הסגר בחגים לא הפתיע אותי. הכתובת היתה על הקיר כבר לפני מספר חודשים, רק אז כשכתבתי על זה, חשבו שאני פסמיסט. זה לא נכון, הייתי פשוט ריאלי. רבים ניסו להיאחז באופטימיות קיצונית. אז ההודעה של הקבינט היתה צפויה, והפעם כמעט כולם מבינים שאין ברירה. אז יאללה, צריך לקלל קצת בלב, להתכונן לחודש נוסף עם הילדים בבית ולהכין מקום במקרר. הולכים לסגר.

בכלל, כשחושבים על השנה הנוכחית, זו שבאה עלינו לרעה יתרה, המחשבה המרכזית שעולה בראש היא: 2020, תגמרי כבר... איכשהו, המחשבות והאשליות שהעתיד לא יכול להיות יותר רע, מתנפצות יחדיו פעם אחר פעם על חופי המציאות הבלתי מתפשרת. בבחינת אצבע משולשת בעין של האנושות, באדיבותו של העולם הצוחק על התוכניות שלנו.

הדור מופרע הקשב וחסר הסבלנות שלנו כל כך מחכה שתיגמר כבר השנה, שנמצא חיסון, שנוכל לחזור לקניונים ולטיסות לחו"ל, שאנחנו מתעלמים – אפילו ביודעין – מסימני האזהרה הרבים, אלה שמהבהבים כמו מגדלור בלילה אפל וישפיעו לא רק על תיק ההשקעות בשנים הקרובות, אלא גם עלינו, על הביטחון שלנו ושל היקרים לנו – גם ברמה האישית, אבל גם ברמה הלאומית.

ומה המציאות אומרת עכשיו? בפשטות, להערכתי, אנחנו רק בתחילת התהליך שהחלה המגפה והשפעותיה ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים קדימה – בעיקר ברמה המדינית. ההשפעות הכלכליות אולי מדידות וניתנות לחיזוי – מדויקות יותר או פחות – אבל מרביתם תהליכים שקורים על פני השטח. אבל הקורונה היא הרבה יותר גדולה מרק תהליכים כלכליים, טרנדים של קישוריות או כמות המובטלים במשק.

• רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
• ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התהליכים המסוכנים יותר, אלה שישפיעו ביתר שאת על הכלכלה העולמית, הם בכלל לא כלכליים באופי שלהם. הם נוגעים יותר לפוליטיקה בינ"ל ופנים מדינתית, אבל ההשפעות החיצוניות האלה, משפיעות גם על טרנדים כלכליים, אבל יכולות להיות גם השפעות על תיקי השקעות לאורך זמן.

סקטור הנשק עוד לא מככב – אבל היום הזה לא רחוק

בסוף חודש מארס השחור, פרסמנו כאן כתבה שכותרתה הייתה: האם נגיף הקורונה יגרום לסקטור הנשק לככב? הרעיון שעמד מאחורי הכתבה הוא פשוט. משברים כלכליים חמורים לרוב מובילים, לצערנו, לחוסר יציבות מדינית, שיכולה להתבטא גם בעלייה במתחים פנימיים, או מתחים בין מדינות על שליטה על מקורות מים\ מזון\ טכנולוגיה, או סחורות שיכולות להיות רווחיות בזמן משבר - כמו מחצבים של מתכות ואבנים טובות.

באותה הכתבה התראיינה שרה פויר, חוקרת בכירה של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שאמרה כי בהחלט ניתן לצפות לחוסר יציבות בשל הקורונה. "כרגע אנחנו רק בהתחלה, אבל תיאורטית, ככל שהמשבר יימשך יותר זמן, כך יש אפשרות של קריסות של מערכות מדינתיות וזה יכול להוביל לחוסר יציבות. להגיד איפה זה יקרה, את זה קשה לומר", אמרה אז.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

בינתיים, מניות הנשק הגדולות לא ממריאות. זה גם הגיוני סך הכול. עוד לא עבר מספיק זמן. מניית לוקהיד מרטין (LMT) לדוגמה, נסחרה בתחילת השנה נסחרה במחיר של למעלה מ-399 דולר למניה. נכון לכתיבת שורות אלה, היא נסחרת במחיר של 385 דולר למניה. 3.5% פחות. זה נמוך בהרבה מה-S&P ומרבית השוק שעשה ראלי מווסת מאז סוף מארס. אבל שוב, החברות הללו בכלל לא חושבות בטווחי זמן של חצאי שנים. יותר כמו טווחים של 20-25 שנים.

העימותים והתהליכים הבינ"ל שיכולים להוביל למלחמה

עם זאת, קרוב לחצי שנה אחר כך, אנחנו כבר רואים ניצנים של חוסר שקט לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. בין אם קרוב ובין אם רחוק. אפילו בגבולות שלנו, כשחיזבאללה מנסה לנקום מות של פעיל בהפצצה ישראלית בסוריה.

מה שצריך גם להבין זה שהיריבויות והבעיות הישנות לא נעלמו עם בוא הקורונה. זה לא שפתאום כל האנושות הפכה למעגל אנושי ענק ששרה ביחד קומביה. ההפך הוא הנכון. הקורונה היא רק קטליזטור. כמו שהיא הורגת בעיקר אנשים עם מחלות רקע, ככה היא עלולה להפיל מדינות עם בעיות אקוטיות של שחיתות, או להוביל להתחלה של מלחמה בעקבות זאת.

אם ננסה למנות את הסיבות, שיכולות להצית מלחמה מקומית, אזורית או עולמית – נגלה שיש לא מעט כאלה. מכת הארבה במזרח אפריקה, החמור ב-100 שנה האחרונות, יכולה בקלות להוביל למלחמה במדינות שכבר סובלות ממחסור חמור של תזונה ותנאי סחר משונמכים. גם המלחמה ההגמונית בין 2 המעצמות הגדולות בעולם, מה שאנחנו קוראים לו מלחמת הסחר בטעות, יותר קרוב באמת למלחמה קרה על הבכורה העולמית, שמתנהלת כרגע בזירה הפיננסית-טכנולוגית.

סין מעורבת גם בזירה ההודית, כששתי המדינות שמהוות קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם, נמצאות בעימות שיכול להיות משמעותי מאוד. גם יוון וטורקיה פושטת הרגל נמצאות בסכסוך טריטוריאלי ימי סביב הגז ומתחילות להתחמש, מה שמוביל לעימותים אוויריים ואיומים אירופאיים על טורקיה בסנקציות.

ישנם תהליכים בינ"ל שגם יכולים לערער את האמון בין מדינות. דוגמה לכך זה הזעזועים שחוו שווקי הנפט. המחיר הנמוך היסטורית יכול לפגוע בלא מעט מדינות שמתבססות על הרווחים של הזהב השחור בדימוס. דוגמה "נהדרת" לכך היא ניגריה. המדינה האפריקאית היא יצואנית מאוד גדולה של נפט, אבל היא מדינה מאוד ענייה. הירידה במחירי הנפט, בקלות יכולה להוביל למלחמה על מקורות נפט חדשים עם שכנותיה או להתקוממות עממית בשל ירידה נוספת בשירותים הממשלתיים.

אגב, גם הברקזיט יכול להוביל למלחמה. לא היום. לא מחר. אבל אם האיחוד ובריטניה לא יגיעו להבנות, המשמעויות של זה יכולות להיות משמעותיות מאוד – כשמחלוקות דיג בים הצפוני, עלולות להתלקח לעימותים בין ציים ומשם אלוהים גדול. אגב, גם בתוך האי הבריטי, אם בריטניה תנסה מהלכים כוחניים מול סקטולנד, וויילס ואירלנד, זה יכול לא להסתיים בטוב – בטח אם אלה יחליטו להישאר באיחוד ולהתנתק מהממלכה.

עוד סיטואציה מורכבת היא הבחירות בבלארוס. כבר למעלה מחודש מפגינים יוצאים שם לרחובות כדי להפגין נגד הדיקטטור לוקאשנקו, לאחר שזה בישל את הבחירות והיגלה את מנהיגת האופוזיציה. זה היה עניין מקומי אילו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא היה אומר כי הוא מוכן לסייע ללוקאשנקו. לא בטוח שהאיחוד וארה"ב יראו בעין יפה פלישה רוסית נוספת, לאחר סיפוח חצי האי קרים.

המזרח התיכון בוער מסביב, מדינות מתפתחות בבעיה

וכאן אנחנו עוברים גם להתערערות פנימית של מדינות. להרבה מדינות מתפתחות יקח שנים לצאת מהמשבר. לדוגמה ברזיל. המגפה במדינה הדרום האמריקאית הגדולה ביותר אינה שוככת ואינה מרפה. לאור השחיתות העמוקה שהורסת שם כל חלקה טובה, יחד עם מכירת משק המים לתאגידים פרטיים, מעלים את הסבירות להתקוממות אזרחית. 

דוגמה נוספת היא איראן. איראן לא רק רוצה לנקום על מותו של הגנרל קאסם סולימני בתחילת השנה, היא גם מתמודדת עם חוסר שקט אזרחי בשל הקורונה וחוסר אמון במשטר שם שמבעבע לאורך שנים. הזירה הזו יכולה, וכנראה, תהיה מאוד נפיצה בשנים הקרובות. גם סוריה, לבנון, לוב, תימן, סודן המתפרקת מסנקציות ועוד ועוד ועוד מדינות נמצאות.

אפילו ארצות הברית הגדולה חווה כבר שלושה חודשים חוסר שקט אזרחי, במה שהחל כתגובה למותו של פלויד ג'ורג', ונמשך בלא מעט הרים. שוב גם כאן, המגפה והתגובה הממשלתית אליה, רק מאיצים את חוסר שביעות הרצון של חלק גדול מהאזרחים.

הלקחים של 1914

לסיכום, אם הייתם שואלים מישהו ב-27 ביולי 1914 אם תפרוץ מלחמה למחרת, סביר להניח שהרוב היו משיבים לשלילה. אם היו אומרים להם שהמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד אז תפרוץ בעקבות רצח מקרי של יורש עצר אוסטרי על ידי חבורה של לאומנים סרבים, היו קוראים לך משוגע. אבל לצערנו, זה בדיוק מה שקרה והוביל למלחמת העולם הראשונה - שהייתה רק הספתח למלחמת העולם השנייה.

כיום יש לא מעט תהליכים שמתרחשים על פני השטח וכאלה שמתחתיו בזירה הבינ"ל והלאומית. הם הולכים וקורמים עור ומתפתחים לנגד עינינו. יחד עם הזעזועים הכלכליים והקופות המתרוקנות של לא מעט מדינות, יחד עם מלחמה על משאבים ותפיסת צד במלחמה על ההגמוניה הגלובלית, יכולים להוביל להרבה מקומות לא טובים. הדלק שם. הגפרורים דולקים. עכשיו רק מישהו צריך לעשות טעות ולקרב ביניהם יתר על המידה – זה יוביל לפיצוץ. זה גם יגרום לנו להתגעגע ל-2020.