ההסתדרות הרפואית מציינת מדי שנה ביום היווסדה שחל ב11- לינואר את "יום הרופא הישראלי." יום אשר מוקדש להצדעה אמיתית וכנה לרופאות ולרופאי ישראל העובדים לילות כימים במשימות ריפוי, טיפול וסיוע. בשנתיים האחרונות תחת מעטפת הקורונה, ההצדעה הזו נעשית ביתר שאת.על כן ולרגל יום הרופא הנוכחי, החלטנו לגעת בנושא שלא תמיד זוכה לתשומת לב ראויה והוא מספר כללים והיבטים ייחודיים לגבי רופאים ותכנון פיננסי. לשם כך נפגשנו עם חני גרינפלד, יועצת פנסיונית ומומחית בתכנון פיננסי, העובדת מזה יותר מ10- שנה בליווי רופאים ובני משפחותיהם.

עסוקים בחיי אדם, ובפחות בחיים הכלכליים שלהם עצמם

"אחד המאפיינים לגבי רופאים הוא שזו אחת האוכלוסיות העסוקות במשק," אומרת גרינפלד, "רופאים, בכירים וצעירים, עובדים כמעט מסביב לשעון. הם עסוקים ביום-יום בהצלת חיי אדם וכפועל יוצא מזה אינם משקיעים את המשאבים הראויים בנושא הפיננסי האישי."

"ישראל מדורגת במקום השביעי בעולם מבחינת שעות עבודה שבועיות עם כ40.5- שעות בממוצע בשבוע," היא מוסיפה, "לפי פרסום של הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות, הרופאים שלנו הם אפילו יותר חרוצים מזה. מתמחים ברפואה עובדים כ49- שעות שבועיות בממוצע ורופאים בכירים עומדים על כ45- שעות שבועיות.1 כולל מנהלי מחלקות."

זה לא נגמר כאן. גרינפלד מציינת כי עומס העבודה שלא מאפשר התמקדות בהיבטים פיננסיים אישיים הוא לא המאפיין היחיד של תכנון כלכלי לרופאים. עם יותר מ10- שנות ניסיון בליווי פיננסי לרופאים, היא מדגישה כי זה רק קצה הקרחון. על מנת לעשות סדר בדברים היא מונה כמה מהסוגיות הבולטות בנושא.

שינויים דרמטיים ברמות ההכנסה לאורך השנים

רמת ההשתכרות הגבוהה של הרופאים לא מוגשמת ביום אחד. נהפוך הוא. הדרך אל הארץ המובטחת  ארוכה  ומפותלת.  שינויי  השכר  קשורים  הן  להתקדמות  וניסיון  והן  לאפיקי  פרנסה נוספים שנפתחים עם השנים כמו השתלבות באקדמיה או עבודה עצמאית במקביל לעבודה בגופים ציבוריים.

"אחד הדגשים החשובים בתכנון פיננסי בכלל ובתכנון פיננסי לרופאים בפרט הוא שיש לראות לא רק את שיעור ההשתכרות בהווה אלא גם את שיעור ההשתכרות בעתיד," אומרת גרינפלד, "אנשים שעובדים במקצועות שבהם השכר עולה באופן משמעותי לאורך השנים חייבים להתייחס לזה כמעט בכל החלטה פיננסית ארוכת טווח."

אובדן כושר עבודה וביטוח הפקדות לאובדן כושר עבודה

בהמשך ישיר לשכר המשתנה, אובדן כושר עבודה הוא פוליסה בעלת חשיבות עצומה לרופאים. זאת משום שמדובר בתחום עיסוק מאד ספציפי )למשל, רופא מומחה בפרוצדורות רפואיות מסוימות וקיים קושי מהותי לשינוי מקצועי בעקבות פגיעה ביכולת לבצע את העבודה.

"רופא מנתח שאיבד את יכולתו לבצע הליכים כירורגיים המהווים את עיקר פרנסתו לא יכול להפוך בן לילה למשהו אחר," אומרת גרינפלד, "ביטוח אובדן כושר עבודה הוא פוליסה מורכבת מאד ומורכבת שבעתיים בעולם הרפואה. חשוב לקרוא אותה ברחל ביתך הקטנה. מה מוגדר בפוליסה בתור 'אובדן כושר עבודה חלקי או מלא,' עד מתי ישולם הכיסוי הביטוחי, מה אורכה של תקופת המתנה  ומעל  הכל  האם  יש  פיצוי  נוסף  במקרה  של  אובדן  כושר  מוחלט  לעסוק  בהתמחות הספציפית."

מטריה ביטוחית עיסוקית בקרן הפנסיה- על הפקדות לפנסיה לא קיים אובדן כושר עבודה מקצועי ועיסוקי וניתן להוסיף מטריה ביטוחית ספציפית לעיסוק רופא אשר מבטחת את ההפקדות לפנסיה יש לא מעט רופאים אשר אינם מודעים שהפקדות לקרן הפנסיה לא מבוטחות באובדן כושר עבודה עיסוקי או לחילופין רוכשים פוליסה נפרדת של אובדן כושר עבודה היוצרת כפל ביטוחי ויקרה הרבה יותר.

גרינפלד מדגישה כי רופאים צריכים לוודא שגם השכר הנוסף כעצמאי שלא מופקדים עבורו רכיבים פנסיונים יהיה מבוטח למקרה של אובדן כושר עבודה בכדי שלא ייאבד את זכויותיו בעקבות אובדן כושר עבודה .

כפל ביטוחים, עניין שבשגרה

כמעט כל הרופאים בישראל הם עובדי ציבור ו/או עובדים בארגונים ציבוריים ופרטיים גדולים )כמו בתי חולים, קופות חולים, מרפאות, מרכזים לשירותים רפואיים וכדומה.( במקרים רבים הם מבוטחים במספר פוליסות ביטוח קבוצתיות לצד הפוליסות הפרטיות שברשותם. הסיטואציה הזו הינה קרקע בטוחה למצבים שבהם הרופא נושא בעלויות גבוהות בגין ביטוחים ובעלויות משמעותיות )פוליסות רבות מוצמדות, מטבע הדברים, סיבה כפולים וחופפים ללא סיבה כפולים וחופפים ללא להכנסה, ובמקרה של רופאים הסכומים אינם מבוטלים "ישראל היא מהשיאניות העולמיות בכפל ביטוחי בריאות, כך לפי נתוני ה,"OECD2- אומרת גרינפלד, "רופאים הם 'אוכלוסייה בסיכון גבוה' היות שרבים מהם מחזיקים אפילו בשלושה ביטוחי בריאות שונים במקביל."

"התשלום החודשי של הפרמיה הוא לא הדבר היחיד כאן. מצב של כפל ביטוחים דורש בחינה מדוקדקת גם ברמת הכיסוי הקיים. מה כוללים הביטוחים, האם הם מספקים את הכיסוי המקיף והאיכותי ביותר, האם יש סייגים וחריגים שדורשים תשומת לב וכדומה. כמו כל עובד בארגונים גדולים, רופאים לא משקיעים תמיד את המחשבה הנוספת הזו בבואם להצטרף לפוליסה כזו או אחרת ברמה הקבוצתית."

שילוב של עצמאי ושכיר

רופאים רבים בישראל עובדים במקביל הן כשכירים והן כעצמאים. גרינפלד מדגישה כי זהו סטאטוס ייחודי הדורש התייחסות בשורה ארוכה של היבטים פיננסיים. זאת למשל בנושאים כמו הפקדה לפנסיה משני המקורות או תיאום מס שנתי. מעבר לכך, היא מציינת, ישנן לא מעט לאדם שעובד כעצמאי בד בבד עם היותו שכיר.

"מצב של עצמאי ושכיר מדגיש ביתר שאת את החשיבות שבייעוץ ותכנון פיננסי מכיוון שיש הטבות שמעטים מכירים," היא מסבירה, "דוגמה בולטת שרבים לא מודעים לה היא ההטבה הנוגעת לקרן השתלמות."

"בגדול, החוק בישראל קובע כי שכיר יכול להפריש שיעור של עד 10% ממשכורתו לקרן השתלמות, עד תקרה מסוימת, ומבלי שהכספים יהיו חייבים במס. לגבי עצמאי נקבעה תקרה שנתית של 4.5% מתוך הכנסה של עד כ263,000- שקלים. אם הרופא הוא גם שכיר וגם עצמאי, והוא מקבל את מלוא ההטבה כשכיר בתלוש המשכורת, החוק מאפשר לו ליהנות מהטבה נוספת על 4.5% מהסכום שבין התקרה כשכיר והתקרה עצמאי שמגיע לכ75,000- שקלים. בנוסף הוא נהנה מפטור ממס רווחי הון כפול גם להפקדה המוטבת כשכיר וגם להפקדה המוטבת כעצמאי. כלומר, פטור מלא במועד המשיכה ללא הבדל בין הכספים שהופקדו כשכיר והכספים שהופקדו כעצמאי."  

סכומים גבוהים "שוכבים" בעו"ש

גרינפלד, אשר ליוותה ומלווה אין ספור רופאים לאורך השנים, אומרת כי אחת התופעות הנפוצות בתיקי  הלקוח  הללו  היא  ההיקף  הגדול  של  הכספים  שנמצאים  בחשבון  הבנק  )עו"ש(  ושאינם מועברים לאפיקי השקעה אפקטיביים העשויים להניב תשואות מצוינות.

"גם אם אתם טיפוס שמרן שלא אוהב לקחת סיכונים מיותרים, וזה פעמים רבות מצבו הנפשי של הרופא הממוצע בישראל, ישנם אפיקי השקעה נהדרים שיאפשרו לך להפיק הרבה יותר מהכסף לעומת הריבית הנמוכה בחשבון הרגיל בבנק," היא אומרת, "הסוגייה הזו חשובה ביתר שאת לאור מגוון האפשרויות שרובץ לפתחם של הרופאים כמו קופת גמל להשקעה, תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, השקעות אלטרנטיביות דוגמת קרנות גידור, קרנות חוב או קרנות נדל"ן ועוד."

לסיכום,

"יום הרופא הוא רגע מצוין להודות לצוותים הרפואיים," אומרת גרינפלד, "בתור מי שנפגשת איתם ועם בני משפחתם ברמה השוטפת אני יכולה להגיד שאלה אנשים מדהימים שרבים מהם פועלים משליחות אמיתית."