JLTV, אלביט מערכות
צילום: אלביט מערכות

האם נגיף הקורונה יגרום לסקטור הנשק לככב?

חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שרה פויר, אומרת שהתמשכות המשבר עלולה להוביל לקריסת מערכות מדינה במדינות עניות, מה שיוביל גם לחוסר יציבות פוליטית באזור. ומי מרוויח כשנלחמים? ניחשתם נכון
ארז ליבנה | (9)

מי מרוויח בזכות אירועים קיצוניים שמתרחשים בעולם. דוגמה עדכנית לאירוע שכזה, זו כלכלת הקורונה. משברים כלכליים חמורים לרוב מובילים, לצערנו, לחוסר יציבות מדינית, שיכולה להתבטא גם בעלייה במתחים פנימיים, או מתחים בין מדינות על שליטה על מקורות מים ומזון, או סחורות שיכולות להיות רווחיות בזמן משבר - כמו מחצבים של מתכות ואבנים טובות. 

נכון להיום, נוכח המשק הנעצר לאטו, בישראל ישנם 20% דורשי עבודה. מטורף. ישראל תחווה משברים וזעזועים, אבל האמון ברשויות והיכולת להתמודד תקציבית היא גדולה משמעותית ביחס למרבית העולם. אנחנו ניפגע, אבל גם נוכל להתאושש בצורה מהירה יותר - כמובן אם הרשויות יעשו את עבודתן כראוי בכל הרמות. 

מה קורה במדינות כמו לבנון, שגם כך עמדה בפני פשיטת רגל הרבה לפני המשבר? הרי לבנון התחננה להלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, שדרשה מצדה רפורמות מרחיקות לכת. מה יקרה עכשיו? מה יקרה גם במזרח אפריקה, שכעת חווה את אחד מהמשברים החמורים ב-100 שנה האחרונות בדמות נחיל ארבה אימתני, שנראה שרק הולך להתגבר? לא מספיק שהמדינות הללו מבוססות על חקלאות, עכשיו גם היצוא שלהן עומד להיפגע. 

"בטווח הארוך מדינות יכולות לקרוס"

בין אם נרצה בכך או לא, למשמעויות של סגירת מדינות וכלכלות, ובמיוחד כלכלות המערב וסין, ימשיכו להשפיע שנים קדימה. וכמו שקורה תמיד, החלש ישלם את המחיר קודם. כך גם ברמה המדינית. "עשינו מחקר ראשוני שפורסם לא מזמן, מה יקרה אם מדינה כמו ירדן תקרוס בשל הקורונה", אומרת שרה פויר, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שעוקבת אחר תהליכים במזרח התיכון וצפון אפריקה. 

פויר אומרת שכרגע אין מה לדאוג, כי ירדן מתמודדת היטב עם הנגיף, זה רק תרחיש. "אבל תדמיינו שיש שם לא רק מיליוני פליטים פלסטינים, יש גם מעל מיליון פליטים סוריים - זה יכול להוביל למצב נפיץ מאוד", היא אומרת. "גם סוריה זה סימן שאלה גדול מה יהיה שם - מצד שני הכלכלה שלה הייתה די מנותקת מהעולם, אז נראה איך היא תושפע מכל העניין", הוסיפה. 

"כרגע אנחנו רק בהתחלה, אבל תיאורטית, ככל שהמשבר יימשך יותר זמן, כך יש אפשרות של קריסות של מערכות מדינתיות וזה יכול להוביל לחוסר יציבות. להגיד איפה זה יקרה, את זה קשה לומר", היא מסכמת ואומרת שעכשיו, העובדה שמדינות מתרכזות במלחמה בנגיף, דווקא מפחתיה את כמות האיומים על המדינה בטווח הקצר. 

עם זאת, פויר גם אופטימית ואומרת כי ישנן לא מעט הזדמנויות להגעה להבנות והסכמות, כתוצאה משיתופי פעולה שיתרחשו בעקבות המשבר. "יש גם הרבה מה להרוויח", היא מסכמת. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מי מרוויח מחוסר יציבות? חברות נשק

אז נכון, הרבה בנקים ומשקיעים לא אוהבים להתייחס לתעשיית הנשק. היא תעשייה נגועה בהרבה מאוד בחינות. ויש בכך צדק מסוים. תעשיות הנשק יוצרות הרבה מאוד פעמים איוולת. אממה, עדיין מדובר בהשקעה לגיטימית. מי מוכר נשק לאזורים מוכי מלחמה? מדינות. אילו מדינות? אילו שיכולות. כך שככל שהמשבר יימשך, ואנחנו כרגע מדברים לפחות על חודש קדימה - אלא אם כן הוא ייעלם מעצמו בצורה כלשהי - סביר להניח שנראה עלייה בכל סקטור הנשק בשנים הקרובות.

מניית אלביט מערכות 1.43% לדוגמא, ירדה מאז ה-19 לפברואר בכ-13% - ירידה צנועה לעומת המפולת בשווקים. זה ככל הנראה בזכות תחום הפעילות ובמיוחד לאור העובדה שהציגה צבר הזמנות חסר תקדים של מעל 10 מיליארד דולר. עכשיו, כשבשנים הקרובות הסבירות שנראה עימותים צבאיים ופנים מדינתיים עולה, יש סבירות לא רעה שנראה אפילו עלייה של צבר ההזמנות ממדינות שונות.

גם ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) שחטפה לא מעט היא יצרנית נשק גדולה. גם בואינג (סימול: BA), שחטפה לא מעט בשל משבר ה-737MAX עשויה להרוויח ממכירות נשק בטווח הבינוני ארוך. לשתי אלה יש בפורטפוליו זרועות נשק מובילות. גם חברת לוקהיד מרטין היצרנית הגדולה ביותר של נשק בעולם, צפויה להרוויח. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 27/03/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
    סביר להניח שמלחמה שטחי מחיה, על מזון ומים תקדים את הפרוספריטי
  • 6.
    כתבה בסגנון עלון תיכון אליאנס.. הא, ארז ליבנה ה-0 (ל"ת)
    חחח 27/03/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שימקה 27/03/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
    אבל זה יקרה כאשר המשבר יהיה בעיצומו ואז יהיו הרבה רכישות נשק שיובילו למלחמות במדינות עולם שלישי וגם מלחמות אזרחים.
  • 4.
    דירה=קורת גג 27/03/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • כמה דירות אספת?! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ההפך, משטרים מיליטנטים רודנים יוחלפו בדמוקרטים (ל"ת)
    גל 27/03/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
  • חיות ובגצ ישלטו! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 27/03/2020 10:04
    הגב לתגובה זו
    זהו סתם סלנג צעיר מטופש,חזור ל"אבל מה"!
  • 1.
    אזרח 27/03/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
    מדינות המערב ובראשן ארהב יקצצו בביטחון כדי לתמוך הכלכלית ומערכות הבריאות והמחקר .
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים