נתפס במהירות של 190 קמ"ש - אבל זוכה בביהמ"ש

ליל קיץ חם, כביש סואן ומכונית אחת מסוג מרצדס, שנהפכה לפתע למרכזו של תיק פלילי טעון. תושב המרכז מצא עצמו נאשם בעבירה חמורה של נהיגה במהירות של 189 קמ"ש בכביש 431 - כביש שבו המהירות המרבית המותרת היא 100 קמ"ש. לפי התביעה, מדובר באירוע שהתרחש בלילה של ה-23 ביוני 2023, כשהאיש היה בדרכו ליס פלאנט ראשון לציון. אלא שלבסוף, אחרי הליך משפטי מורכב, קבעה השופטת מגי כהן בהחלטה תקדימית: "לא הוכח שנסע בכביש הזה" - וזיכתה אותו מחמת הספק.

הפרשה החלה כשלשוטר יצחק עמית פורת, מפעיל ממל"ז (מד מהירות לייזר) ותיק, התקבלה קריאת מהירות חריגה. הוא הציב את הניידת בקילומטר ה-11 של כביש 431, כיוון את מכשיר הלייזר, ולטענתו מדד את המרצדס של שגב כשהיא דוהרת במהירות כמעט כפולה מהמותר. ואולם האיש, בעדותו, שלל בתקיפות את הטענה הזו. לטענתו, הוא כלל לא נסע בכביש 431 באותו לילה. הוא ובת זוגו נסעו מגדרה, עברו דרך כביש 7, כביש 4 ומשם לכביש 20 - מבלי להתקרב בכלל למיקום שבו נטען כי היה. "אני נהגתי כחוק 95-90 קמ"ש", העיד שגב בבית המשפט. גם בת זוגו תמכה בגרסה הזו. לדבריה, "לא ייתכן שנסענו במהירות כזו - הכביש היה הומה רכבים".

התביעה הציגה את עדות השוטר פורת כאמינה ויציבה. לדבריו, הוא שמר על קשר עין עם הרכב הנמדד, וליווה אותו לאורך הדרך עד שהורה לו לעצור. אלא שכאן התחילה השרשרת הארוכה של הספקות. בחקירה הנגדית נחשפו כשלים רבים: השוטר לא ידע לתאר את מסלול הנסיעה מרגע המדידה ועד העצירה, לא ידע היכן עצר את הרכב, לא זכר את מיקומו המדויק של התמרור, לא זיהה את לוחית הרישוי ולא ידע כמה נתיבים היו בקטע הנסיעה. הוא הודה גם כי לא תיעד את נקודת העצירה, וכי דו"ח הפעולה מולא רק לאחר חצות - דבר שהוביל לבלבול בתאריך. "התפקשש לי בעת רישום הדו"ח במלל מיקום העצירה", הודה השוטר בעדותו.

אחת הנקודות המרכזיות שהטתה את הכף היתה היעדר חיזוק עובדתי לעצם מיקום הנסיעה. השוטר טען כי עמד על תמרור 815, אך לא הצליח להוכיח כי מדובר בנקודת אכיפה מאושרת בזמן האירוע. המסמך שהוגש מטעם המדינה לאישוש הנקודה המאושרת היה מתוארך לינואר 2024 - חצי שנה אחרי האירוע. גם השוטר הנוסף שהיה בניידת - מתנדב שאמור היה לשמש אתת - לא מילא דו"ח ולא הובא לעדות. השופטת התייחסה לכך בחריפות, וכתבה בפסק הדין כי, "כאשר ניצבים אנו בגרסה מול גרסה ואין חולק כי הנאשם נעצר בכביש 20 ולא בכביש 431... הרי שלא ניתן לקבוע כי הנאשם נסע בכביש 431".

• החל מהשנה הבאה: כך תחלק המשטרה עוד אלפי דוחות לנהגים בישראל
• "המשטרה הסתירה ראיות על מהימנות מצלמות המהירות"

עוד מצאה השופטת כי השוטר לא פעל לפי נוהלי המשטרה לאכיפת מהירות בלילה: הניידת לא עמדה בשול הימני אלא על אי תנועה, לא הופעל אתת ולא נרשם דו"ח עיכוב - אף שהעיכוב נמשך יותר מ-20 דקות. גם מצב התנועה לא תועד, אף שעל פי הנהלים, אכיפה בלילה תיעשה רק כשהרכב הנמדד בודד בנתיבו. השוטר לא ציין שום דבר מכל אלה בדו"ח שלו.

על רקע כל אלה, קבעה השופטת כהן כי לא ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר ששגב אכן נהג ברכב הנמדד, ובוודאי שלא שהוא עשה זאת בכביש 431. לדבריה בפסק הדין שפורסם, "הזיהוי נעשה על פי צבע וסוג ולא לפי מספר רישוי... נוצר ספק סביר בלתי מבוטל אם לא למעלה מזה ביחס לאשמתו של הנאשם". בפסיקתה היא אף ציטטה את עקרונות הספק הסביר מהמשפט הפלילי: "מהותו של הספק הסביר היא כי נוצר ספק - סדק בגרסת המאשימה שמעלה אפשרות אחרת סבירה השונה מגרסתה של המאשימה... הספק צריך להיות רציני, הגיוני, ובעל אחיזה מעשית במציאות". לבסוף היא גם הוסיפה כי, "לאור האמור אני קובעת כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר, ועל כן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק". זיכויו של האיש אולי מנע ממנו רישום פלילי, אך בעיקר מהווה תזכורת לכך שבמערכת צדק שפועלת בצורה תקינה, גם ספק קטן  כשהוא מגובה בראיות ואי התאמות - יכול לשנות גורלות.

מדוע שאלת מיקום הניידת היתה חשובה כל כך?

מיקום הניידת הוא קריטי לדיוק מדידת המהירות, בייחוד כשמדובר בשעת לילה. ההנחיות קובעות שהניידת צריכה להיות מוצבת בשול הימני של הכביש, כדי לא להפריע לתנועה ולבצע מדידה יציבה ובטוחה. במקרה הזה, הניידת הוצבה כאמור על תמרור 815, על אי תנועה - מהלך שלא תואם את הנוהל, והשוטר אף הודה בכך. העמדה הלא תקנית עוררה ספק לגבי איכות ותוקף האכיפה.

• הודה בסיוע להעלמת חצי מיליון שקל - וירצה עבודות שירות
• כיצד מוגדר סיום התקשרות מול ספק שירות?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

איך השפיע היעדרו של דו"ח מהשוטר הנוסף על התיק?

השופטת ציטטה בפסק הדין פסיקה מחוזית שקובעת כי על כל שוטר שנכח באירוע לרשום דו"ח - גם אם לא ראה דבר. במקרה הזה, השוטר הנוסף (מתנדב) לא ביצע, כאמור, תיעוד כלשהו, ולא הובא לעדות. מכיוון שמדובר באירוע שהתרחש בלילה, כשהזיהוי החזותי מורכב, היעדר התיעוד נחשב פגם ראייתי מהותי שפוגע ביכולתו של הנאשם להתגונן, ומחזק את טענת ההגנה לטעות בזיהוי.

האם הנאשם טען גם לליקוי טכני במכשיר הממל"ז?

כן. ההגנה העלתה טענות על כך שלא הוצגו מסמכים המאשרים את תקינות מכשיר ה"אב" (המכשיר שמכייל את מכשירי הממל"ז). השופטת דחתה טענה זו והסתמכה על פסיקה קודמת שלפיה קיימת חזקה של אמינות למכשיר הממל"ז. עם זאת, היא חזרה והדגישה כי גם מכשיר אמין אינו מבטיח הרשעה אם ההפעלה נעשתה בצורה רשלנית, או שלא לפי הנוהל - וזה בדיוק מה שקרה במקרה הנ"ל.

מה ההבדל בין זיכוי רגיל לזיכוי מחמת הספק?

זיכוי רגיל משמעו שהנאשם לא ביצע את המעשה כלל. זיכוי מחמת הספק, לעומת זאת, קורה כשקיימת אפשרות שהנאשם ביצע את העבירה, אך ההוכחות אינן חד-משמעיות ואין אפשרות לקבוע אשמה מעבר לספק סביר. זה בדיוק מה שקרה כאן - השופטת לא קבעה באופן חד משמעי שהאיש חף מפשע, אלא שנוצר ספק ממשי אם זה היה הוא שנהג בכביש 431 במהירות שנמדדה.

האם ייתכן שהשוטר מדד רכב אחד ועצר רכב אחר?

זוהי אחת האפשרויות המרכזיות שעלו בדיון. השוטר הודה כי לא זיהה לוחית רישוי, לא תיעד את הרכב המטרה בצילום ולא ידע לתאר את הרכב מעבר לסוגו וצבעו. בנוסף, הוא איבד קשר עין עמו לזמן מה. מכיוון שלא נרשמה מהירות הניידת במרדף, קשה לדעת אם סגר את הפער מהרכב המהיר. ייתכן כי הרכב שנעצר כלל לא היה זה שנמדד - וזה היה הבסיס לספק הסביר.

מדוע נקודת האכיפה שהוגשה לבית המשפט לא התקבלה כראיה?

המדינה הציגה אישור לנקודת האכיפה, אך האישור היה מתוארך לינואר 2024, בעוד שהאירוע התרחש ביוני 2023. השופטת קבעה שהאישור אינו רלוונטי למועד האירוע, ולכן לא מוכיח שנקודת האכיפה היתה מאושרת בזמן אמת.

מכמונות מהירות חדשות, שמבוססות על טכנולוגיית רדאר וצילום, צפויות להיכנס לשימוש מבצעי בקרוב - מה שישנה לחלוטין את אופן אכיפת עבירות המהירות בישראל. עד היום השוטרים שהפעילו אמצעי אכיפת מהירות, כמו אקדח הלייזר (ממל"ז) או מצלמות א-3, היו צריכים להסתמך על ראייה ישירה של הנהג. כלומר אם נהג נתפס במהירות מופרזת, שוטר היה צריך לשמור עליו קשר עין כדי שהדו"ח יהיה תקף. המכמונות החדשות יפעלו ללא צורך בקשר עין ויאפשרו לשוטרים בניידות למדוד ולצלם את הרכב בזמן אמת. מדובר בשדרוג משמעותי למכמונות הוותיקות, כמו הדבורה שמותקנת בעיקר בניידות בדרום. בפועל זה אומר שאם חרגתם מהמהירות המותרת, תקבלו תמונה ברורה שלכם ברכב עם מהירות הנסיעה, וזה יספיק לצורך הרשעה מיידית.