"אני מקווה שקולי ימשיך להישמע גם לאחר שאסיים את הקדנציה בשנת 2015" כך סיכם נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, את השיחה הפומבית שקיים היום (ב') עם העיתונאי ריצ'רד קווסט במסגרת ועידת ישראל לעסקים של העיתון "גלובס". כשנשאל אם בכוונתו להישאר בישראל לאחר שתסתיים כהונתו כנגיד בנק ישראל ענה פרופ' פישר "אני מחובר מאוד למדינת ישראל; יש לנו משפחה בארה"ב. נצטרך להחליט מה לעשות, אולם ברור שלא איעלם מהזירה המקומית".

בתחילת השיחה התייחס פישר למצבה הכלכלי של מדינת ישראל ואמר פישר "ביצועי הכלכלה טובים ברוב ההיבטים. אנו צופים צמיחה של כ-3% לשנה הבאה. עד שהחלה ההדרדרות לאחרונה בכלכלת אירופה חשבתי שאולי תהיה צמיחה גבוהה יותר, אולם כעת אני פחות בטוח בכך".

כשנשאל מהם הדברים שאינם נראים לו כשורה? ענה הנגיד כי "לממשלה הבאה תהיה בעיה תקציבית גדולה. האוצר הודיע בשבוע שעבר שהגירעון השנה יעמוד סביב 4.2% תוצר, וזה גירעון גדול למשק שמצוי במצב של תעסוקה מלאה. ידוע הממשלה תצטרך לקצץ כ-15 מיליארד שקל מההוצאה המתוכננת, וייתכן שיצטרכו גם להעלות מיסים מעט יותר ממה שכבר העלו, למרות הצעדים המשמעותיים שכבר עשו בתחום זה. זוהי בעיה תקציבית מאוד קשה אחת הסיבות שבגללה ראש הממשלה הלך לבחירות היא שהוא לא הצליח להעביר את התקציב עם הקואליציה הנוכחית. ובכן, הוא יצטרך לעשות זאת עם קואליציה חדשה. אם לא ישתלטו על המצב התקציבי אחרי הבחירות, יהיה הרבה יותר קשה לטפל בו לאחר מכן. לעיתים רחוקות דחיית בעיות מסוג זה מסייעת לפתרונן".

פרט לבעיה התקציבית סימן פרופ' פישר בעיה מרכזית נוספת, "דאגה נוספת שלי, שהרבה יותר קשה להתמודד איתה, היא לגבי האקלים העסקי. הבנק העולמי מפרסם מדי שנה את דו"ח Doing Business ומדרג את המדינות מבחינת קלות עשיית העסקים. בשנתיים האחרונות התדרדרנו מהמקום ה-32, שאינו מקום מכובד מדי, למקום ה-38 במדד זה. ירידה זו משקפת את הבעיות שיוצרת לנו הביורוקרטיה, בעיקר בתחום הנדל"ן, רישום הנכסים וגם בתחום תשלומי המיסים. אלו דברים שעלינו להתמודד איתם אם ברצוננו לחדש את הצמיחה המהירה של המשק".

על גובה הריבית במשק אמר פישר "השווקים צופים הפחתה נוספת של הריבית במהלך השנה הקרובה. אם יהיה צורך בכך, ניתן יהיה להפחית את הריבית, אם כי אנו מקווים לא להזדקק לכך. אנו עוקבים מקרוב אחר מחירי הדיור, ונצטרך לשקול את השפעת הריבית עליהם אם נרצה להמשיך ולהפחית אותה, או לשקול צעדים מאקרו יציבותיים".

קווסט הוסיף ושאל - במידה ויהיה צריך לנקוט בצעדים כדי לצמצם את הגירעון מה אתה מעדיף, הפחתת הוצאות או העלאות מיסים? ועל כך ענה לו הנגיד, "הספרות בדרך כלל מראה שהפחתת הוצאות הנה יותר אפקטיבית מאשר העלאות מיסים. אולם, הפחתנו את המיסים בשיעור משמעותי בשנים האחרונות, ובנק ישראל הראה בדוחות שלו שהלכנו רחוק מדי עם מדיניות זו. עם זאת, לא ניתן לענות על שאלה זו מבלי להתייחס להוצאות הנדרשות. אם ניאלץ להעלות את ההוצאה הבטחונית, או את ההוצאה על חינוך, נצטרך למצוא דרכים לממן זאת".

פישר התייחס גם לשוק הדיור הישראלי כשנשאל מה תעשו במידה ומחירי הדירות יצאו משליטה? לדבריו, "בנק מרכזי פועל בצד המימוני, כלומר בצד הביקוש, של שוק הדיור. אנו יכולים להעלות ריבית, לנקוט בצעדים שיגבילו את הביקוש למשכנתאות. אולם הפחתת הביקוש אינה מביאה לגידול במלאי הדירות, אלא להיפך. דרך הגדלת היצע הקרקעות בקצב מהיר יותר, או האצת תהליכי התכנון (הסעיף בו אנו ממוקמים הכי גרוע במדד Doing Business), נוכל להגדיל את הייצור ולהפחית את המחירים. הבנק המרכזי משפיע על צד הביקוש, אבל אין לו השפעה על ההיצע, שבו טמונה היכולת להביא להפחתת מחירים בשוק הדיור, וגם להאצת הפעילות בשוק הדיור, פעילות שהייתה לה תרומה משמעותית לצמיחה בשנים האחרונות".