד כמה הצד השני יהיה מוכן לשלם עבור התוצרת. כמו בכל דבר, המוכר רוצה להרוויח כמה שיותר והקונה רוצה לשלם כמה שפחות. כל צד יכול להתבצר בעמדותיו במחשבה שהצד השני יתפשר. אך זה לא תמיד קורה. על אף שהסחר מיטיב עם הצדדים, יתכן והמדינות לא יגיעו להסכמות.

צד נוסף במסחר הינו קניין רוחני וריגול תעשייתי. אחת הטענות שעולה בהסכמי הסחר בין סין וארה"ב הינה נושא העתקת פטנטים. האמריקאים מודאגים שאם המוצרים שלהם יהיו בידיים זרות, יהיו הפרות של קניין רוחני והמוצרים ייוצרו ויוצעו במחירים זולים יותר בשוק. החשש מתחרות גורם לארה"ב להגביל את המסחר ולנסות לקבל התחייבות שזה לא יקרה. בהקשר לכך נכנס גם נושא הריגול התעשייתי והפוליטי. מדינות דואגות שבתוך המוצרים המיובאים יהיו סוסים טרויאניים שיאפשרו ריגול ברמות שונות. זו הסיבה שארה"ב לא מאפשרת שימוש בטלפונים של Huawei בארה"ב. כל אלה חייבים להיות מעוגנים בהסכמים שיגנו על התוצרת הנסחרת וזה לא פשוט להגיע להסכמות מסוג זה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

התמחות כמנוע למסחר

אדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית שחי במאה ה-18, הציג לראשונה את נושא ההתמחות. הוא הציג דוגמא מתהליך ייצור סיכות. סמית' השווה בין ייצור סיכה על ידי פועל פשוט שעובד לבדו לבין ייצור סיכה בבית חרושת שבו ישנה חלוקת עבודה והתמחות בתת שלבי הייצור. הוא תאר את תהליך הייצור בבית החרושת כך שכל שלב מיוצר ע"י פועל אחר: פועל אחד מותח את התיל, פועל שני מיישרו, פועל שלישי חותך וכן הלאה. בעוד שכושר הייצור של פועל שעובד לבדו הוא בקושי סיכה אחת ביום, הרי שבשרשרת ייצור של כ-18 עובדים שכל אחד מהם מתמחה בפעולה מסוימת, ניתן לייצור עשרות אלפי סיכות ביום.

כלומר, כדי להצליח בייצור צריך התמחות! מכיוון שאנשים שונים יעילים וחזקים בתחומים מגוונים, זה מאפשר לכל אחד יתרון טבעי ונותן נקודת זינוק טובה יותר בתחרות. בסיפור של רובינזון קרוזו, יתכן שאם הוא היה משקיע את זמנו ומתאמן בצייד, אז לאחר תקופה ארוכה הוא היה נעשה יעיל בציד ולא זקוק לששת. אבל כאשר הוא רעב, נמאס לו לאכול רק מלפפונים והוא רוצה לאכול בשר, ועכשיו! - עדיף לו לגדל ירקות ולסחור עם ששת.

כדי לאפשר התמחות והתייעלות בייצור, מדינות מפעילות מדיניות כלכלית שמטרתה להגן על הייצור המקומי, וכן לאפשר למפעלים להתייעל כדי שיהיו תחרותיים מול המתחרים העולמיים. לשם כך מדינות משתמשות במדיניות פיסקאלית כדוגמת הטלת מכסים על היבוא וסובסידיות לייצור המקומי. הגנות אלה מאפשרות למפעלים המקומיים אוויר לנשימה כדי להתפתח ולהתמחות. ישראל הגנה שנים רבות על מפעלי הטקסטיל ובשנות ה-70-80 אף החלה בייצור (וביצוא) מטוס קרב (כפיר). בשלב מסוים הסיקו מסקנות והבינו שיש מדינות יעילות מאיתנו בתחום יצור מטוסים, והתועלת מהייצור, שמטרתה להקטין את התלות במדינות אחרות, לא שווה את ההשקעה.

 

מגמות בהתמחות במסחר בשוק ההון

כיצד זה מתקשר לשוק ההון? גם בשוק ההון ישנן התמחויות ותתי התמחויות מאוד ספציפיות. נהוג להשקיע במדד S&P500 כהשקעה פסיבית אבל מומלץ לבחון האם מספיק להשקיע במדד כללי או אולי להשתמש גם במדדים מתמחים שהם שילוב בין השקעה פאסיבית להשקעה אקטיבית. כדי לשפר את יכולות המסחר שלנו בשוק ההון כדאי להכיר קרנות עם התמחות או קרנות סקטוריאליות שדרכן אפשר להיחשף לתחום ספציפי שיש לו פוטנציאל גבוה יותר לצמוח. דוגמאות לכך הם מדדים שמתמחים בתתי תחומים בתוך מדד ה- S&P500 , כמו למשל בתחום המוליכים למחצה - SOXX, בתחום הפינטק שהינו תת תחום בתוך תחום הפיננסים והבנקאות ושם יש את מדד - FINX שהינו סוג של מדד היברידי שמשלב בין הפיננסים הוותיק לבין טכנולוגיה ובעצם בצורה זו מגלם את עתיד תחום הפיננסים, בתחום המסחר האלקטרוני יש את EBIZ, ובתחום המחשוב הקוונטי יש את QTUM. אלה היו מספר דוגמאות למדדים שמתמחים בתתי תחומים בתוך המדד הכללי. השקעות במדדי מסחר שמתמחים בתת תחום יכולות להניב תשואה עודפת כפי שפועלת קרן ההשקעות ARK.

 

כולנו סוחרים

חשבו לרגע על נגר שעובד מבוקר עד ערב ומתפרנס מכך. בסוף היום הוא לא יכול להביא לילדיו לאכול רהיטים בארוחת הערב... כדי להביא לילדיו לחם, גבינה, ירקות וכו' עליו ללכת לשוק, למכור את הארון שייצר ובתמורה לקנות מוצרים אחרים. עקרונית, הנגר יכול היה לגדל ירקות, לאפות לחם ולחלוב פרות, אבל הוא אינו יעיל בכך ולכן הוא מתמחה במה שהוא מאמין שהוא טוב ויעיל בו. הוא מוכר את תוצרתו בשוק ובתמורה קונה את יתר המצרכים הדרושים לו – הוא סוחר!

התמחות הינה מרכיב חשוב בחיינו ובהתנהלותנו, כי היא מאפשרת הקטנת עלויות ייצור. כולנו מתמחים בדברים שונים וסוחרים אחד עם השני. לפעמים דרך מתווכים ולפעמים ישירות. לדוגמא, כשאנחנו הולכים לרופא, אנחנו מבינים שהוא מומחה טוב מאיתנו. הוא השקיע שנים רבות ללמוד את המקצוע ולכן אנחנו פונים אליו לעזרה.

 

לסיכום

התמחות מביאה לפריחה ולשגשוג דרך מסחר. ביחד עם זאת חשוב להיות בעלי ידע כללי במגוון תחומים כי לרב גוניות בידע יש יתרון משמעותי במסחר. בסרט "הארי המזוהם" בכיכובו של קלינט איסטווד, אמר הארי: "כל אחד חייב לדעת את מגבלותיו". כלומר, עלינו להתמחות ולהכיר במגבלות היכולת והזמן שלנו, אך ביחד עם זאת חשוב להרחיב את האופקים כדי שנסחור באופן מושכל וששיקול הדעת שלנו יהיה מיטבי.

בתקופה המודרנית, עליכם להפוך למומחים בתחומכם, ללמוד להכיר את המומחים בתחומים אחרים, אותם שחקני אלפא שאיתם תסחרו, וכך תזמנו לעצמכם את מירב התועלת כדי להצליח ולפרוח.

הכותב הינו גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה, פרופ' לכלכלה, ודיקן הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר אילן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.