הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מודיס
צילום: טוויטר

מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית

כמו הריבית גם דירוג האשראי נותר על כנו: מודי'ס מותירה את דירוג האשראי של ישראל על Baa1 עם תחזית שלילית: "הסיכונים הביטחוניים ממשיכים להעיב על הפרופיל הפיננסי" - השאלה המתבקשת: איזה עיתונים מודי'ס קוראת?

מנדי הניג | (2)
נושאים בכתבה מודי'ס דירוג אשראי ישראל

חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה כי היא מאשרת את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של Baa1 לטווח ארוך, הן במטבע מקומי והן במטבע חוץ. התחזית נותרה שלילית, על רקע הערכה כי הסיכונים הביטחוניים הגבוהים עדיין עשויים להוביל להידרדרות נוספת במצב הפיסקלי ובצמיחה הכלכלית.

בהודעה נכתב כי הדירוג משקף את חוזקות הכלכלה הישראלית כולל עמידות בשעת חירום, שוק חוב פעיל וגישה נוחה למימון לצד החולשות שנובעות מהסלמה משמעותית ברמת הסיכון הגיאופוליטי מאז אוקטובר 2023. החמרה זו, שהגיעה לשיא בעימות הצבאי עם איראן שהחל ב-13 ביוני ונמשך 12 ימים, מעלה את התחזית לגירעון וליחס חוב גבוה יותר מבעבר.

קשה שלא לגחך מול הפגנת הזהירות הזאת של מוד'יס בעיקר כשהנתונים משקפים תמונה הרבה יותר חיובית ומעודדת. שיעור האינפלציה ירד ל-3.1% והפתיע גם את הציפיות שעמדו על 3.4% - שיעור שהושפע מירידה בהוצאות על הטיסות ומחירי הפירות והירקות. גם שוק העבודה נשאר חזק ושיעור האבטלה הרגיל (ללא דורשי עבודה) ירד ל-2.6% נתון נמוך גם בהשוואה עולמית. נוסיף לזה ביקושים חזקים לאג"ח ממשלתיות ושבירת שיאים של מדדי ת"א בעיצומה של מלחמה מול איראן ונקבל תמונת חוסן לאומי שונה מהותית ממה שמשתקף מדברי סוכנות הדירוג.

בכל זאת, אי אפשר לזלזל בדירוג. מי שרוצה להבין טוב יותר מהו דירוג אשראי, למה הוא חשוב ואיך הוא משפיע על כולנו הכנו מדריך שמסביר את הכל בשפה פשוטה: כל מה שצריך לדעת על דירוגי חוב - מי מדרג, מה המשמעות, ההבדלים בין הדירוגים, למה הדירוג חשוב, וההבדלים בין דירוג של מדינה לדירוג של חברה.


הוצאות הביטחון עולות והתחזית לגירעון מתרחבת

מודי'ס מעדכנת את התחזית שלה כלפי מעלה - במובן שלילי: יחס החוב-תוצר צפוי להגיע לשיא של כ-75% בטווח הבינוני, לעומת תחזית קודמת לשיא של 70%. ההחמרה נובעת מהוצאה ביטחונית נוספת של כ-1% תוצר, המובילה להערכת גירעון של כ-8% בשנת 2025. אף שהיו סימנים לצמצום הגירעון טרם הסלמת הלחימה, הדינמיקה הפיסקלית מאז ממשיכה להצביע על חולשה.

יחד עם זאת, מוד'יס מציינת לחיוב כי מדינת ישראל נהנית מגישה נוחה לשוקי החוב, עם ביקוש חזק לאג"ח ממשלתיות גם במהלך העימות עם איראן מה שמסייע לשמור על עלויות גיוס נמוכות יחסית, ולתמוך במימון שוטף גם בעתות משבר. לפי מודי'ס, ההנפקות האחרונות זכו לביקושים גבוהים אף בזמן הלחימה, והעידו על אמון נרחב מצד משקיעים מקומיים ובינלאומיים.

לצד הלחצים, מודי'ס מדגישה את העמידות הכלכלית של ישראל. הכלכלה התאוששה היטב בסוף 2024 והמשיכה לצמוח בתחילת השנה הנוכחית, בין היתר בזכות רמות הכנסה גבוהות, השקעות פרטיות חזקות ומגזר טכנולוגי דינמי. ההשקעות במגזר ההייטק, ובפרט בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית, הסתכמו ב-2.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025 גבוה מהממוצע הרבעוני בשנת 2023.

קיראו עוד ב"בארץ"

עם זאת, בטווח הקצר, הצריכה הפרטית צפויה להיחלש, בין היתר בשל ירידה באמון הצרכנים, האטה בתיירות ומחסור בכוח אדם. על רקע זה, התחזית לצמיחה ריאלית ב-2025 עודכנה כלפי מטה לכ-2%. ב-2026 צופה מודי'ס התאוששות שתניב צמיחה של כ-4.5%, מונעת מהשקעות בשיקום, הרחבת תקציבי הביטחון והתחזקות הצריכה.

התחזית שלילית: הסיכונים להסלמה עדיין כאן

למרות הפסקות האש המוצהרות מול איראן וחיזבאללה בצפון, מודי'ס מציינת כי הסיכון הביטחוני לישראל נותר גבוה במיוחד ומהווה גורם משמעותי לסיכון אשראי. בהודעה נכתב כי "הפסקת האש בין ישראל לאיראן נותרת שברירית", וכי כל התחממות בין ישראל לאיראן או חידוש ישיר של הלחימה עשוי להכביד משמעותית על תקציב המדינה, לפגוע בצמיחה ולסכן תשתיות פיזיות.

לגבי עזה, מודי'ס  מודה שהסיכונים פחתו כיוון שארגוני הטרור כבר אינם מהווים איום בטחוני ממשי. אבל עדיין, גם מצב של התכתשויות תכופות לאורך זמן אפילו שזה יהיה ללא הסלמה כוללת, זה דבר שיכול להגביר את הלחצים הכלכליים והפיסקליים ולשחוק את פרופיל האשראי של המדינה.

מודי'ס גם תולה את השארת הדירוג על כנו בגלל סיכונים סביבתיים-חברתיים (ESG), הדירוג של ישראל היה יכול להיות גבוה יותר, אבל הוא נפגע בגלל הסיכונים שקשורים למצב הביטחוני הלא יציב מאז ה-7 באוקטובר. המצב הבטחוני משפיע לרעה על החיים של האזרחים, על הכלכלה, ועל היכולת של המדינה לשמור על יציבות וזה דבר שמוריד את הציון של האשראי. 

 בנוסף, על פי מודי'ס ישראל חשופה גם לבעיות סביבתיות, במיוחד למחסור במים, אבל הסיכון הזה נחשב זניח באופן יחסי ולא משפיע מהותית על הדירוג. בתחום של ניהול המדינה והמוסדות כמו הממשלה, החוק והמדיניות הכלכלית מודי'ס סבורה שהמצב מאוזן ואין לו השפעה על הדירוג לכאן או לכאן.

בהינתן התחזית השלילית, העלאת דירוג עדיין אינה על הפרק. עם זאת, מודי'ס מציינת כי תבחן שינוי תחזית לניטרלית אם יתברר כי קיימת ירידה משמעותית ומתמשכת בעוצמת הסיכון הביטחוני, שיאפשר חזרה למדיניות מאוזנת והתאוששות כלכלית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים בסרט ביביסטי 08/07/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתם שהמדינה מנוהלת על הפנים שהמגזר החרדי לא רק מתחמק משירות צבאי אלא גם מעבודה שאין פועלים לענף הבניה שהוצאות הבטחן הן בשמיים שיחס החוב לתוצר בנסיקה
  • 1.
    מ שקיע לונג 08/07/2025 09:17
    הגב לתגובה זו
    מצב המשק הישראלי הוא הכי טוב מאז הקמת המדינה. האופק חיובי הסיכונים קיימים אך הצטמצמו משמעותית. הכלכלה פורחת. מנועי הצמיחה מתרבים ומשתפרים. המשקיעים הזרים חוזרים. התלג עולה וימשיך לעלות. נכון לא הכל מושלם. אבל מודיס מנותקים והבדיחה היא על חשבונם. צחקתי וכמעט נשפך לי הקפה על המקלדת פה במשרד בהייטק.
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה העלמת מס הון שחור

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
רובה ארבל נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.

להמשך הכתבה לחץ כאן