אירונאוטיקס: משרד הביטחון משהה שיווק מל"ט ללקוח של 20 מיליון דולר - המניה מגיבה
חברת אירונאוטיקס, בראשות האלוף במיל' איתן בן אליהו, עדכנה אתמול כי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון מתלה את רישיון השיווק והייצוא של מל"ט החברה מסוג Orbiter 1K ללקוח מהותי של החברה במדינה זרה. חשוב לציין כי מדובר בהוראה ממשרד הביטחון שיצאה רק ללקוח הספציפי הזה בלבד.
מניית אירונאוטיקס יורדת כעת בתגובה בכ-7% במחזור מסחר של 1.17 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 838 אלף שקל בחודש האחרון.
נכון למועד זה היקף ההזמנות מהלקוח המדובר עומד על 20 מיליון דולר לשנים 2017-2018. בשנת 2016 שיעור ההכנסות מלקוח זה עמד על 20% מסך ההכנסות וב-2015 על 18%. בתשקיף שפרסמה החברה בזמנו ניתנה הפניה לדוחות הכספיים ל-2016, ולפיהם קיימת יתרת חוב של 30 מיליון דולר מהלקוח שמוגדר כלקוח מהותי לחברה שכן הוא משרד ממשלתי של מדינה זרה.
עד כמה הלקוח מהותי? אירונאוטיקס הינה ספק בלעדי של הלקוח המדובר בתחום המל"טים, ותומכת במפעל בבעלות הלקוח לייצור חלקי מל"טים ולתמיכה במערך הקיים. אירנאוטיקס מוכנה לספוג עיכוב בתשלומים מהמדינה הזרה כדי לשמור על יחסים אסטרטגיים וכן כי "קיימת תלות הדדית בין החברה ובין הלקוח באופן שיכולותיו המקצועיות תלויות במידה רבה בחברה". אם לא די בכך, הסבירו בחברה כי קיימים קשרים כלכליים הדוקים בין ממשלת ישראל לממשלת הלקוח. באירונאוטיקס כתבו בתשקיף כי התנהלותו התקציבית של הלקוח אינה חריגה כלפי החברה וכך הוא פועל גם מול חברות ישראליות אחרות הפועלות באותה מדינה. מודי'ס מדרגת ב-Ba את דירוג האשראי של הלקוח המדובר.
אירונאוטיקס מספקת פתרונות מודיעיניים מבוססי מערכות בלתי מאויישות. החברה הוקמה בשנת 1977, ומרכזה ביבנה. החברה פועלת בעצמה ובאמצעות החברות הבנות שלה בשלושה תחומי פעילות משלימים: מערכות בלתי מאויישות, מערכות אלקטרו אופטיות, תקשורת ומנועים. מוצרי החברה משמשים לשלושה שימושים עיקריים: שימושים צבאיים, הגנת המולדת ושימושים אזרחיים. לחברה כ- 70 בכ-50 מדינות שונות.
- חברת המלט רביע מבקשת צו הקפאת הליכים; בין הנושים - הפועלים ומלרן
- שר הכלכלה קבע היטל היצף של 0.25% על יבוא מלט מטורקיה ויוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברה מערכים כעת כי התליית הרישיון היא זמנית ונעשית על רקע בדיקה של משרד הביטחון את פעילות החברה במדינה המדוברת. החברה פועלת מול משרד הביטחון לברור העניין. בהקשר זה, נזכיר כי לפני כשבועיים עלו דיווחים לא מאומתים לפיהם שני מטיסים של החברה סרבו לבצע הדגמה "חיה" על עמדה מאוישת על צבא ארמניה בעת ביקור משלחת של החברה באזייברג'ן.
- 3.וזוהי רק ההתחללה של הירידההה (ל"ת)אנונימי 29/08/2017 13:56הגב לתגובה זו
- 2.כן הא...מעניין מה יגידו עכשיו ב...אנטרופי. (ל"ת)ררר 29/08/2017 12:58הגב לתגובה זו
- 1.כתבה הזויה 29/08/2017 12:56הגב לתגובה זוהחברה מוכרת מל"טים בטכנולוגיית על - זה מחיר של כנף אחד. כמו מחיר של כמה דירות בתל אביב
- עובד לשעבר 29/08/2017 14:29הגב לתגובה זוטכנולוגיות מיושנות, ניהול ללא מעוף, מוכרים לכל אילו שאין להם כסף לקנות מאלביט.
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.