
נאייקס תאפשר תשלום באפליקציית התשלומים במזומן קשקאש
שיתוף הפעולה יאפשר תשלום דיגיטלי באמצעות הטלפון הנייד גם למי שאין לו כרטיס אשראי; ילדים, בני נוער וכל מי שאין ברשותו כרטיס אשראי יוכלו לשלם במשחקיות, במכונות אוטומטיות ובחניונים באמצעות אפליקציית המזומן הדיגיטלי קשקאש שמשולבת מעתה גם במכשירי הסליקה
של נאייקס
חברת הפינטק נאייקס נאייקס -1.08% , הפועלת בתחום התשלומים המתקדמים, מרחיבה את היצע השירותים שלה ומנגישה את התשלום גם למי שאין ברשותו כרטיס אשראי או שמעדיף לשלם במזומן באמצעות אפליקציית התשלומים במזומן קשקאש.
במסגרת ההסכם האפליקציה תשתלב לראשונה במכשירי הסליקה של נאייקס - ובכך תאפשר לכל משתמש לשלם באופן עצמאי ובטוח במגוון רחב של נקודות מכירה אוטומטיות: מכונות חטיפים ומשקאות, משחקיות, חניונים ועוד. בחברה מציינים שהשירות החדש יאפשר לבעלי העסקים להציע את שירותיהם
לקהל רחב יותר מבעבר ולהגדיל את המכירות.
"אנחנו מאמינים שחוויית התשלום צריכה להיות פשוטה, נגישה ומותאמת לכל גיל", אומר ערן בר, מנכ"ל פעילות נאייקס ישראל. "שיתוף הפעולה עם קשקאש נותן מענה חשוב לאחד הקהלים המרכזיים שאינם זוכים להתייחסות הוגנת - ילדים ובני נוער. המהלך הנוכחי משתלב באסטרטגיה רחבה שמובילה נאייקס, שמטרתה לשדרג את חוויית המשתמש בנקודות המכירה האוטומטיות - תוך תמיכה באמצעי התשלום הקיימים בכל מדינה בה אנו פועלים בעולם. עבור המפעילים, מדובר בכלי עסקי משמעותי שמרחיב את קהל הלקוחות הפוטנציאלי, יוצר חוויית שירות נעימה ובעיקר מאפשר להגדיל את המכירות באופן פשוט ויעיל יותר".
פרופ' דודי גרשון, מנכ"ל קשקאש: "אנו רואים בנאייקס שותף טבעי ומתבקש להובלת מהלך חדשני שמשנה את שוק התשלומים
בישראל. בזכות שיתוף הפעולה נאפשר ליותר צרכנים בישראל גישה נוחה ובטוחה למגוון רחב של שירותים חיוניים ונעניק ערך מוסף לבעלי העסקים"
- נאייקס מציגה צמיחה בשורה העליונה והתחתונה - מה המכפיל שלה?
- נאייקס מפטרת 70 עובדים כחלק מהתייעלות - 55 מתוכם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מהתייעלות, החברה מפטרת
מוקדם יותר החודש, נאייקס הודיעה על פיטורים של כ-70 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 55 בישראל. מדובר במהלך שמטרתו ייעול תפעולי, לאחר תקופה של התרחבות מואצת ורכישות אסטרטגיות שביצעה החברה בשנים האחרונות. מהחברה נמסר כי "המהלך נובע מהצורך לייעל את מבנה החברה בעקבות ההתרחבות שחלה בה בשנים האחרונות, לרבות רכישות שביצעה, אשר יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים - וכהמשך לניהול אחראי של ההוצאות, ושמירה על מבנה תפעולי יעיל".
למרות הצעדים הקשים, נאייקס מציגה שיפור ניכר בביצועים. ברבעון הראשון של 2025 רשמה החברה הכנסות של 81.1 מיליון דולר, עלייה של 27% לעומת התקופה המקבילה. אמנם מדובר בתוצאה מעט מתחת לציפיות
האנליסטים שעמדו על 85 מיליון דולר, אך בשורת הרווח הנקי חל שיפור ניכר: החברה עברה לרווח נקי של 1.1 מיליון דולר לעומת הפסד של 5 מיליון דולר ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי טיפס ל-49.2%, בעיקר בזכות שיפור בתנאי הסליקה, תמהיל מוצרים איכותי יותר, והתייעלות בשרשרת
האספקה.
בשיחה שערכנו לאחר הרבעון הראשון עם מנכ"ל ויו"ר נאייקס, יאיר נחמד, הוא הדגיש כי: "החברה הגיעה לרווחיות גולמית שמעולם לא ראינו, וכל דולר של צמיחה מייצר שיפור ברור בשורה התחתונה. אנחנו משתפרים רבעון אחרי רבעון, וה-EBITDA המתואם קפץ בכמעט
6 מיליון דולר". נחמד מתאר את האסטרטגיה של נאייקס כשילוב של צמיחה אורגנית, הרחבת ערוצי ההפצה ושאיפה להפוך למוקד שירותים פיננסיים גלובלי. "כל לקוח של נאייקס הוא פוטנציאל למרכז פיננסי. נוכל להעניק לו לא רק שירותי סליקה, אלא גם תהליכים כמו Embedded Banking - עם
מוצרים פיננסיים משלנו שיתחרו בשירותים הבנקאיים המסורתיים".
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
שווי השוק של נאייקס עומד על כ-5.4 מיליארד שקל, לאחר שעלתה בכ-75% ב-12 החודשים האחרונים ובכ-38% מתחילת השנה. מכפיל הרווח המייצג של החברה לרבעון הראשון עומד על כ-360.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.