יואב שטרן ננו דיימנשן
צילום: יחצ

ננו דיימנשן עלתה ל-14.5% בסטרטסיס. היא נזהרת לא להפעיל את "גלולת הרעל"

ננו הגדילה את האחזקה אבל לא חצתה את הרף של 15% שבו תופעל "גלולת רעל" - מתן אפשרות לכל המשקיעים בחברה, חוץ מננו, לקניות מניות בסנט בודד. ננו תנסה להגיע להידברות או להחליף את הדירקטוריון? השאלה אם היא תצליח
נתנאל אריאל | (3)

חברת ננו דיימנשן ננו דיימנשן המשיכה להגדיל את האחזקה שלה בחברת מדפסות התלת מימד סטרטסיס סטרטסיס. על פי דיווח לרשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, ננו הגיעה לאחזקה של 14.5% מהמניות. ננו נאלצת לשלם הרבה כסף במזומן כדי לממש את הרכישות הללו. מדובר על כ-180 מיליון דולר ומחיר של יותר מ-18 דולר למניה בממוצע, כאשר מניית החברה נסחרת כעת במחיר של 14.3 דולר למניה, כלומר פרמיה של 30%. 

ננו מראה שהיא רצינית ורוצה להתקדם עם עלייה לרמות שליטה משמעותיות יותר, אולי חושבים שם שהם יכולים לתת ערך לסטרטסיס ולהשביח אותה, אבל ננו גם נזהרת לא לעבור את ה-15% ממניות סטרטסיס. הסיבה היא שבעקבות כך שננו רכשה לפני חצי שנה 12.1% ממניות סטרטסיס, חברת סטרסיס הפעילה מנגנון שנקרא "גלולת רעל" - הפעלה אוטומטית של הנפקת זכויות לכל בעלי המניות הקיימים (חוץ מהגורם שנחשב עוין - ננו דיימנשן), כך שהם יוכלו לקנות מניות במחיר של של 1 סנט בלבד. כלומר - כל בעל מנית יוכל לקנות מניות במחיר שקרוב לאפס ובעצם לדלל את אותו גורם שמנסה להשתלט על החברה (להרחבה). 

בננו מנסים להראות שהם מתכוונים להיות משקיעים אמיתיים בסטרטסיס ומדברים על "השקעה אסטרטגית" וגם "הזדמנות". אבל בעצם המשמעות היא שהיא בעיקר רוצה להיראות טוב לפני שהיא נכנסת לניסיון לשנות את החברה מבפנים. שינויים זה לא תמיד רע אבל ננו מגיעה כשהיא עצמה לא ממש חברה עם פעילות משמעותית (הכנסות של 44 מיליון דולר מתחילת השנה והפסד של 100 מיליון דולר), אז האם בעל המאה יהיה פשוט בעל הדעה? והשאלה הגדולה היא האם זה בכלל יתרום לסטרטסיס. בננו רוצים להביא ל"שינויים בהרכב הדירקטוריון" שזה במילים פשוטות לשנות את ניהול החברה.

יצוין כי על רקע המאבק בין ננו ובין סטרטסיס איבדה סטרטסיס לא מעט משוויה - מחיר מניית סטרטסיס עומד היום על 14.3 דולר למניה, לעומת 19.8 דולר בזמן הפעלת גלולת הרעל, ושווי שוק של 980 מיליון דולר, לעומת 1.3 מיליארד דולר באותו זמן - נפילה של 28% במחיר המניה בחצי השנה האחרונה. כלומר, גלולת הרעל גם פוגעת בסטרטסיס אבל מבחינת החברה - זה עדיף לה מאשר לאפשר את ההשתלטות של ננו.

נזכיר, ננו דיימנשיין היא בעיקר חברה שהצליחה לאסוף 1.5 מיליארד דולר כשהיה קל לגייס בשווקים והשאלה מה היא תעשה איתו. היא גייסה כשהשוק נתן לה (ובכך היא קיימה בצורה די מדהימה את האימרה 'מגייסים כשאפשר, לא כשצריך', למרות שהפעילות שלה לא מצדיקה זאת. אז יש לה הרבה מזומנים והיא מחפשת מה לעשות עם הכסף. אז ניסיון ההשתלטות על סטרטסיס הוא ניסיון כזה.

יצוין כי ננו עצמה נסחרת לפי שווי שוק של של 820 מיליון דולר בלבד, כלומר השוק מתמחר אותה בחצי משווי המזומנים שיש לה בקופה. ויותר מכך - הוא מתמחר את שווי הפעילות של ננו באפס.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הפעילות של ננו הפסדית אז 0 זה דוקא טוב... (ל"ת)
    גידי 06/03/2023 22:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמעון 06/03/2023 18:56
    הגב לתגובה זו
    יואב, מהלך יפה וחשוב
  • מה לו ולשאפו ? (ל"ת)
    תתעורר 06/03/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”