Cytactic
צילום: חן גלילי

חברת הסייבר Cytactic מגייסת 16 מיליון דולר

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה Cytactic גיוס הון

חברת Cytactic, שהוקמה על ידי ד"ר נמרוד קוזלובסקי ופיתחה פלטפורמת ניהול משברי סייבר, הודיעה על גיוס SEED בהיקף של 16 מיליון דולר בהובלת Evolution Equity Partners. החברה הוקמה בשנת 2022 ומונה כיום כ-20 עובדים בישראל ובארה"ב. לחברה שיתופי פעולה עם HODAN GROUP, חברת Cognyt ועוד.

לדברי החברה גיוס ההון הראשון ישמש לחיזוק ופיתוח הטכנולוגיה של החברה ויאפשר התרחבות גלובלית הכוללת את הרחבת השותפויות המקצועיות של החברה בארץ ובחו"ל. פלטפורמת ה-SaaS של Cytactic מציעה פתרון להתמודדות עם משברי סייבר. 

חברת המחקר Gartner חוזה כי עד שנת 2025, 75% מארגוני ה-IT ייתקלו במתקפות סייבר. לאור הפסד ממוצע בגובה 8.64 מיליון דולר בשנה שעברה מאירועי דלף מידע, הרגולציה הולכת ומחמירה בארה"ב ובאיחוד האירופי. 

חברת Gartner הציגה לאחרונה מחקר המראה כי הכנה והתמקדות במוכנות וניהול משבר סייבר הם גורמי מפתח להגדלת הסיכויים לתוצאה מוצלחת בטיפול באירועי סייבר מורכבים: "תכנון תגובה וקיום תוכנית חירום רשמית של צדדים שלישיים, הגדילו את יעילות ניהול סיכוני הסייבר מצד שלישי ב-42% ו-43% בהתאמה".

"ההישגים של צוות Cytactic בניהול מוצלח של משברים רבים מדגישים את צורך השוק הקריטי והעכשווי בשוק הסייבר", מסר מייסד ומנכ"ל Cytactic, ד"ר נמרוד קוזלובסקי. "אנחנו גאים לשתף פעולה עם Evolution Equity Partners וההשקעה הזו תאפשר לנו להתרחב גלובלית ולהרחיב את רשת השותפויות המקצועיות שלנו".

"בשנת 2024 הנחת המוצא חייבת להיות שחלק ממתקפות הסייבר לא תעצרנה, ולכן, מוכנות מראש וניהול נכון בעת משבר סייבר הם רכיבים חיוניים בתוכנית המוכנות הארגונית", מסר ליאור ברש, CISO בחברת Cognyte. "הם הופכים לפקטור המרכזי בהיערכות ה-CISO בעשור הקרוב. כשחיפשנו בCognyte פתרון כולל להיערכות לקראת משבר סייבר ולניהולו, מצאנו בCytactic את המענה המושלם. המערכת ענתה לכל צרכינו: יכולת להטמעת הנחיות ישימות לביצוע ומותאמות ספציפית לתנאי החברה שלנו עם פריסה מלאה לכל היבטי המוכנות למשבר סייבר, לכל בעלי התפקידים הרלוונטיים. המערכת מאפשרת מוכנות לכל תרחיש איום, הטמעת פרוטוקולי מסרים ותקשורת, והדרכות וסימולציות מותאמות לכל תרחיש המוצגות ספציפית לכל בעל תפקיד בחברה בעת משבר והכל באופן מונגש , מפורט ונוח לשימוש גם למי שלא מגיעים מהתחום. זוהי מערכת שמתאימה הן בתרגול והן בעת אירוע לשמש כפתרון אפקטיבי, נוח לשימוש ובהיר וכל זאת באמצעו של כאוס של משבר סייבר״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא עוד אחת.... עוד חמש שנים ושני סבביי גיוס, עם הערכת שווי של מיליארד דולר והחברה תסגר (ל"ת)
    סייבר סייבר 10/07/2024 14:38
    הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.