מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

המניות הביטחוניות מקבלות רוח גבית מהשוק הגלובלי והמקומי

הסקטור הביטחוני חזר לבלוט עם רוח גבית כפולה: החלטה של נאט"ו להכפיל את יעד ההוצאה הצבאית והצהרה של משרד הביטחון בישראל שלפיה מרוץ ההצטיידות רק מתחיל; גם בתקופה של "שקט" החברות הביטחוניות צפויות להמשיך לפעול

תמיר חכמוף | (4)

אחרי כמה ימים של ירידות בסקטור הביטחוני ברקע הפסקת האש עם איראן, המניות בתחום חזרו לעלות היום ברקע שתי התפתחויות מרכזיות אחת בזירה הבינלאומית ואחת בחזית הישראלית.

הזירה הבינלאומית

הטריגר המרכזי לעליות הגיע מהולנד, שם הכריזו רשמית מדינות נאט"ו על היעד השאפתני: הגדלת ההוצאה הביטחונית ל-5% מהתוצר עד שנת 2035, פי שניים וחצי מהיעד הקודם שעמד על 2% בלבד, וגם הוא לא היה בפועל אצל מרבית המדינות החברות בברית. ההחלטה ההיסטורית מגיעה על רקע האיום המתמשך מצד רוסיה, המלחמה באוקראינה והמתיחות הגוברת במזרח התיכון. לפחות 3.5% מהתקציב יופנו להגנה צבאית ישירה, והיתר לתשתיות ומוכנות אזרחית, מה שמבטיח גם השקעה רחבה בתעשיות ביטחוניות וגם חיזוק של שרשראות אספקה, מערכות שליטה ובינה מלאכותית צבאית. 

כבר לפני יותר מחודש אנחנו סיקרנו את הנושא כאן בביזפורטל, וציינו כי המדינות החברות בברית ההגנה מתקדמות לעבר הסכמה על יעד חדש ומשמעותי להוצאות הביטחון, שעל פי הערכות צפוי לעמוד על 5% מהתוצר המקומי הגולמי עד שנת 2032. מדובר בדרישה שנשמעה לראשונה מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כאשר אם יאושר, יהיה מדובר בגידול התקציבי החד ביותר מאז תום המלחמה הקרה. על פי מקורות דיפלומטיים, מזכ"ל נאט"ו הנכנס, מארק רטה, דוחף ליעד שיותר מכפול מזה שהיה מקובל עד כה, שעומד על 2% מהתמ"ג.

להרחבה פי 2.5 תקציב ביטחוני - איך החברות הישראליות יכולות להרוויח מגידול התקציב בנאט"ו

אז כתבנו כי בהסתכלות על השוק שלנו, ההתחייבות הצפויה להגדלת תקציבי הביטחון בנאט"ו עשויה להוות מנוע צמיחה משמעותי עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, שכבר פועלות במדינות רבות בארגון. אלביט מערכות פועלת עם חברות נאט"ו כמו הולנד, גרמניה, קנדה ומדינות נוספות. רפאל נהנית מביקוש גובר למערכות הגנה באירופה, עם פעילות ענפה בפולין, סלובניה וגרמניה. התעשייה האווירית ביססה נוכחות במדינות כמו גרמניה, רומניה, לטביה והונגריה, ומובילה פרויקטים בתחום הכטב"מים, המכ"מים וההגנה האווירית. 

ואכן, ההצהרה נתנה רוח גבית למניות הביטחוניות כשאלביט אלביט מערכות 0.59%   , אראסאל אראסאל -5.55%   , פיסיבי פיסיבי טכנ -4.47%    נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -1.01%    וגם גילת גילת 0.69%    שלה חטיבה ביטחונית רשמו יום חיובי בבורסה.

החזית הישראלית

בישראל, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, ביקר היום בחברת רפאל וקיים הערכת מצב עם יו"ר החברה, ד״ר יובל שטייניץ, המנכ"ל, יואב תורג'מן ובכירים נוספים. מנכ"ל משרד הביטחון סייר במספר אתרי ייצור, ביניהם בקו הייצור של מערכת "כיפת ברזל" ושוחח עם העובדים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל משרד הביטחון אמר לעובדות ועובדי רפאל: "בשם מערכת הביטחון כולה, הגעתי לכאן כדי לומר לכם תודה. רפאל הייתה שותפה מלאה בכל הממדים: בהתקפה, במכת הפתיחה, בסיכול שיגור הטילים בשטח איראן וכמובן בהגנה על העורף. מדינת ישראל חייבת לצאת כעת למערכה מואצת של הצטיידות. איראן לא נעלמה ולא ויתרה על שאיפותיה. המירוץ לקיזוז היתרון הטכנולוגי הישראלי וההתחמשות לקראת העימות הבא החלו. על אף ההצלחה המבצעית הבלתי רגילה, עלינו לפעול בתחושה של דחיפות, להאיץ דרמטית את כל מערכי הייצור ולפתח את הדורות הבאים של מערכות הלחימה. נדרשת התגייסות לאומית של כלל גופי המדינה למערכה על ההצטיידות".

האמירה הזו של מנכ"ל משרד הביטחון שמה באור סקפטי את ההצהרות על "הפסקת אש לנצח" מצד נשיא ארה"ב טראמפ, ומבהירה כי מבחינת מערכת הביטחון, המערכה יכולה להתחדש בעתיד. המסר על הצורך בהצטיידות מואצת אינו נוגע רק לרפאל, אלא מתפרש על פני כלל התעשיות הביטחוניות בישראל, גדולות כקטנות, שפועלות בתחומי ההגנה, האיסוף, התקיפה והמודיעין. במשרד הביטחון מזהים את התקופה הנוכחית כשלב קריטי בהבטחת יתרון טכנולוגי לעימות הבא, ומצפים גם מהשוק וגם מהתעשייה להיערך בהתאם.

בשורה התחתונה

העליות במניות הביטחונית אולי נעצרו עם הפסקת האש, אבל התפתחויות האחרונות מעידות שהביקוש לא נעלם. החלטת נאט"ו מייצרת אופק תקציבי משמעותי, והמסר של משרד הביטחון מצביע על כך שבישראל לא קונים את הנרטיב של רגיעה מוחלטת. חברות שיידעו להתרחב לשווקים הבינלאומיים מצד אחד, ולענות על צרכים מבצעיים דחופים מצד שני, עשויות להמשיך ליהנות מביקושים ערים ולהגדיל את צבר ההזמנות גם בתקופות שקטות יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 25/06/2025 22:04
    הגב לתגובה זו
    עליות עליות
  • 1.
    העין השלישית 25/06/2025 21:51
    הגב לתגובה זו
    יש לה דאבל לעשות
  • ששי 26/06/2025 08:42
    הגב לתגובה זו
    מעולה לטווח ארון פועלת בכמה תחומים
  • אנונימי 26/06/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
    מעולה בכמה תחומים לטווח ארוך לדעתי מעולה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.