כיל והממשלה חתמו על מתווה פתרון הקבע לעליית מפלס ים המלח

פיתרון הקבע לעליית מפלס ים המלח הינו בדרך של קציר המלח המלא בבריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח. עלות הפרוייקט כ-3.8 מיליארד שקל, מהם תשלם כיל 80%
יעל גרונטמן |

כיל והחברה לישראל דיווחו כי אתמול (א') נחתם בין החברה הבת, מפעלי ים המלח לבין ממשלת ישראל מתווה העקרונות לפתרון הקבע לעליית מפלס ים המלח, או כפי שהוא מוכר לציבור - קציר המלח, כפי שפורסם בדוחות החברה לשנת 2011.

עלות קציר המלח נאמדת בכ-3.8 מיליארד שקל (מהוון לאוקטובר 2010 לפי ריבית ראלית של 7%). 80% מעלות קציר המלח תוטל על כיל המחזיקה במפעלי ים המלח, כלומר סך של 3.04 מיליארד שקל. יתרת העלות בשיעור של 20% תוטל על הממשלה. בנוסף הוחלט במתווה העקרונות גם כי התמלוגים שתשלם החברה למדינה, מעבר לכמות מסויימת של אשלג שתמכור, יעלו מ-5% ל-10%.

בעיית עליית המפלס בים המלח נובעת בשל כך שהמינרלים מים המלח מופקים על דרך של אידוי סולרי שבמסגרתו, שוקע מלח בקרקעית אחת מבריכות האידוי בסדום 27 באתר פעילותה של מי"ה מכיל דשנים. המלח השוקע יוצר שכבה על קרקעית הבריכה בגובה של כ-20 ס"מ מדי שנה. תהליך יצור חומר הגלם מחייב שמירה על נפח תמיסות קבוע בבריכה. למטרה זו מועלה דרך קבע מפלס התמיסות בבריכה בכ-20 ס"מ מדי שנה.

בחוף המערבי של הבריכה הנ"ל ממוקמים בתי המלון של עין בוקק וחמי זוהר, היישוב נווה זוהר ומתקנים ותשתיות אחרים. עלית מפלס מי הבריכה מעל לגובה מסוים עלולה לגרום נזק ליסודות ולמבנים של בתי המלון הנמצאים בסמוך לשפת הבריכה, ליישוב נווה זוהר ולתשתיות אחרות המפוזרות בחוף המערבי לאורך הבריכה; הכל לפי גובה העלאת המפלס ומיקום האובייקט הרלבנטי.

פיתרון הקבע לעליית מפלס ים המלח הינו בדרך של קציר המלח המלא בבריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח באופן שלא תידרש העלאה של מפלס המים בבריכה לאחר השלמת מערך הקציר.

במהלך חודש דצמבר 2011 הגיעה כיל להסכמה עם משרד האוצר על מתווה העקרונות לפתרון הקבע שעיקריו הם:

1. תכנון וביצוע קציר המלח יעשו על ידי מי"ה (מפעלי ים המלח).

2. הממשלה תקבל החלטה כי פרויקט קציר המלח, לרבות תחנת השאיבה החדשה שתוקם, מהווים פרויקטים של תשתית לאומית שיקודמו בועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). הממשלה תנחה בהחלטתה את הות"ל ואת מי"ה, כיזם הפרויקט, לעשות את מירב המאמצים על מנת שתכנית המתאר הנוגעת לפרויקטים תקבל תוקף עד ליום 30 ביוני 2013.

3. החל מתחילת שנת 2017 מפלס המים בבריכה מספר 5 לא יעלה על 15.1 ברשת מפעלי ים המלח. במידה ותהיה חריגה מהותית מלוחות הזמנים לביצוע פרויקט הקציר כתוצאה מדרישת שינויים על ידי מוסדות תכנון, שבעטייה לא אושרה התכנית במועד, מבלי שמי"ה הפרה את חובותיה, תהיה מי"ה רשאית לבקש את העלאת המפלס מעבר לאמור בפסקה זו. מי"ה תידרש לפצות בגין נזקים שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה מעליית המפלס.

4. בהתאם לתחשיב מי"ה, עלותו הכוללת של קציר המלח נאמדת, נכון לחודש

אוקטובר 2010 , בסכום של כ- 3.8 מיליארד שקל, בערכים מהוונים לפי שיעור היוון ריאלי של 7% . הממשלה תישא ב-20% מסכום עלות קציר המלח ולא יותר מסכום של 0.76 מיליארד שקל. התחייבותה המרבית של הממשלה צמודה למדד ונושאת ריבית של 7% . חלקה של הממשלה במימון קציר המלח כולל גם סכום של 30 מיליון דולר שקיבלה הממשלה בשנת 1992, כדיבידנד חד פעמי, כחלקה של מי"ה בפתרון הקבע למפלס ים המלח.

5. מי"ה מסכימה להעלאת שיעור התמלוגים, בעד כל כמות של כלוריד האשלג

שתמכור החברה בשנה נתונה, מעבר לכמות של 1.5 מיליון טון, באופן שבמקום תשלום תמלוגים בשיעור של 5% מהמכירות, יבוא שיעור של 10% מהמכירות. עדכון שיעור התמלוגים, כאמור, יחול בגין מכירות מיום 1 בינואר 2012 , למעט בשל כמויות מכירה שנתיות שמעבר ל-3 מיליון טון, בגינן יעודכן שיעור התמלוגים על מכירות שנעשו לאחר 1 בינואר 2010 .

החלק בכתב התביעה בבוררות המתקיימת בין המדינה לבין מי"ה במחלוקת הנוגעת לתמלוגים בשל מכירות שמעבר לכמות שנתית של 3 מיליון טון יבוטל.

6. הממשלה תקבל החלטה כי, לעת הזאת, היא אינה רואה צורך בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית הספציפית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח, לרבות ניצולם המסחרי, ולכן, לעת הזאת, לא תיזום וכן תתנגד, לפי הענין, להצעות חוק בעניין זה. הסכמת מי"ה, להעלאת שיעור התמלוגים, כאמור בסעיף 5 לעיל, מותנה ביישום החלטת ההממשלה, כאמור בסעיף זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)
בדיקת ביזפורטל

עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?

עמלות המסחר משתנות ותלויות בגודל תיק ההשקעות ובתדירות המסחר; הבנק הבינלאומי, בממוצע, מציע את העמלה הנמוכה ביותר על מסחר בניירות ערך מבין הבנקים ובתי ההשקעות הישראלים - 0.067%; בבלינק העמלות נמוכות על קנייה ומכירה של ניירות ערך זרים
תמיר חכמוף |

חלק חשוב מהרווח של משקיעים ובעיקר כאלו שעושים פעולות יחסית רבות נובע מחיסכון בהוצאות על דמי ניהול-דמי משמרת (אחת העמלות הכי מוזרות בעולם) ועמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך. רוב הסכום הוא בעמלות קנייה ומכירה, כאן אפשר לחסוך הרבה. בגדול - אצל ברוקרים פרטיים זול יותר מאשר אצל בנקים, אבל זה לא באופן מוחלט. בבנקים יש עמלות תעריפיות שהן מאוד גבוהות. מי שלא יודע שאפשר לדבר-לנהל מו"מ ולהוריד עמלות, משלם עמלות גזל. מסתבר שהרבה נמצאים במצב הזה.

מי שמנהל מו"מ ויש לו תיק סביר - יגיע גם לעמלות כמו בברוקרים הפרטיים. הבנקים יודעים להילחם על מי שחשוב להם. ומבחינתכם - אם אתם לקוח קטן, סיכוי טוב שהעמלה הכי טובה תהיה  אצל הברוקרים הפרטיים, אלא אם אתם צעירים, מכניסים שכר גבוה והבנק מבין שיש פוטנציאל לגידול עתידי בתיק. אם אתם לקוח בינוני-גדול אז סיכוי טוב שהבנק יידע להשאיר אתכם. בסופו של דבר הבנקים יורדים די מהר לאזור 0.1% בתיקים סבירים, שזה בעצם מה שיש גם בערך בברוקרים הפרטיים, אם כי גופים חדשים מספקים הצעות טובות יותר, גם של 0.07% - אצל אלטשולר שחם בניירות ערך בערך כשבלינק מציעה 0.035% בחו"ל.   

בכללי אצל הברוקרים הפרטיים יש פה ושם גם 0.09%, או 0.08% לעמלות קנייה ומכירה, אבל זה כבר לא הבדל גדול מול הבנקים כשיש בנקים שמספקים גם עמלות כאלו. בכל מקרה, העמלות תלויות בגודל תיק ההשקעות ובתדירות המסחר. יכול להיות הבדל גדול אם משקיע פועל בממוצע כמה פעמים בשבוע, פעם בחודש או פחות מזה. וכמובן שיש הבדל גם אם מדובר בתיק השקעות של כמה עשרות אלפי שקלים או כמה מיליוני שקלים.

הבינלאומי הכי זול בין הבנקים; אלטשולר שחם הכי זול במערכת

מבדיקה של ביזפורטל עולה כי הבנק הבינלאומי , בממוצע, מציע את העמלה הנמוכה ביותר על מסחר בניירות ערך בארץ (מניות ואג"ח) מבין כל הבנקים עם עמלה ממוצעת בכל גדלי התיקים של 0.106%. אלטשולר שחם שהתחיל בפעילות ברוקראז' לפני פחות משנה, הכי זול במערכת כולה עם 0.075% בממוצע.  

זה משתנה בין תיקים שונים - למשל בתיק של מעל 1 מיליון שקל, הבינלאומי נותן עמלה אטרקטיבית של 0.0347% ומוביל גם ביחס לברוקרים הפרטיים. 

יש גופים שלא נותנים את כל החבילה - וואן זירו ובלינק לא פועלים בשוק המקומי. יש את UBS עם עמלות נמוכות בארץ - 0.065% לכל גודל של תיק, אבל הוא לא מספק שירות ליחידים ולעסקים קטנים. 

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות -0.5%  , בנק הפועלים פועלים -1.67%  , אל על אל על -0.8%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -0.13%   והפניקס הפניקס -3.48%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.