יום אחרי עדכון המשקולות: דיסקונט מכר עוד 'בלוק' מהבינלאומי

החזקת דיסקונט ירדה ל-18.44% לאחר שמכר את המניות לגופים מוסדיים מחוץ לבורסה במחיר של 56 שקל למניה

בנק דיסקונט מכר היום כ-3% מהחזקותיו במניות בנק הבינלאומי תמורת 180 מיליון שקל לגופים מוסדיים מחוץ לבורסה. דיסקונט מכר את המניות במחיר של 56 שקל למניה לעומת שער הבסיס שעמד הבוקר על 57.16 שקל. בתוך כך, דיסקונט התחייב שלא למכור את מניות הבינ"ל מתחת למחיר העסקה ב-30 הימים הקרובים.

אתמול מניית הבינלאומי ריכזה מחזור של 93 מיליון שקל במסגרת שלב הנעילה שכלל את עדכון המשקולות בבורסה. משקלה של מניית הבינ"ל במדד המעו"ף עלה ל-1.05 לאחר שדיסקונט כבר מכר בחודש יוני מניות בינלאומי ב-280 מיליון שקל שהיווה כ-5% משיעור ההחזקה שלו - ככל ששיעור החזקת הציבור עולה, גם המשקל של מניית הבינלאומי במעו"ף גדל. לכן, גם בעדכון המשקולות הבא משקלן של מניות הבינלאומי צפוי לגדול מאחר והיקף החזקת הציבור עלה ל-33.2%.

בסה"כ דיסקונט נפרד כבר מ-8% מאחזקותיו בבינלאומי מתחילת השנה

והוא צפוי להמשיך במכירות עד שיירד אל מתחת להחזקה של 5% לאור דרישת המפקח על הבנקים. בגין המכירות הללו נרשמה הפרשה של כ-135 מיליון שקל השנה (ועוד 113 מיליון שקל בהפרשה קודמת) כתוצאה משינוי שיטת חישוב ההחזקה במניות אלה שגרמה לירידת ערך ההחזקה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבי 15/09/2014 14:05
    הגב לתגובה זו
    אפו כול פקחי הבורסה שהי רוצה רק למעלה
  • 2.
    אבי 15/09/2014 14:04
    הגב לתגובה זו
    רק לפיל את הציבור ביוקר קשה להם לפיל את החברות כמה הם יכולים לגנוב מהציבור את הכסף
  • 1.
    אבי 15/09/2014 14:02
    הגב לתגובה זו
    עוד דבר נכון שמתכילים לימכור בגלל זה הבורסה לא נפלת כי יש להם סחורה הם רוצים לימקור ביוקר לציבור חייב חקירה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

התיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.


למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.