ברקע לגזירות: השכר הממוצע בחודש פברואר ירד ב-1.2% ל- 9,048 ש'
בשעה שהגזירות הכלכליות עומדות במוקד תשומת הלב הציבורית, הרי שניתן להיווכח כי ההאטה במשק נותנת את אותותיה על השכר הממוצע במשק. כך, במסגרת נתוני השכר הממוצע במשק שפירסם הלמ"ס בחודש פברואר, עולה כי השכר הממוצע במשק עמד על 9,048 שקל, מדובר בירידה של 1.2% ביחס לחודש ינואר, אז הסתכם השכר הממוצע במשק ב-9,159 שקלים. נציין כי במונחים שנתיים השכר הממוצע במשק עלה ב-0.4%.
אולם, לא הכל שחור. כך, מפרסמת הלמ"ס כי בפברואר נרשמה עלייה של 2.5% במספר משרות השכיר, שעומד על 3.118מיליון משרות, בהמשך לעלייה של 0.6% בחודש ינואר.
הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מבוססים על עיבוד ראשוני של מדגם דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102. בחודש פברואר עלה מספר משרות השכיר ב-0.1% לרמה של 3.118 מיליון, זאת לעומת מספר משרות של 3.115 מיליון בינואר.
את טבלאות השכר מובילים עובדי הכרייה והחציבה שהשתכרו 20,641 שקל. אחריהם עובדי חברת החשמל ומקורות שהשתכרו בחודש פברואר 17,119שקלים. במקום השלישי ניצבים עובדי מגזר המידע והתקשורת עם שכר ממוצע של 16,158 שקלים בחודש פברואר ובמקום הרביעי ניצבים עובדי הפיננסים והביטוח שהשתכרו שכר ממוצע של 15,858 שקלים.
- 2.140 - המספר מטורף 07/05/2013 16:00הגב לתגובה זוהאשמה למחירי הדיור שהופכים אותנו לעניים היא בממשלה הקודמת והנוכחית.
- 1.ליאור 07/05/2013 14:12הגב לתגובה זועלייה של 0.4 במונחים שנתיים אפילו לא קרובה להדביק את האינפלציה, ממה אתם כל כך מרוצים?
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 1.4% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מנכ"ל מיטרוניקס, רפי בן עמי. קרדיט: יח"ציציף ערך במיטרוניקס? המניה קופצת לאחר מינוי רפי בן עמי למנכ"ל
כשלושה חודשים לאחר שהמנכ"ל שרון גולדנברג הודיע על פרישה מתפקידו, החברה הודיעה על מינויו של רפי בן עמי למנכ"ל, שיצטרף לחברה בינואר 2026; בן עמי כיהן לאחרונה כמנכ"ל ונשיא אפלייד מטריאילס ישראל; האם זו דרך חדשה עבור החברה שאיבדה 55% מתחילת השנה וכ-95% מהשיא שלה בנובמבר 2021?
מיטרוניקס מיטרוניקס 7.79% , חברת הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל, הודיעה על מינויו של רפי בן עמי לתפקיד מנכ"ל החברה. מר בן עמי יצטרף למיטרוניקס במהלך ינואר 2026, וייכנס לתפקידו מנכ"ל החברה לאחר תקופת חפיפה קצרה. בן עמי מביא עמו ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנות ניהול בכיר בחברות טכנולוגיה גלובליות.
בתפקידו האחרון שימש כמנכ"ל ונשיא אפלייד מטריאילס ישראל. במהלך כהונתו יזם והוביל אסטרטגיות חדשניות, פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, רכישות, הרחבת המבנה הגלובלי של אפלייד ישראל עם מרכזי פיתוח ושירות לקוחות באסיה, אירופה וארה"ב, תוך בניית ארגון גלובלי עם אלפי עובדים. צעדים אלו הובילו לצמיחה משמעותית בהכנסות תוך שיפור רווחיות החברה. מר בן עמי כיהן בעבר בתפקידי ניהול בכירים בקומברס, נייס ובחברות נוספות, והוביל מהלכים אסטרטגיים שהובילו לצמיחה, חדשנות ושיפור רווחיות.
מיטרוניקס, שהוקמה ב-1990 על ידי קיבוץ יזראעל, היתה בשיאה בסוף 2021, כשהגיעה לשווי של 9.1 מיליארד שקל, אך מאז החלה בתהליך ירידה, שהלך והתגבר והחריף אף יותר לאחר הרבעון השני של 2024. עיקר הגורמים לשחיקה של מיטרוניקס הם תחרות גוברת, מעבר בעייתי למכירות ישירות לצרכן בארה"ב ואתגרים לוגיסטיים. ברבעון האחרון, החברה הציגה תוצאות חלשות במיוחד, כשההכנסות נפלו ביותר מ-15% ל-515 מיליון שקל, מתחת לתחזיות, והרווח הנקי התרסק ב-72% ל-12 מיליון שקל בלבד. מדובר ברבעון שאמור להיות חזק עונתית, אך בפועל הציג חולשה רחבה בכל הסגמנטים ובכל הגיאוגרפיות המרכזיות.
בנוסף, ברבעון האחרון, גם בשעה שהחברה נאבקת עם ירידה של יותר מ-90% בשווי השוק מאז השיא ועם אתגרים, היא מצאה לנכון להרחיב את התגמול לנושאי המשרה, כך שזהו מהלך שניתן לצפות שייפסק עם שינויי ההנהלה.
- מיטרוניקס בהסכם פשרה: ביקשה פיצוי של 69 מיליון ותקבל 45
- צרות בצרורות במיטרוניקס: הרווח נחתך ב-72%, המנכ"ל הודיע על פרישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבט קדימה, מיטרוניקס קיבלה הודעה משמחת מרשות המיסים לפני כחודשיים, עם פיצוי על סך 45 מיליון שקל מרשות המיסים בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל. בנוסף, התחרות הגוברת צפויה להתמתן לאור המכסים על ייבוא מסין, ומיטרוניקס כן הצליחה להציג צעדי התייעלות נרחבים, איחוד קווי ייצור, צמצום מק"טים והכנות לדור רובוטים חדש ב-2026, בתקווה לשפר את המרווחים ולהחזיר את הרווחיות לרמות גבוהות יותר.
