הנתונים המצביעים על קושי במכירת דירות, שהיתרגם כבר לירידת מחירים באזורי הביקוש ובעיקר בתל אביב (ירידה של 13% במחירי הדירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני, וירידה שנתית של 12%), לא מטרידים את סמי מצלאווי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן מצלאווי מצלאוי 0%  , הפעילה בתחום ההתחדשות העירונית. החברה מתכננת ומשווקת אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש - תל אביב, רמת גן, קריית אונו, הרצליה, רמת השרון, חולון ובת ים, בנוסף לאלפי דירות שמסרה כבר בעשרות פרוייקטים שהקימה. 

לדעת מצלאווי, השינוי הנראה כרגע במחירי הדירות, כלפי מטה, הוא עניין זמני בלבד: "אין ספק שהמחירים יעלו שוב , בטח אם המדינה תמשיך להתנהל כמו שהתנהלה".

שזה אומר? 

"המדינה מתנהלת מפעם לפעם, מאירוע לאירוע וזה מתווה את הדרך של הכלכלה והעבודה, וכל עניין המחירים, אם הם בעלייה או בירידה או בהמתנה, לא רלבנטי, כי אנחנו אחרי שנתיים של מצב לא רגיל: חצי מהמדינה היו מגוייסים, הבנייה נעצרה. אנחנו  בחברה שלנו, בגלל שלא יכולנו להמשיך לבנות, ייצרנו ממד"ים ומסרנו לפיקוד העורף בחינם,  והוא חילק את זה הלאה. כך היתה לי הרגשה שאני גם תורם למאמץ המלחמתי. המצב היום הוא לא לאורך זמן, והדירות שנבנו בעבר יימכרו בסופו של דבר".

השאלה באיזה מחיר. 

"בסוף המדינה צריכה את הדירות האלה. ואלה שלא קנו דירות, זה בגלל שהיו במילואים, או שהבית שלהם נפגע או שחיכו שמחירי הדירות יירדו, וזה זמני.  אני מאמין שאחרי חנוכה הכל ייפתח שוב".  

• "מחירי הדירות עלו כי העלויות עלו, לא רואים ירידה במחירים"
• מצלאוי: עלייה של 30% בהכנסות ל-87 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה לגבי הורדת הריבית שהיתה בשבוע שעבר, והצפי להמשך הירידה? אתה חושב שזה ייתן זריקת עידוד לשוק הנדל"ן?  

עיריית רעננה אף הגישה תביעה נגד רשת אמי"ת וטענה כי הארגון מנסה לקדם תוכנית בהיקף כפול מהמתוכנן, תוך פגיעה בתשתיות העיר, החמרת הפקקים ופגיעה באיתנותה הכלכלית של העיר. בית המשפט המחוזי, בפסק דין שניתן במאי האחרון, דחה את בקשת העירייה למתן סעד זמני וקבע כי העירייה יכולה להשמיע התנגדויות במסגרת ההליך התכנוני הרגיל. השופט יעקב שקד אף חייב את העירייה בתשלום 35,000 שקלים לעמותה בגין הוצאות משפט.

המחלוקת: מוסד ציבורי או פרויקט מסחרי?

המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת, כאשר עיריית רעננה נאבקת בנחרצות בתוכנית רחבת היקף להקמת כ-2,200 יחידות דיור על שטח של 160 דונם בדרום העיר. רשת אמי"ת, המחזיקה בקרקעות החינוך שעליהן פועל כפר הנוער ההיסטורי, מקדמת פרויקט נדל"ן שהעירייה מכנה "מסחרי לכל דבר" – והפעם הסוגיה עולה לדיון פרלמנטרי.

הצעת חוק נגד "פרצת היטל ההשבחה"

זוהי לב המחלוקת: לטענת רשת אמי"ת, העירייה ניסתה לחייב את העמותה בתשלום של מאות מיליוני שקלים כתנאי לאישור התוכנית, דבר שאינו מתיישב עם החוק ועם הפטור הקבוע בחוק לעמותות חינוך. מנגד, העירייה טוענת כי מדובר בניסיון לנצל פרצה חוקית כדי לקדם פרויקט נדל"ן מסחרי לכל דבר במסווה חינוכי, תוך התחמקות מהשתתפות בעלויות הפיתוח והתשתיות שהעיר נדרשת לספק.

הצעת חוק חדשה, אותה הובילו ח"כ אלי דלל מהליכוד וח"כ נאור שירי מיש עתיד, מבקשת לשים סוף לפטור מהיטלי השבחה שעמותות חינוך נהנות ממנו גם כשהן מבצעות יוזמות נדל"ן פרטיות. ההצעה באה לאחר פגישה שקיים ראש עיריית רעננה חיים ברוידא עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יצחק קרויזר, והיא מבקשת לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שעמותות חינוך ייהנו מפטור מהיטל השבחה רק כשמדובר במקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי מובהק.

• חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
• מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"נמשיך להיאבק בצביונה הנוכחי של התוכנית", אמר ראש העיר ברוידא בעקבות הגשת הצעת החוק. "עמותת אמי"ת פועלת בצורה אגרסיבית ומנצלת את לשון החוק לצרכים כלכליים, תוך פגיעה בציבור ובאיכות החיים של תושבי העיר. אנחנו מדברים על פרויקט נדל"ן ענק שיביא רווחים עצומים לעמותה, ובמקביל העיר תידרש להשקיע מאות מיליוני שקלים בתשתיות, חינוך ושירותים ציבוריים ללא כל תמורה."

מה צפוי להיות?

מכפר ניצולי שואה לפרויקט יוקרה