JLTV, אלביט מערכות
צילום: אלביט מערכות

האם נגיף הקורונה יגרום לסקטור הנשק לככב?

חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שרה פויר, אומרת שהתמשכות המשבר עלולה להוביל לקריסת מערכות מדינה במדינות עניות, מה שיוביל גם לחוסר יציבות פוליטית באזור. ומי מרוויח כשנלחמים? ניחשתם נכון
ארז ליבנה | (9)

מי מרוויח בזכות אירועים קיצוניים שמתרחשים בעולם. דוגמה עדכנית לאירוע שכזה, זו כלכלת הקורונה. משברים כלכליים חמורים לרוב מובילים, לצערנו, לחוסר יציבות מדינית, שיכולה להתבטא גם בעלייה במתחים פנימיים, או מתחים בין מדינות על שליטה על מקורות מים ומזון, או סחורות שיכולות להיות רווחיות בזמן משבר - כמו מחצבים של מתכות ואבנים טובות. 

נכון להיום, נוכח המשק הנעצר לאטו, בישראל ישנם 20% דורשי עבודה. מטורף. ישראל תחווה משברים וזעזועים, אבל האמון ברשויות והיכולת להתמודד תקציבית היא גדולה משמעותית ביחס למרבית העולם. אנחנו ניפגע, אבל גם נוכל להתאושש בצורה מהירה יותר - כמובן אם הרשויות יעשו את עבודתן כראוי בכל הרמות. 

מה קורה במדינות כמו לבנון, שגם כך עמדה בפני פשיטת רגל הרבה לפני המשבר? הרי לבנון התחננה להלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, שדרשה מצדה רפורמות מרחיקות לכת. מה יקרה עכשיו? מה יקרה גם במזרח אפריקה, שכעת חווה את אחד מהמשברים החמורים ב-100 שנה האחרונות בדמות נחיל ארבה אימתני, שנראה שרק הולך להתגבר? לא מספיק שהמדינות הללו מבוססות על חקלאות, עכשיו גם היצוא שלהן עומד להיפגע. 

"בטווח הארוך מדינות יכולות לקרוס"

בין אם נרצה בכך או לא, למשמעויות של סגירת מדינות וכלכלות, ובמיוחד כלכלות המערב וסין, ימשיכו להשפיע שנים קדימה. וכמו שקורה תמיד, החלש ישלם את המחיר קודם. כך גם ברמה המדינית. "עשינו מחקר ראשוני שפורסם לא מזמן, מה יקרה אם מדינה כמו ירדן תקרוס בשל הקורונה", אומרת שרה פויר, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שעוקבת אחר תהליכים במזרח התיכון וצפון אפריקה. 

פויר אומרת שכרגע אין מה לדאוג, כי ירדן מתמודדת היטב עם הנגיף, זה רק תרחיש. "אבל תדמיינו שיש שם לא רק מיליוני פליטים פלסטינים, יש גם מעל מיליון פליטים סוריים - זה יכול להוביל למצב נפיץ מאוד", היא אומרת. "גם סוריה זה סימן שאלה גדול מה יהיה שם - מצד שני הכלכלה שלה הייתה די מנותקת מהעולם, אז נראה איך היא תושפע מכל העניין", הוסיפה. 

"כרגע אנחנו רק בהתחלה, אבל תיאורטית, ככל שהמשבר יימשך יותר זמן, כך יש אפשרות של קריסות של מערכות מדינתיות וזה יכול להוביל לחוסר יציבות. להגיד איפה זה יקרה, את זה קשה לומר", היא מסכמת ואומרת שעכשיו, העובדה שמדינות מתרכזות במלחמה בנגיף, דווקא מפחתיה את כמות האיומים על המדינה בטווח הקצר. 

עם זאת, פויר גם אופטימית ואומרת כי ישנן לא מעט הזדמנויות להגעה להבנות והסכמות, כתוצאה משיתופי פעולה שיתרחשו בעקבות המשבר. "יש גם הרבה מה להרוויח", היא מסכמת. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מי מרוויח מחוסר יציבות? חברות נשק

אז נכון, הרבה בנקים ומשקיעים לא אוהבים להתייחס לתעשיית הנשק. היא תעשייה נגועה בהרבה מאוד בחינות. ויש בכך צדק מסוים. תעשיות הנשק יוצרות הרבה מאוד פעמים איוולת. אממה, עדיין מדובר בהשקעה לגיטימית. מי מוכר נשק לאזורים מוכי מלחמה? מדינות. אילו מדינות? אילו שיכולות. כך שככל שהמשבר יימשך, ואנחנו כרגע מדברים לפחות על חודש קדימה - אלא אם כן הוא ייעלם מעצמו בצורה כלשהי - סביר להניח שנראה עלייה בכל סקטור הנשק בשנים הקרובות.

מניית אלביט מערכות 3.62% לדוגמא, ירדה מאז ה-19 לפברואר בכ-13% - ירידה צנועה לעומת המפולת בשווקים. זה ככל הנראה בזכות תחום הפעילות ובמיוחד לאור העובדה שהציגה צבר הזמנות חסר תקדים של מעל 10 מיליארד דולר. עכשיו, כשבשנים הקרובות הסבירות שנראה עימותים צבאיים ופנים מדינתיים עולה, יש סבירות לא רעה שנראה אפילו עלייה של צבר ההזמנות ממדינות שונות.

גם ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) שחטפה לא מעט היא יצרנית נשק גדולה. גם בואינג (סימול: BA), שחטפה לא מעט בשל משבר ה-737MAX עשויה להרוויח ממכירות נשק בטווח הבינוני ארוך. לשתי אלה יש בפורטפוליו זרועות נשק מובילות. גם חברת לוקהיד מרטין היצרנית הגדולה ביותר של נשק בעולם, צפויה להרוויח. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 27/03/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
    סביר להניח שמלחמה שטחי מחיה, על מזון ומים תקדים את הפרוספריטי
  • 6.
    כתבה בסגנון עלון תיכון אליאנס.. הא, ארז ליבנה ה-0 (ל"ת)
    חחח 27/03/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שימקה 27/03/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
    אבל זה יקרה כאשר המשבר יהיה בעיצומו ואז יהיו הרבה רכישות נשק שיובילו למלחמות במדינות עולם שלישי וגם מלחמות אזרחים.
  • 4.
    דירה=קורת גג 27/03/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • כמה דירות אספת?! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ההפך, משטרים מיליטנטים רודנים יוחלפו בדמוקרטים (ל"ת)
    גל 27/03/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
  • חיות ובגצ ישלטו! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 27/03/2020 10:04
    הגב לתגובה זו
    זהו סתם סלנג צעיר מטופש,חזור ל"אבל מה"!
  • 1.
    אזרח 27/03/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
    מדינות המערב ובראשן ארהב יקצצו בביטחון כדי לתמוך הכלכלית ומערכות הבריאות והמחקר .
אייל אלחינאי טריא
צילום: סטרוגו צילומים

טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים

לפי הודעת החברה, הכסף צפוי לזרום חזרה למשקיעים בפלטפורמת ה-P2P שלה


הדס ברטל |

חברת טריא (Tarya) מקבוצת לוזון, פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של כ-400 מיליוני שקלים, כאשר אותם היא מתכוונת להזרים חזרה למשקיעים בפלטפורמת ההשקעות המנוהלת על ידה. זאת באופן שיאפשר מענה ליתרת בקשות המשיכה, בתוספת תשואה, בתוך מספר שבועות. מדובר על מתן מענה ליתרת בקשות המשיכה שנותרו בפלטפורמה לאחר שבשנתיים האחרונות השיבה טריא למשקיעים כשני מיליארד שקלים בריבית מצטברת של כ- 220 מיליוני שקלים.  בטריא מציינים כי הכספים שיתקבלו בעסקה יאפשרו לה להשלים בתוך שבועות ספורים את המענה לכלל בקשות המשיכה הפתוחות בפלטפורמה (למעט הלוואות בפיגור, העומדות בממוצע רב שנתי על  כ 0.3% לשנה, ובהן תמשיך לנהל החברה את הליכי גבייה).

עם העברת יתרת תיק המשכנתאות, תסיים טריא את השקעותיה בהלוואות ארוכות טווח ותתמקד בהשקעות בנדל"ן איכותי למגורים בישראל לטווח קצר, כגון, קבוצות רכישה והלוואות גישור. המהלך יאפשר למשקיעי טריא ליהנות ממסלולים קצרים, מועד פרעון מוקדם, תשואה מותאמת לסביבת ריבית משתנה ותשואות גבוהות יותר. לפני כשנתיים  מספר חברות, ביניהן טריא, נקלעו לקושי משמעותי בהחזרת כספי המשקיעים שנוצר משילוב של עליית ריבית וגל משיכות מהקרן.

מטריא מוסרים כי למרות האתגרים בשוק ההשקעות האלטרנטיבי בשנים האחרונות, החברה הצליחה לאורך כל התקופה להשיב כספים למשקיעים באופן סדיר ובתשואות משמעותיות ,תוך שמירה על רציפות תפעולית מלאה וניהול סיכונים אחראי.

יו"ר טריא, עמוס לוזון: "טריא הוכיחה את עצמה כחברה אמינה, מקצועית ואיתנה גם בתנאים מאתגרים, והיום היא נכנסת לשלב חדש עם בסיס פיננסי חזק ואמון מחודש מצד המשקיעים".

עמוס לוזון
עמוס לוזון - קרדיט: קמליה

גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף
ראשוני

IBI בתחילת סיקור לנאוויטס: "אפסייד של 29%"

ב-IBI אומרים ששותפות הנפט והגז מתקדמת מ"עידן ההשקעה" ל"עידן התזרים"; הנכסים במפרץ מקסיקו ובאיי פוקלנד ויציבות במחירי הנפט תומכים בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 153.21 שקל - אפסייד של 29.4%

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

בית ההשקעות IBI בתחילת סיקור על שותפות הגז והנפט נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.84%   , עם המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 153.21 שקלים מה שמייצג פוטנציאל עלייה של 29.4% ממחיר הנעילה הקודם שעמד על 118.40 שקלים. האנליסט רועי שגייט, מומחה האנרגיה ב-IBI, מדגיש בסקירה את המעבר של החברה מעידן של השקעות כבדות לעידן תזרים מזומנים יציב, תוך הסתמכות על נכסים מוכחים במפרץ מקסיקו ובאיי פוקלנד. "שננדואה כבר מפיק ונמצא בתהליך רמפ-אפ כ-Hub תשתיתי שמחבר נכסים נוספים", כותב שביט, "ובכך מוריד עלות ליחידה, מייצב פלטו ומעלה את ה-EBITDA וה-FCF בשנים הקרובות".

בסקירה IBI גם מציינים את התשואה הפנומנלית שהשיגה המניה מאז ההפקה. נאוויטס, שהונפקה בתל אביב באוקטובר 2017, רשמה תשואה מצטברת של כ-1,585% - לעומת 174% במדד ת"א 125. ההצלחה נובעת מיכולת ביצוע גבוהה, זיהוי נכסים בעלי פוטנציאל, פיתוח בעלויות נמוכות, מימון ממוקד ותפעול יעיל המוביל להפקה. שווי השוק עומד על כ-13.7 מיליארד שקל.

נזכיר כי רק לאחרונה חשפנו כאן כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך - נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

סביבת מאקרו תומכת

בסקירה של IBI מוקדש פרק נרחב לסביבת המאקרו בשוק הנפט והגז. ב-IBI מציינים כי מחירי נפט יציבים בטווח של 60-80 דולר לחבית ברנט מספקים בסיס לחישובים שמרניים אך ריאליים. שוק הגז האמריקאי מאוזן עם מחירי Henry Hub סביב 2.5-3.5 דולר ל-MMbtu, וקצב ההשקעות בענף נותר ממושמע.עוד מציינים האנליסטים כי "המגמה המבנית של צמיחת הביקוש לחשמל ולגז בארה"ב על רקע האצת מרכזי נתונים ובינה מלאכותית מחזקת את הערך של חביות אמינות ממקורות מוסדרים". לפי הסקירה, למעלה מ-40% מצריכת החשמל של מרכזי נתונים בארה"ב מבוססת על גז טבעי, ועד 2030 הגז צפוי להישאר מקור האספקה המרכזי לגידול בביקוש.