אמיר ברמלי: "אם צורת החשיבה תשתנה יכול להתחולל פה מהפך כלכלי"

מנכ"ל רוביקון, העוסקת בפתרונות מימון, טוען שלתוכנית הגזירות של לפיד אין תוכנית המשך שיש בה אופק ומאמין דווקא בפתרון של הורדת מיסים, "בקופת המדינה יש גבול להוצאות, אין גבול להכנסות"

אמיר ברמלי (36), מנכ"ל קבוצת רוביקון, העוסקת בפתרונות מימון, כבר יודע את ההשלכות של הגזירות הכלכליות ומוטרד מהעדר תוכנית לטווח ארוך. לאחר העלאת המע"מ ולפני שתקציב המדינה יועלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הוא מביא את גישתו השונה לטיפול בגרעון הממשלה. בראיון ל-Bizportal טוען ברמלי, "החשיבה של המדינה מיושנת. אנחנו מתנהלים בסביבה שאין בה שום אופק".

כמי שמכיר היטב את המגזר העיסקי והשוק הצרכני מתייחס ברמלי להשפעה של העלאת המע"מ ומסביר, "ההשפעה הישירה על העסקים היא כמעט זניחה בטווח המיידי, הבעיה היא שהעלייה הזו מתגלגלת לצרכנים שיקנו פחות. השאלה מבחינת העסקים היא האם להעלות את המחירים בהתאמה לעליית המע"מ או לספוג אותו בעצמם, אלא שגם ספיגה כזו לא תמיד משנה את התודעה של הצרכנים שעדיין יקנו פחות מעצם העובדה שהם יודעים ש'הוטלו עליהם גזירות'. התוצאה תהיה ירידה משמעותית במחזורים."

ברמלי מסביר את שינוי החשיבה הדרוש לדעתו, "העלאת המע"מ היא אולי כלי יעיל בטווח הקצר, אבל לא לאורך זמן. לאורך זמן ירידה בהיקף הפעילות תביא לירידה במחזורים כך שנומינאלית ההכנסה של המדינה לא תעלה ולא תשפיע על קופת המדינה. הגיע הזמן שהנהלת כלכלת המדינה תפסיק לחשוב במונחים של גזירות, אלא במונחים של יצירת מחוללי הכנסה."

ברמלי טוען כי "דווקא הפחתה של שיעור המע"מ והוזלה של מחירים יכולה להשפיע על הצרכן ברמת מצב הרוח ולגופו של עניין יגרמו לו לקנות יותר. אם היקף הפעילות במשק יעלה ב-5% למדינה כבר יהיו יותר הכנסות מאשר במקרה של העלאת המע"מ. יש היום מצב אבסורדי, רמת התקצוב וההתייחסות של הממשלה למשרד התיירות - משרד שאמור להיות גורם מפתח משמעותי ביצירת זרם הכנסות במיוחד כשהוא מגיע מחו"ל. למדינה כמו לעסקים יהיה יותר טוב עם הכנסות שבאות מבחוץ."

"נכון להיום אין מספיק פעילות שמעודדת תיירים להגיע לארץ אפילו ברמה של פעולות שיווק נדרשות. בעבודה שעשיתי לפני כמה שנים ולדעתי רלוונטית בהחלט גם למצב היום - אם מדינת ישראל תממן חמישים אחוז מכרטיס הטיסה לתיירים שמגיעים לתקופה של למעלה מעשרה ימים לארץ ההכנסות של המדינה כתוצאה מכך יהיו קרוב לפי 3 ממה שהיו מכניסים מאי מימון מחצית הכרטיס - יגיעו יותר תיירים שגם יבזבזו יותר בזמן השהייה שלהם. הגיע הזמן שנעבור לתפיסת העולם הזו ולא נעבוד בשיטת הקיצוצים".

ברמלי מסכם ואומר, "בקופת המדינה, כמו בעסקים, להוצאות יש גבול -להכנסות אין. אם צורת החשיבה תשתנה יכול להתחולל פה מהפך כלכלי משמעותי בתוך זמן לא ארוך. החשיבה של המדינה מיושנת. אנחנו מתנהלים בסביבה שאין בה שום אופק. בטווח של חצי שנה עד שנה יתחילות להרגיש את נזקי הקיצוצים. נדרש לא מעט אומץ כדי לבצע קיצוצים, אבל צריך לקום המנהיג הכלכלי שיהיה לו גם את האומץ לשנות את התפיסה המסורתית וליצור מחוללי הכנסות שיאפשרו את הקטנת שיעורי המס הנהוגים במדינה.

מעבר לכך, בטווח חמש עד עשר שנים בהורדה של שיעורי המס ניתן להעלות את ההכנסות ממיסים בערך בשלושים אחוז כתוצאה מכך שתהיה יותר פעילות עסקית במשק ופחות העלמות מס".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מבין בכלכלה 04/06/2013 17:57
    הגב לתגובה זו
    מה פתאום נותנים לפוליטיקאי דוגמן עיתונאות לתקן גירעון ממשלתי?? צריך לתת את זה לגאונים פיננסים כמו אמיר ברמלי ואולי יתחיל לקרות במדינה הזאת משהו מעורר תקווה
  • 12.
    רוב האנשים שמרוויחם הרבה יש להם דירה שניה ושלישית ויותר (ל"ת)
    אזרח 04/06/2013 07:41
    הגב לתגובה זו
  • משלמים מס על השכרת דירות או דורשים מהם מס אלוקים יודיע (ל"ת)
    והאים הם 04/06/2013 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    רוב האנשים שמרוויחם הרבה מוציאים כספם על טיולים בחול (ל"ת)
    אזרח 04/06/2013 07:16
    הגב לתגובה זו
  • דוחים לטיול בחול בגדים בשמים תכשיטים וכל מה שמפנק (ל"ת)
    ואת רוב הקניות 04/06/2013 07:28
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דניאל 03/06/2013 20:23
    הגב לתגובה זו
    ותלמד אותם מאיפה מביאים כסף וגם איפה אסור לקצץ... חסר שם חזון
  • 9.
    ג'ונסי 03/06/2013 20:04
    הגב לתגובה זו
    מה הוא לא למד את השיעור הזה?
  • 8.
    קליפ 03/06/2013 19:46
    הגב לתגובה זו
    כן...גם אני אשלם. הבעיה: שיאיר לפיד חסר מעוף(לא אופציות )חסר יוזמה, מקובע ומייצג פוליטיקה מיושנת.
  • 7.
    איציק 03/06/2013 19:46
    הגב לתגובה זו
    דרך החור של השקל, אנשים יבשים של מספרים ללא חזון.
  • 6.
    שלומי 03/06/2013 18:37
    הגב לתגובה זו
    חשיבה מיחוץ לקופסא. חכם
  • 5.
    שלומי 03/06/2013 18:36
    הגב לתגובה זו
    צריך אותו דחוף צמוד ללפיד שילמד אותו באמת אך לעשות שינוי
  • 4.
    סוף סוף חשיבה נכונה (ל"ת)
    רוני 03/06/2013 18:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חחחח 03/06/2013 18:32
    הגב לתגובה זו
    לקנות סמרטוטים במבצע בקסטרו? או פלזמה?
  • 2.
    אזרח 03/06/2013 18:32
    הגב לתגובה זו
    הגברת הצריכה תיתכן כשהשכר הנמוך יתעדכן כלפי מעלה כשמדינה תפסיק לממן קרנות הישתלמות לעובדים מבוססים וכן עוד ועוד דוגמאות הארכת שירות צבא הקבע ב2 או 3 שנים צריך חשיבה מחדש בכל התחומים זה הפיתרון האמיתי והמיוחל וכל השאר ברברת ללא תוחלת
  • 1.
    ניקל 03/06/2013 18:16
    הגב לתגובה זו
    כאן זו מדינה של גזלנים צרי מוח... מי יעשה ויקים את מחוללי הצמיחה? נערי האוצר? אגף התקציבים? משרד רוה"מ? שר האוצר הינוקא? שכח מזה... לגבי דידם שקל טוב הוא שקל בכיס... אי וודאות שאפילו תביא רווח גדול יותר הוא באוויר ואי אפשר לכמת אותו... עזוב, סע להולנד או לגרמניה שם יסכימו להקשיב לך...
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 2.15%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

אלי כהן הבינלאומי
צילום: אייל טואג
דוחות

הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%

הרווח הנקי של הבינלאומי ברבעון השלישי ירד ל-581 מיליון שקלים בעקבות הפסד חד פעמי בכאל, אך בנטרולו מציג הבנק תשואה להון של 17.4%; במקביל נרשמה צמיחה מתמשכת באשראי, בפקדונות ובנכסי הלקוחות, לצד שמירה על איכות תיק האשראי
תמיר חכמוף |

הבנק הבינלאומי בינלאומי -0.6%  פרסם את דוחות הרבעון השלישי של 2025, שמציגים המשך צמיחה בפעילות הליבה לצד ירידה מתונה ברווח הנקי בעקבות עסקת כאל. הרווח ברבעון הסתכם ב-581 מיליון שקלים, ירידה של כ-6% לעומת הרבעון המקביל, והתשואה להון עמדה על 16.2%. עם זאת, ההפסד החד פעמי שנרשם בכאל העיב על התוצאות, ובנטרולו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים והתשואה להון הייתה מטפסת ל-17.4%, נתון שממחיש רבעון חזק יותר מבחינת הפעילות השוטפת.

בצד הצמיחה, תיק האשראי לציבור עלה ב-3.4% ברבעון, ובמקביל פקדונות הציבור צמחו ב-3.5%. נתון בולט במיוחד מגיע מתחום ניהול הנכסים: סך נכסי הלקוחות עלה ב-5.8% והגיע ל-1.074 טריליון שקלים, המשך המומנטום שנרשם בענף בתקופה האחרונה. לצד הצמיחה, איכות תיק האשראי נותרה גבוהה: שיעור החובות שאינם צוברים ריבית ירד ל-0.46%, לעומת 0.57% ברבעון המקביל אשתקד.

האשראי לציבור, ברוטו הסתכם ב-141.4 מיליארד שקל, גידול של 11.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.4% ביחס לרבעון השני של השנה. פקדונות הציבור הסתכמו בכ-233 מיליארד שקל, גידול של 9.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.5% ביחס לרבעון השני של השנה. סך תיק נכסי הלקוחות גדל בכ-34.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וב-5.8% ברבעון השלישי של השנה והסתכם בכ- 1.074 טריליון שקל.

בהכנסות, הבנק הציג יציבות יחסית. הכנסות העמלות עלו ל-1.32 מיליארד שקלים, גידול של 16.4% לעומת הרבעון המקביל בעוד הכנסות הריבית נטו עלו מעט. שורת המס הייתה גבוהה יותר מהרבעון המקביל, מה שהשפיע על השורה התחתונה.

דירקטוריון הבנק אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים מחצית מהרווח הרבעוני, וציין כי ימשיך לבחון חלוקות נוספות בהתאם להתפתחויות במשק. מנכ"ל הבנק, אלי כהן, אמר כי תוצאות הרבעון משקפות חוסן ויציבות גם בתקופה מאתגרת, והדגיש את המשך הצמיחה בנכסי הלקוחות ובאשראי לצד שמירה על איכות תיק האשראי.