שר האוצר משה כחלון
צילום: צילום מסך

משרד האוצר: צפי לגירעון תקציבי של 3.5% בשנת 2019

הכלכלן הראשי במשרד האוצר צופה צמיחה של 3.1% בתוצר בשנת 2019 וירידה של כ-4.7 מיליארד שקל בהכנסות ממיסים ביחס לתחזית הקודמת שנתן
ערן סוקול | (7)

משרד האוצר מדווח היום (ג') אודות הפרשים בתחזית ההכנסות ובתחזית ההוצאות אשר מביאים לתחזית גירעון מעודכנת של 3.5% מהתמ"ג (לא סופי) לשנת 2019. עם זאת, מציינים באוצר כי בימים אלו מקודמים צעדים מבניים, אשר אושרו בממשלה ויוכלו להביא לצמצום הגירעון לרמה של 3.4% ואף למטה מכך.

בעקבות עדכון נתוני החשבונאות הלאומית שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגמות עולמיות ושינויים בתוואי ההכנסות ממסים, ערך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עדכון תקופתי של תחזיותיו לשנת 2019. קצב הצמיחה הצפוי בשנת 2019, לאור עדכונים בצריכה פרטית, יצוא והשקעות, צפוי לעמוד בהתאם לתחזית הכלכלן הראשי על 3.1%. זאת במקביל לכך שבנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה ל-3.4% בשנת 2019.

 

בתוך כך, במשרד האוצר מעריכים כי הכנסות המדינה ממסים ואגרות ב-2019 יעלו מכ-306 מיליארד שקל  ב-2018 ל-318.4 מיליארד שקל ב-2019. מדובר בעליה של 12 מיליארד שקל אל מול ההכנסות בפועל בשנת 2018 ובירידה של 4.7 מיליארד שקל ביחס לתחזית הקודמת אשר ניתנה במועד אישור תקציב 2019.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמואל 09/01/2019 09:57
    הגב לתגובה זו
    ותראו איך בשניה הקופה מתמלא על גביה רטרואקטיבית. השוכרים ישמחו להלשין על משכירי העבר שלהם. ולכל מי שדואג שזה יגרו לעליה בשכירות זה לא, 1. כי יש עודף היצע בדירות לשכירות 2. כי משכיר יעדיף לרדת מתחת לסף המס ולא להיות על הכוונת של רשות המס, כך שאפילו תחול ירידה. מעבר לזה שכל גביה של מס חוזרת לאזרחים בצורה עקיפה, בחינוך, בבריאות, בכבישים, ברווחה ובשאר שירותים אז... קדימה
  • 6.
    כשאי אפשר לטנף על העבר מטנפים על העתיד ,פשוט לייצנות (ל"ת)
    דדי 09/01/2019 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאחורי הסורגים 09/01/2019 01:24
    הגב לתגובה זו
    גבר, הגיע הזמן להחזיר מפתחות ולברוח, לפני שהמצביעים יתעוררו מחלום רע... שרה יאאלה תארזי...
  • 4.
    צפוני 08/01/2019 19:27
    הגב לתגובה זו
    אינטרסנטים חסרי תקנה, כחלון הוא שר האוצר הטוב ביותר שהיה אי פעם את תוצאות העשייה שלו נראה בעתיד הקרוב
  • 3.
    י 08/01/2019 18:35
    הגב לתגובה זו
    חבורה של טיפשים סילקו את הנכס הכי יקר במדינה שישקיע במדינה אחרת והפילו את הנדלן ואת המיסים יגלגלו עלייינננוווו
  • 2.
    שר אוצר זבלה (ל"ת)
    רמי 08/01/2019 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי שמנהל 4 שנים כלכלת בחירות שלא יהיה מופתע... (ל"ת)
    המאבחן 08/01/2019 16:38
    הגב לתגובה זו
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.