ראיון

מנכ"ל VBL ל-Bizportal: "פיתחנו תרופה שחונקת תאים סרטניים - ומאריכה חיים"

Bizportal שוחח דרור חרץ על התרופה שמנסה להפוך סרטן למחלה כרונית - ועל פיתוחים עתידיים של החברה
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה דרור חרץ

חברות ביומד מספקות "חלום" למשקיעים: יצליחו - המניה תטוס לשמיים יכשלו - המניה תקרוס. הסיפור של VBL דומה: חברת הביומד מאור-יהודה מפתחת תרופה למחלות הסרטן ונסחרת בשווי של כ-130 מיליון דולר. מנכ"ל החברה, דרור חרץ, מספר בראיון בלעדי ל-Bizportal על החברה. 

 

פרופ' דרור חרץ, הוא רופא פנים וריאות ומומחה במטבוליזם. בשנת 1995 חזר לישראל מארה"ב עם הרבה נסיון ורעיונות בראש. בשנת 2000 הקים את Vascular Biogenics בעזרת שורה של קרנות הון סיכון (כמו פיטנגו) ומשקיעים פרטיים (כמו מוריס קאהן ומקבוצה  של יוצאי גולדמן-זאקס). ההנפקה בנאסד"ק הגיעה רק בסוף שנת 2014 תחת הסימול VBLT.

מהיכן הגיע הרעיון לתרופה לסרטן? "עבדתי באוניברסיטת UCSF של קליפורניה בסן-פרנסיסקו ובמקביל עבדתי בחברת תרופות בשם Syntex. למרות שהרעיון פותח בחברה זרה הייתי תחת מלגה (במסגרת פוסט-דוקטורט) והזכויות הן גם שלי. פיתחתי עכבר טראנס-גני (יצור חי או צמח המכיל DNA שעבר שינוי) - כך נוצר הפטנט הראשון ואתו חזרתי לישראל לבית-חולים תל-השומר".

חלפו 15 שנים מיום הקמת החברה ויש לה כבר כמה מאות פטנטים רשומים, 32 עובדים וצוות של מנהלים בכירים עם ניסיון מרשים בעולם. "גייסנו עובדים בדרך של צייד ראשים והם הסכימו לחזור לישראל. זה כולל גם את היו"ר בן שפירו, שניהל את MRL בחברת מרק – תפקיד מספר 3 בענקית התרופות שהוביל פיתוח של מספר תרופות", מסביר פרופ' חרץ.

פרופ' חרץ: "התרופה היא עירוי שניתן במשך 10 דקות ומכיל וירוס (וקטור ויראלי). הוירוס מכניס גנים לתוך תאים של אדם ומשפיע עליהם. למעשה, הצלחנו למנוע מתאי סרטן את היכולת להתחלק בעזרת שינוי גנטי של וירוס. כלומר אנחנו משתמשים במכאניות של הטבע -זה חיקוי של מה שעובד בטבע".

מה הוירוס המהונדס עושה? "הוירוס נכנס לכל תא - גם בריא (אבל שם הגן לא יתבטא). בכלי דם של גידול סרטני שמנסה כל הזמן להתחלק התאים הסרטניים 'קוראים' את המנוע ואז הגן מתבטא, הורס את כלי הדם של התאים ולא מאפשר ליצור תאים חדשים של הגידול. כך אנחנו 'חונקים' את הגידול כי הסרטן לא יכול להתפשט. הגן ה'זר' יוצר תגובה חיסונית לגידול שמשפיע על המלחמה בגידול ולכן זה מתבטא בהארכת חיי החולה. כשהגידול מנסה לגדול הוא הורס את עצמו – כאילו 'פצצה מתקתקת' בתוך הגידול - זה חיקוי יפה של הטבע. אני לא מאמין בלנצח את הטבע אלא לפתח תרופה בהתאם למכניזם של הדם".

התרופה כבר ניתנה למעל 170 איש והתוצאות חיוביות, אם כי חשוב להדגיש שעדיין לא מדובר בטיפול שמרפא, אלא בטיפול שמאריך חיים. בעולם האכזרי של הסרטן - להארכת חיים יש משקל גדול וכדי לקבל מעט פרופורציות נציין שהתרופה הקיימת בשוק, אווסטין, נמכרת מדי שנה ב-8 מיליארד דולר וגם היא לא מרפאת.

קיראו עוד ב"ביומד"

במסגרת הניסויים במחלת ה-GBM - סרטן קטלני במוח, ניתן בתחילה טיפול ל-16 חולים במינון נמוך או חד-פעמי. לאחר מכן נבחנו שתי קבוצות  שמנו 46 חולים בסה"כ שהחלו עם טיפול ב-VB-111 ולאחר מכן: הראשונה - קיבלה  אווסטין בלבד ; הקבוצה השניה - קיבלה כל חודשיים את התרופה של VBL במקביל לאווסטין.

פרופ' חרץ: "בכנס האונקולוגיה  האחרון של (ASCO) שנערך לאחרונה בשיקאגו הוצגו לראשונה תוצאות שמראות הארכת חיים. עקומות ההישרדות בין שתי הקבוצות נפרדו מתחילת הדרך באופן מובהק, 30% מהחולים שנחשפו לתרופה חיו זמן ארוך יחסית של שנתיים ויותר והכפלנו חציונית את אורך החיים".

ב-FDA ביקשו מהחברה הישראלית להשוות את התוצאות למחקרים שבוצעו באווסטין בעבר. גם כאן התוצאות של VBL מראות יתרון.

מה תוכנית העבודה? "השלב הבא הוא להגיש עד אוגוסט את Phaze - 3 שכולל 252 חולים וינוהל על ידי הרופאים מהשורה הראשונה בארה"ב. נתחיל בחודש אוגוסט: 126 חולים יקבלו אווסטין ו-126 חולים אווסטין ואת התרופה שלנו (85% מהחולים יהיו מצפון אמריקה). כל החולים בניסוי הם כאלה שהמחלה חזרה להם. סוף הניסוי זה בעצם השרידות של החולים ואנחנו נשארים איתם עד שימותו. במקביל נגיש בשלהי הקיץ את הדוח המלא על Phaze - 2".

מעבר להתוויה לסרטן המוח אתם מפתחים התוויות נוספות לסרטן השחלות ולסרטן בלוטת התריס. "אתה אף פעם לא לוקח ביצה אחת ושם בסל אחד - בפיתוח תרופות יש עליות ומורדות ולכן צריך תמיד להיות במצב שאם נאלצים לקחת פסק זמן יש תוכנית אחרת שמתקדמת במקביל. יש בהיסטוריה חברות נפלאות שנפלו כי הן עבדו על מוצר אחד".

לחברת VBL יש היום 2 טכנולוגיות: 

1 – תרופה לסרטן.

2 – מולקולות קטנות שלוקחים דרך הפה שפותחו לטרשת העורקים (התקף לב ושבץ מוחי). " כרגע זה לא הצליח אך זה לא נגמר", אומר פרופ' חרץ על הניסוי שנכשל בהתוויה לפסוריאזיס וקוליטיס.

הפלטפורמה הראשונה של החברה נקראת VB-111 שמיועדת לגידולים סרטניים מוצקים ומפותחת כרגע בסרטן המוח (מחלת ה-GBM). "הראינו ב-Phaze - 2 שאנו מאריכים חיים בצורה משמעותית וקיבלנו הכרה כתרופת יתום באירופה ובארה"ב (כולל גם פיתוח מואץ) ופרוטוקול SPA. בגלל שה-FDA מבין את הצורך בתרופה והתועלת שלה, בנינו ביחד תוכנית מיוחדת לכתוב פרוטוקול מראש שה-FDA מתחייב בתנאים מסוימים לאשר את התרופה לשיווק אם היא עומדת ביעדים".

ה-FDA ראה תוצאות חיוביות ב-12 חולים ואמר לחברה להמשיך ל-Phaze - 2 עם 46 חולים ומיד להתחיל Phaze - 3. החולים בניסוי הם כאלה שטיפול אחר נכשל בהם והם נמצאים בסוף דרכם למה?  ככה נהוג לפתח תרופות והרגולציה יותר קלה. התרופה של VBL למחלת הסרטן היא תרופה ביולוגית שלא ממיסה את הגידול אבל עוצרת את קצב הגדילה שלו וכך מאריכה חיים בדומה לתרופות ביולוגיות חדשות שעובדות על מערכת החיסון". 

 

 לגבי הניסויים בסרטן השחלות נציין שנערכו ניסויים בהרווארד (בשני בתי החולים הגדולים שלהם) בתחילה במינון נמוך עם 3 חולות כדי להוכיח בטיחות ולאחר מכן עם 16 חולות במינון מלא. 12 חולות קיבלו מינון מלא של כימותרפיה ושל התרופה של VBL ו-6 חולות עדיין בחיים.

התוצאות נראות מבטיחות - למה הנפקתם מניות רק בספטמבר 2014? "הגישה שלי הייתה חכה ל-data ורק אז תדבר והיום אנחנו מרגישים הרבה יותר נוח: אנחנו מפתחים תרופות ויש לנו כסף (34 מיליון דולר) שיכול להספיק עד הרבעון הראשון של 2017".

להלן מספר החולים שיש בארה"ב בשלוש ההתוויות של סרטן: מוח - 10 אלף חולים, בלוטת התריס - 60 אלף ושחלות - 22 אלף. אם הפלטפורמה תוכיח את עצמה ותקבל אישור שיווק - לא מן הנמנע שהטכנולוגיה תהיה יעילה גם בסוגים אחרים של סרטן (גידולים מוצקים).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חיים 15/06/2015 15:41
    הגב לתגובה זו
    קודם כל צריך להביא חיים ע"מ לטפל בהם. אך לצערנו הילודה אצלנו הולכת ומתדרדרת. בינתיים בני המן אויבי ישראל על גווניהם הם שמתרבים. אז מדוע כ"כ הרבה מחקרים ברפואה ???
  • 5.
    בכמה רמות מעל שאר הביומד בישראל, הוא מייעץ לכולם בתחום (ל"ת)
    איתי 14/06/2015 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תוצאות ניסוי בסרטן שלב 3 השבוע..בהצלחה (ל"ת)
    רדהיל 14/06/2015 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עדיף אייסיקיור הולכת לעלות חזק (ל"ת)
    הבורר 13/06/2015 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני 13/06/2015 15:46
    הגב לתגובה זו
    לביוקנסל יש תרופה טובה יותר ובנוסף דור נוסף שלתרופות והיא נסחרת ב11 מ $ בעקבות הרכישות של כתב vbl נסחרת בנאסדק ב120 מ $...פי 11... ביוקנסל בדרך לנאסדק וכתב תקבל הצפת ערך לדעתי ... בהצלחה.לא ממליץ.
  • 1.
    JOE 13/06/2015 15:04
    הגב לתגובה זו
    FOR YOUR VISION AND DEVELOPING LIFE SAVING DRUGS!!
  • Tsah 14/06/2015 09:25
    הגב לתגובה זו
    Same here
ביומד
צילום: iStock
בועה

מניית ביוטק בלי מוצר זינקה פי 47 בשלושה חודשים

TransThera Sciences שנסחרת בהונג קונג שווה 31.5 מיליארד דולר, יותר מחברות ביוטק מבוססות עם תרופות בשוק. החברה מעסיקה 121 עובדים, אין לה הכנסות, והפסידה 50 מיליון דולר במחצית הראשונה. האם זו ההזדמנות של החיים או הבועה הבאה שתתפוצץ?



מנדי הניג |
נושאים בכתבה בועה ביוטק

שוק ההון בהונג קונג מספק בימים אלה דוגמה קיצונית לאופן שבו השקעות במניות ביוטכנולוגיה עשויות להפוך ממהלך מחושב להימור ספקולטיבי פרוע. חברת TransThera Sciences (2617.HK), מנאנג'ינג שבסין שהונפקה לראשונה ביוני השנה, הפכה תוך פחות משלושה חודשים לאחת התעלומות הגדולות בשווקים הגלובליים. המניה, שגייסה במחיר של 13.15 דולר הונג קונגי, נסחרת כעת סביב 620 דולר הונג קונגי - קפיצה מטורפת של 4,600%.

שווי השוק של החברה הגיע ל-246 מיליארד דולר הונג קונגי, שהם כ-31.5 מיליארד דולר אמריקאי, רמה שמציבה אותה מעל ענקיות ביוטק מבוססות בסין. אלא שבניגוד לאותן חברות ותיקות, TransThera אינה מציגה הכנסות, אין לה אף מוצר מסחרי, וכל פעילותה מתבססת על ניסויים קליניים בשלבים ראשוניים והבטחות עמומות לעתיד.

121 עובדים, אפס הכנסות, שווי של ענקית פארמה

TransThera הוקמה בשנת 2017 ומעסיקה כיום 121 עובדים בלבד. החברה מתמקדת בפיתוח תרופות מולקולריות קטנות לטיפול בסרטן ובמחלות דלקתיות. הפייפליין שלה כולל כמה מועמדים, בראשם התרופה Tinengotinib (TT-00420) הנמצאת בשלב II רגולטורי בסין לטיפול בסרטן נדיר של דרכי המרה. תרופה זו עוררה עניין רב לאחר שממצאים ראשוניים הצביעו על פוטנציאל ליעילות במקרים שבהם טיפולים קודמים נכשלו.

לצדה נמצאות תרופות נוספות, ביניהן TT-00973 לסרטן שד ומעי, TT-01488 ללימפומה, ומעכב NLRP3 לטיפול במחלות דלקתיות כמו קרוהן. כולן נמצאות בשלבים מוקדמים, חלקן בניסויים ראשוניים בלבד. המשמעות: עוד שנים רבות עד שהחברה תוכל להכניס לשוק תרופה מסחרית, אם בכלל. לפי נתוני התעשייה, כ-90% מהתרופות בשלבי פיתוח מוקדמים אינן מגיעות לשוק וזה מחדד את הסיכון העצום למשקיעים.

הדו"ח האחרון של החברה למחצית הראשונה של 2025 חשף הפסד של 396 מיליון דולר הונג קונגי (כ-50 מיליון דולר), ללא הכנסות. במילים פשוטות, השווי העצום שבו נסחרת החברה נשען כולו על חלומות ותקוות, לא על ביצועים עסקיים.

שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

מדוע השמנת יתר היא המחלה הכי מסוכנת בעולם - איפה ארה"ב וישראל בתמונה ואיך זה רלוונטי למשקיעים?

מהפכת הטכנולוגיה מובילה נישת ענק חדשה ומדוע המניות של איליי לילי ונובו-נורדיקס היכו כל מדד וכל מניה טכנולוגית "אהובה", מוץ מאנבידיה, ב-5 השנים האחרונות, והרבה יותר בשנתיים האחרונות?
שלמה גרינברג |

דברי יו"ר הפד, פאול, בג'קסון הול: "תפקידו של הפד להוריד את האינפלציה ליעד של 2% וכך נעשה. הדקנו את המדיניות משמעותית בשנה האחרונה אבל למרות שהאינפלציה ירדה משיאה, התפתחות מבורכת, היא נותרה גבוהה מדי. אנו מוכנים להעלות את הריבית עוד יותר אם זה מה שיהיה צריך ומתכוונים להחזיק מדיניות ברמה מגבילה עד שנהיה בטוחים שהאינפלציה צועדת באופן בר קיימא כלפי מטה לעבר היעד שלנו". לפי התנהגות התשואה של אגרות החוב לעשור, מאז הכנס בג'קסון, לא נראה לי שהמשקיעים מאמינים לו והזמן למימוש איומי העלאת הריבית לא עובד לטובת הפד כי בקרוב מאוד יתחיל גם הלחץ הפוליטי. הבעיה הגדולה של המשקיעים היא בנתונים שקשה להחליט מה נכון ומה הפד רוצה שירגישו שזה נכון, נצרך להמתין בסבלנות.   הולך ומסתבר שלא העישון, לא הרעב וגם לא הסרטן יובילו את העולם בנזקים לבריאות ולכלכלה בעשור הבא, האובסיטי (השמנת-יתר, Obesity) היא שתהרוג יותר אנשים ושתגרום ליותר נזק כלכלי מכל מחלה אחרת ובחלקים שונים בעולם זה כבר כך, בארה"ב ובסין זה כבר רשמי.   הסטטיסטיקה שעוסקת בנזקי המחלות השונות מורכבת ביותר, לבטח כשמדובר בנזקים כלכליים, בעיקר בגלל הקושי בקביעת הסיבות המדויקות ובתחומים מסוימים בגלל מידע חלקי. מזה 30 שנים אני עוסק בנושא הפרעות אכילה עם דגש על אנורקסיה ובולימיה, מנסה לעקוב אחרי כל מחקר רציני בתחום. כתוצאה מהמעקב אני יכול לקבוע בוודאות שכאשר איזושהי חברה תצליח לפתח משהו (תרופה או מניעה) ש"על באמת" ימגר אנורקסיה או השמנת יתר, תשואת מניותיה תגמד כל מה שראיתם ב-TSLA או NVDA. למרות ההתקדמות הטכנולוגית ולמרות סכומי העתק שמושקעים בנושאי הפרעות האכילה, במיוחד בהשמנת יתר ובאנורקסיה, אין כרגע שום פתרון אמיתי.   פיתוח של תרופה או מניעה בתחום זה תהליך ארוך מאוד ויקר מאוד, שהסיכויים להצלחה מסחרית שלו נמוכים יחסית. דוגמה מעניינת לכך היא התרופה האנטי-דיכאונית Fluoxetine (פרוזק כשם המותג) שהפכה לחלק בלתי נפרד מהטיפול באנורקסיה. חברת איליי-לילי החליטה, ב-1972, לחקור את האפשרות לפתח תרופה נוגדת דיכאון שתמנע את הסיכונים הפוטנציאליים להתפתחות בעיות שקשורות במחלות לב שהתפתחו מהתרופות נוגדות הדיכאון דאז. ב-1977 הגישה החברה את התרופה לאישור FDA ובחששות לא מעטים כי רבים לא האמינו שהתרופה תמלא את הציפיות. ב-1983, כשהתרופה בשלב השלישי של הניסויים וכאשר היא מייצרת ציפיות גדולות בעולם הרפואה, אצל המשקיעים וכמובן אצל הסובלים מדיכאון, הודיע דובר החברה לבורסה בניו יורק שהציפיות להצלחה מסחרית של ה-fluoxetine "נמוכות".   התרופה קיבלה אישור FDA רק ב-1987, עשר שנים לאחר  הגשתה ויצאה לשוק תחת השם המסחרי Prozac כאמור. מספר חודשים לאחר הופעתה ולהפתעת LLY, התחיל הביקוש לפרוזק לעלות ובמהירות ומדוע? כי רופאים שהשתמשו דיווחו שהפרוזק בטוח יותר, לא גורם לעליה במשקל ואפילו נראה היה שמטופלים רבים ירדו במשקל בהשוואה לכל תרופה אחרת. בתוך שנתיים מהופעתה הפכה פרוזק, שוב להפתעתה הרבה של לילי, לתרופה נוגדת הדיכאון הנמכרת ביותר בכל הזמנים (עד היום).   ב-1990 כמעט והפרוזק נמחקה בעקבות טענות שהיא עלולה לגרום למוות אבל הבדיקות הראו אחרת. מאז האישור משתמשים בפרוזק לטיפול בדיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית (מחשבות טורדניות שלא נעלמו והצורך לבצע פעולות מסוימות שוב ושוב), חלק משמעותי מהפרעות אכילה והתקפי פאניקה.   התרופה, שבמשך 15 שנה הייתה מוגנת בפטנט, הכניסה לאיליי לילי בין 10 ל-12 מיליארד דולרים בשנה ועדיין מכניסה למעלה מ-3 מיליארד בכל שנה, עלות הפתוח, הייצור והאישורים עברה חצי מיליארד דולרים של שנות ה-70-80. לבסוף, משפקע הפטנט על הפרוזק עלתה השאלה מדוע שום חברה, כולל LLY עצמה, לא ניסו (עד היום) לפתח "פרוזק חדשה". הארי טרייסי, מומחה לנוירולוגיה ותרופות נגד דיכאון חקר את הנושא והמסקנה, "ההשקעה בתחום פשוט מטורפת", כתב, "השחקנים הגדולים בתעשייה החליטו שקל יותר להרוויח כסף באונקולוגיה או סוכרת ולכן הם לא משקיעים".  ההובלה של LLY ו-NVO בתחום השמנת היתר, הדיכאונות ומחלות מרכז העצבים האחרות הן הסיבה לתשואת המניות, המשקיעים וחלק גדול מהאנליסטים והמומחים, מאמינים שהחברות האלו יובילו את המלחמה ב"יוצר המחלות האולטימטיבי", מרכז העצבים במוח (ה-CNS- Central Nervous System). נתמקד היום באובסיטי.   המדידה הרשמית האחרונה של האפקט הכלכלי הגלובלי של האובסיטי הייתה ב-2020. אז נקבע שהמחלה גרמה לנזק כלכלי של 1.9 טריליון דולרים ב-2019 אותה שנה, 2.19% מהתל"ג הגלובלי והוערך שהנזק ב-2020 יהיה כ-2 טריליון. התחזיות לעתיד הראו אז שב-2030 יגיע הנזק ליותר מ-3 טריליון ומשם הגיעו לסכום המדהים של 18 טריליון דולר עד 2060 (הכל במחירי 2019). המחקר, תחת הכותרת, "The Economic Impact of Overweight & Obesity in 2020 and 2060" בוצע ע"י קבוצת המחקר האמריקאית RTI International וה-World Obesity Federation שחשוב לקרוא כי האינפורמציה ממש מדהימה.  ב-2021 קבלה חברת נובו-נורדיסק אישור FDA לשימוש בתרופה שנייה שפתחה בנושא השמנת היתר, תחת השם המסחרי וויגובי, תמיסה להזרקה דרך העור פעם בשבוע. התרופה משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית שמשלבת, במידת הצורך, גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית. התרופה הראשונה ה-Ozempic, לטיפול בסוכרת סוג 2 ובהשמנת יתר ובעודף משקל קבלה אישור FDA ב-2017. שתי התרופות מורכבות מחומר בשם Semaglutide שהוא קולטן רב עוצמה שהוכח בעבר כמייצר ירידה משמעותית במשקל אצל אנשים עם עודף משקל והשמנה.  הוויגובי, לפי הוול סטריט ג'ורנל (וגם לפי מה ששמענו ממומחה בתחום) מקדם משמעותית את "מהפכת תרופות האובסיטי" שמקבלת תמיכה של ממש מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה. במהלך השנה תוציא NVO גלולת וויגובי שאמורה להחליף את הזריקה.   באיליי-לילי לא מוותרים. החברה תשיק בקרוב את תרופת הTirzepatide החדשה שלה (שם מסחרי- Mounjaro) שלפי 2 מחקרים מאוסטרליה ובאירופה (שם התרופה מאושרת) עוזרת לחולים להשיג את ההפחתה הגבוהה ביותר במשקל שנראתה בניסוי קליני שלב שלישי עד כה, הציפיות הן ש-LLY תקבל האישור לקראת סוף השנה.  LLY ו-NVO אינן היחידות שרצות על התחום שהרי מדובר בנישת ענק שמתעוררת במהירות. חשוב להבין שעד לאחרונה התבססה המלחמה בהשמנת יצר ובעודף משקל במה שמכונה "ניהול משקל" (דיאטות, ספורט, חינוך וכו') שעד לאחרונה הובילו אותה חברות דיאטה ומזון מהסוג של Weight Watchers (סימול:WW). מדובר בשוק (שמוגדר כדיאטה לירידה במשקל וניהול משקל) עולמי שב-2022 הגיע לשווי של יותר מ-175.44 מיליארד דולר ושצפוי להגיע לשווי של 282.53 מיליארד דולר עד 2028. אבל כעת, לאור ההצלחות של NVO ו-LLY (שעד כה הצליחו לקבל אישורים על 5 תרופות), הולך ועולה משקל ה"מניעה והמיגור באמצעות הרפואה". נכון, תרומת הרפואה בינתיים קטנה,  החלק התרופתי של התעשייה (שמוגדר כ-anti-obesity drugs market) הגיע, ב-2022, למכירות גלובליות של 2.82 מיליארד בסה"כ ומוערך להגיע השנה ל- 4.51 מיליארד. אבל רוב המומחים מדברים על גידול  דו ספרתי גבוה שיכול להביא את הנישה למכירות שנתיות של למעלה מ-40 מיליארד ב-2030 (אתר ה-Morningstar.com כדוגמה).   חשוב להבין את הפוטנציאל, עודף משקל והשמנת יתר מוגדרים כהצטברות שומן חריגה או מוגזמת המהווה סיכון לבריאות וההבדל ביניהם הוא במדד מסת הגוף (-BMI Body Mass Index שהוא המדד העולמי המקובל לקביעת עודף משקל או תת־משקל. החישוב של ה־BMI מתקבל מהמשקל שלך בק"ג חלקי הגובה שלך בריבוע, במטרים. תוצאה של למעלה מ-25 נחשבת לעודף משקל ומעל 30 זה כבר אובסיטי). 19.8% מאוכלוסיית העולם נגועה באובסיטי, כשהסיכוי ליציאה מהמצב בעזרת "ניהול משקל" כמעט ואינה אפשרית והישועה היחידה היא באמצעות "מניעה ומיגור באמצעות הרפואה" שכרגע רק מתחילה בתחילת דרכה. סטטיסטיקה על האובסיטי ברחבי העולם תמצאו כאן. את ה-OECD מובילה ארה"ב עם 36.2% מהאוכלוסייה באוביסיטי ואילו ישראל במקום העשירי עם 26.1% מהאוכלוסייה.   מה שהצליחו NVO ו-LLY להוכיח הוא שהטיעון שתרופות להשמנה הן רק תרופות הבל (של "כאילו" דבר שכמה חברות ביטוח בארה"ב ניסו לטעון) הפך לכמעט בלתי אפשרי. הנתונים החדשים של NVO (לגבי ניסוי 5-שנתי) לגבי הוויגובי מצביע גם על יתרונות קרדיווסקולריים גדולים מהתרופה וגם על הפחתת סיכוני הסוכרת. גם התרופה של LLY מציגה זאת. כל זה יגדיל הלחץ על חברות הביטוח לכסות את הסוג החדש הזה של תרופות מה שבסופו של דבר יסלול את הדרך לכיסוי של ביטוח הבריאות הפדרלי לאזרחים מעל גיל 65 בארה"ב, ה-Medicare שזה כבר סיפור כלכלי ענק.   הוסיפו לכך את התלהבות האנליסטים בוול סטריט שתיארו את ההתפתחויות ב-NVO וב-LLY "הצלחה יוצאת דופן בהתקדמות למיגור האוביסיטי" מה שהביא להמראתן של שתי המניות להמריא (מאז תחילת מרץ ב- 31.4 וב-74% בהתאמה). אוון סיגרמן, אנליסט ב-BMO Capital Markets, כינה את זה "תרחיש  Home Run" השאול מהבייסבול. אין זה פלא שכל חברת תרופות בעלת יכולות מימון ופיתוח (מדובר בסכומי עתק) נכנסה בשנים האחרונות או מתכוונת להיכנס. תקדישו 6 דקות למה שחושבים במורגן סטנלי על התחום, התלהבות כזו נדירה אפילו בוול סטריט. פייזר (סימול:PFE) למשל, שמחפשת, לאחר דעיכת מגפת הקורונה והצלחת החיסונים שלה, תרופות-על בתחומים נוספים, בחרה לפתח תרופה כנגד השמנה באמצעות גלולה דרך הפה שתוכל להתחרות בתרופות של לילי ונובו. פייזר מפתחת מספר ורסיות ולאחרונה נאלצה לעצור את אחת התרופות בפיתוח עקב בעיית בטיחות (אחת הסיבות לחולשת המניה). ענקית הביו-רפואה, Amgen  (סימול:(AMGN ו-Viking Therapeutics (סימול:VKTX) מקליפורניה נמצאות גם הן בתהליך של פיתוח תרופות משלהן להשמנת יתר (אפשר לקרוא על כך כאן וכאן).  

אז איך משקיעים בתחום?

יש כמה סלים שמתיימרים להתמקד בתחום כמו SLIM, TO.HHL או LIFE.TO אני מאמין שמדובר במהפכה של ממש "שתגרור לתוכה מגוון ענקיות פארמה, ביו וכמובן ציוד רפואי. אנשים שאלו אותי לאחרונה, "מה קרה ל-TMO?" שבמהלך 2022 הפסידה כ-30% מערכה אבל מאז יוני השנה היא מתאוששת ומדוע? ראשית היא ירדה בתיקון ממחיר לא שפוי אבל ביוני נודע שהצלחת השיווק של הוויגובי של NVO תלויה לא מעט בציוד שתספק תרמו-פישר שקבלה אקסלוסיביות.   מה שאני מנסה לומר הוא שכיוון שמדובר במרוץ של ענקיות רפואה עדיף סל מהסוג של XLV שמייצג את שומנה וסולתא של הרפואה כולה ודעתי היא גם שהחולשה במניית PFE מעניינת. לבסוף, מי שבאמת מעוניין בתחום כדאי שיקרא הכתבה באתר אינווסטורס תחת הכותרת, "קרב התרופות הלוהט לירידה במשקל: האם מישהו יכול להתחרות במנהיגים הבלתי מעורערים (כרגע) נובו נורדיסק ואיליי-לילי?"   בהצלחה!!