JLTV, אלביט מערכות
צילום: אלביט מערכות

האם נגיף הקורונה יגרום לסקטור הנשק לככב?

חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שרה פויר, אומרת שהתמשכות המשבר עלולה להוביל לקריסת מערכות מדינה במדינות עניות, מה שיוביל גם לחוסר יציבות פוליטית באזור. ומי מרוויח כשנלחמים? ניחשתם נכון
ארז ליבנה | (9)

מי מרוויח בזכות אירועים קיצוניים שמתרחשים בעולם. דוגמה עדכנית לאירוע שכזה, זו כלכלת הקורונה. משברים כלכליים חמורים לרוב מובילים, לצערנו, לחוסר יציבות מדינית, שיכולה להתבטא גם בעלייה במתחים פנימיים, או מתחים בין מדינות על שליטה על מקורות מים ומזון, או סחורות שיכולות להיות רווחיות בזמן משבר - כמו מחצבים של מתכות ואבנים טובות. 

נכון להיום, נוכח המשק הנעצר לאטו, בישראל ישנם 20% דורשי עבודה. מטורף. ישראל תחווה משברים וזעזועים, אבל האמון ברשויות והיכולת להתמודד תקציבית היא גדולה משמעותית ביחס למרבית העולם. אנחנו ניפגע, אבל גם נוכל להתאושש בצורה מהירה יותר - כמובן אם הרשויות יעשו את עבודתן כראוי בכל הרמות. 

מה קורה במדינות כמו לבנון, שגם כך עמדה בפני פשיטת רגל הרבה לפני המשבר? הרי לבנון התחננה להלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, שדרשה מצדה רפורמות מרחיקות לכת. מה יקרה עכשיו? מה יקרה גם במזרח אפריקה, שכעת חווה את אחד מהמשברים החמורים ב-100 שנה האחרונות בדמות נחיל ארבה אימתני, שנראה שרק הולך להתגבר? לא מספיק שהמדינות הללו מבוססות על חקלאות, עכשיו גם היצוא שלהן עומד להיפגע. 

"בטווח הארוך מדינות יכולות לקרוס"

בין אם נרצה בכך או לא, למשמעויות של סגירת מדינות וכלכלות, ובמיוחד כלכלות המערב וסין, ימשיכו להשפיע שנים קדימה. וכמו שקורה תמיד, החלש ישלם את המחיר קודם. כך גם ברמה המדינית. "עשינו מחקר ראשוני שפורסם לא מזמן, מה יקרה אם מדינה כמו ירדן תקרוס בשל הקורונה", אומרת שרה פויר, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שעוקבת אחר תהליכים במזרח התיכון וצפון אפריקה. 

פויר אומרת שכרגע אין מה לדאוג, כי ירדן מתמודדת היטב עם הנגיף, זה רק תרחיש. "אבל תדמיינו שיש שם לא רק מיליוני פליטים פלסטינים, יש גם מעל מיליון פליטים סוריים - זה יכול להוביל למצב נפיץ מאוד", היא אומרת. "גם סוריה זה סימן שאלה גדול מה יהיה שם - מצד שני הכלכלה שלה הייתה די מנותקת מהעולם, אז נראה איך היא תושפע מכל העניין", הוסיפה. 

"כרגע אנחנו רק בהתחלה, אבל תיאורטית, ככל שהמשבר יימשך יותר זמן, כך יש אפשרות של קריסות של מערכות מדינתיות וזה יכול להוביל לחוסר יציבות. להגיד איפה זה יקרה, את זה קשה לומר", היא מסכמת ואומרת שעכשיו, העובדה שמדינות מתרכזות במלחמה בנגיף, דווקא מפחתיה את כמות האיומים על המדינה בטווח הקצר. 

עם זאת, פויר גם אופטימית ואומרת כי ישנן לא מעט הזדמנויות להגעה להבנות והסכמות, כתוצאה משיתופי פעולה שיתרחשו בעקבות המשבר. "יש גם הרבה מה להרוויח", היא מסכמת. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מי מרוויח מחוסר יציבות? חברות נשק

אז נכון, הרבה בנקים ומשקיעים לא אוהבים להתייחס לתעשיית הנשק. היא תעשייה נגועה בהרבה מאוד בחינות. ויש בכך צדק מסוים. תעשיות הנשק יוצרות הרבה מאוד פעמים איוולת. אממה, עדיין מדובר בהשקעה לגיטימית. מי מוכר נשק לאזורים מוכי מלחמה? מדינות. אילו מדינות? אילו שיכולות. כך שככל שהמשבר יימשך, ואנחנו כרגע מדברים לפחות על חודש קדימה - אלא אם כן הוא ייעלם מעצמו בצורה כלשהי - סביר להניח שנראה עלייה בכל סקטור הנשק בשנים הקרובות.

מניית אלביט מערכות 1.29% לדוגמא, ירדה מאז ה-19 לפברואר בכ-13% - ירידה צנועה לעומת המפולת בשווקים. זה ככל הנראה בזכות תחום הפעילות ובמיוחד לאור העובדה שהציגה צבר הזמנות חסר תקדים של מעל 10 מיליארד דולר. עכשיו, כשבשנים הקרובות הסבירות שנראה עימותים צבאיים ופנים מדינתיים עולה, יש סבירות לא רעה שנראה אפילו עלייה של צבר ההזמנות ממדינות שונות.

גם ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) שחטפה לא מעט היא יצרנית נשק גדולה. גם בואינג (סימול: BA), שחטפה לא מעט בשל משבר ה-737MAX עשויה להרוויח ממכירות נשק בטווח הבינוני ארוך. לשתי אלה יש בפורטפוליו זרועות נשק מובילות. גם חברת לוקהיד מרטין היצרנית הגדולה ביותר של נשק בעולם, צפויה להרוויח. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 27/03/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
    סביר להניח שמלחמה שטחי מחיה, על מזון ומים תקדים את הפרוספריטי
  • 6.
    כתבה בסגנון עלון תיכון אליאנס.. הא, ארז ליבנה ה-0 (ל"ת)
    חחח 27/03/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שימקה 27/03/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
    אבל זה יקרה כאשר המשבר יהיה בעיצומו ואז יהיו הרבה רכישות נשק שיובילו למלחמות במדינות עולם שלישי וגם מלחמות אזרחים.
  • 4.
    דירה=קורת גג 27/03/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • כמה דירות אספת?! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ההפך, משטרים מיליטנטים רודנים יוחלפו בדמוקרטים (ל"ת)
    גל 27/03/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
  • חיות ובגצ ישלטו! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 27/03/2020 10:04
    הגב לתגובה זו
    זהו סתם סלנג צעיר מטופש,חזור ל"אבל מה"!
  • 1.
    אזרח 27/03/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
    מדינות המערב ובראשן ארהב יקצצו בביטחון כדי לתמוך הכלכלית ומערכות הבריאות והמחקר .
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: