המצב הכלכלי שלנו לא טוב. אבטלה של כ-20% גירעון הולך וגדל, צמיחה שלילית חזויה של 6% ואנשים רבים שלא ישנים טוב בלילה וחרדים לעתידם הכלכלי. ובכל זאת, נראה שהמצב שלנו יותר טוב משכנינו. ישנן הרבה סיבות כשבניגוד לממשלות של שכנינו, שם הגיעו למשבר עם קופה מדוללת ומוסדות מעורערים מאוד עד לא עובדים, לישראל יש הרבה מאוד אופציות לעודד את הפעילות ולתמוך בשווקים. 

יתרון נוסף שלנו הוא העצמאות בתחום המים. ההתפלה – כמו פצלי השמן שסייעו לארצות הברית להגיע לעצמאות אנרגטית – נותנת לישראל מרחב נשימה במשאב הכי חשוב בעולם. מים והשליטה על מקורותיהם, היא ככל הנראה הסיבה המרכזית למלחמות לאורך ההיסטוריה. בלי מים אין חיים. זו לא סיסמה. זו העובדה הכי בסיסית בקיום שלנו.

למי שזוכר, בשנת 2002, בתקופת כהונתו של אריק שרון המנוח כראש הממשלה – בין אם זה היה ספין או איום אמיתי – תופי המלחמה נשמעו פה, לנוכח תוכנית לבנונית לשאוב מים מנחל החצבני, מה שהעלה חשש להמשך זרימת מים לכנרת. האיומים שלו, הקפיצו את הממשלה הלבנונית ויצרו היסטריה רבתית אצל השכנה מצפון. בסוף המשבר נפתר בלי התדרדרות לעימות. אבל זו רק דוגמה אחת. כמוה יש עוד אלף ואחת רלוונטית במיוחד בימינו.

מצרים נקרעת בין הסכר האתיופי למצב הנפיץ בלוב

מעבר לנחיל הארבה ההיסטורי ששוטף את מזרח אפריקה ומכניס עשרות מיליונים לסכנת רעב וגישה למקורות מים, אחת הדרמות המשמעותיות שמתרחשות היום באפריקה בכלל, זו העובדה שאתיופיה משלימה את הסכר הגדול ביבשת. מקורות הנילוס, שנקרא הנילוס הכחול, יוצא מאתיופיה, עובר בסודן ומגיע למצרים, ש-90% מ-102 מיליון תושביה חיים באזור הנהר הארוך בעולם ומתפרנסים ממנו.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה הבעיה? הסכר הזה כל כך גדול, שהוא יכול לקלוט לתוכו 74 מיליארד מטרים מעוקבים של מים, כלומר יותר מכל המים שזורמים בנילוס הכחול. כבר קרוב ל-50 שנה שאתיופיה בונה את הסכר והוא נחשב למקור גאווה גדול עבור המדינה הענייה, שמתקשה להתרומם בעקבות עשרות שנים של מלחמות פנימיות ושחיתות וסיאוב ממשלתי שפושה בה. הסכר, כשיפעל, אמור לספק למדינה למעלה מ-6,000MW של חשמל. אי אפשר לזלזל במשמעות של זה עבור מדינה כמו אתיופיה.

עם כל השמחה האתיופית, זה מכניס הן את סודן והן את מצרים לכוננות ספיגה. החשש הוא שניתוב המים לסכר, יפגע בזרימת הנהר וכך יפגע בלמעלה מ-100 מיליון בני אדם, מרביתם גם ככה עניים. הקולות הנציים במצרים כבר קראו להשמיד את הסכר. זה כנראה לא יקרה בינתיים.

דיפלומטים שמעורבים במו"מ בין הצדדים, אומרים שהם הגיעו להסכמות במרבית הנקודות הקריטיות, אבל על אחת, אולי החשובה שבהן, אין הסכמה. מה קורה במקרה של בצורת. זה רבותיי, הסיבות שבגללן פורצות מלחמות. אגב, זה שיש הסכמה בין הצדדים, לא אומר שאחד מהם לא יפר אותה, מה שבהחלט יכול להוביל לעימות.

• פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי
• הורדת הריבית הקפיצה את יפן לשיא חדש - ומה זה עושה לחוזים בוול סטריט?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אבל הזירה הבעייתית יותר היא הזירה ממערב. לוב, שנמצאת בחוסר איזון מאז האביב הערבי וביתר שאת אחרי הפלתו של הדיקטטור, מועמר קדאפי, שנהרג באוקטובר 2011. זאת לאחר שמורדים, בגיבוי צבאות המערב שהפציצו את המדינה השסועה, מצאו את קדאפי ועשו בו לינץ' שצולם ושודר בכל העולם. אז נכון, קדאפי היה פדופיל ודיקטטור אכזרי. אבל לפחות המדינה הייתה תחת שליטה. היום, היא בדרך להתפוצץ.

"לוב במצב מסוכן מאוד והיא כנראה בדרך להפוך לסוריה הבאה. יש שם מעורבות גוברת של רוסיה וטורקיה, וגם המצרים ועוד גורמים במזרח התיכון מעורבים שם. המצרים בהחלט מביטים בחשש במה שמתרחש", אומרת שרה פויר, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שמתמחה באזור המזרח התיכון.

"גם הסכר הזה הוא כאב ראש לא קטן והמצב שם מתוח. בקיצור, אני בכלל לא מקנאה בגנרל א-סיסי", מוסיפה פויר. "לישראל זה גם לא טוב. העמקת המעורבות הטורקית והרוסית באזור זה אף פעם לא בשורה טובה לישראל, בטח לנוכח העובדה שארצות הברית נסוגה מהאזור".

קרן המטבע הבינ"ל ניתקה קשר עם לבנון המתפוררת

עד לפני כמה שבועות, בלבנון, שכנתנו הקטנה מצפון, היו הפסקות חשמל יזומות של 3 שעות בכל יום. זאת בשל המחסור במלאי הדלק והאוצר הממשלתי הריק, שאינו מסוגל לדאוג אפילו לא לצרכים הבסיסיים ביותר של האזרחים. אז אם עד לא מזמן היו הפסקות חשמל יזומות של 3 שעות, בשבוע האחרון זה הפך ל-20 שעות. ביממה.

המצב כל כך גרוע שאין מספיק נפט לגנרטורים. ישיבת הממשלה האחרונה נערכה לאור נרות. בתי החולים החלו לכבות את המזגנים ומפסיקים פעולות לא חיוניות. משרדי הממשלה כבר לא מתפקדים גם כך, עוד הרבה לפני הטלטלות העולמיות האחרונות. בקיצור האנדרלמוסיה חוגגת. וזה כשעוד לא דיברנו על הקורונה, שעדיין לא ברור מה ממדי ההשפעה שלה שם.

אבל המצב גם לא הולך להשתנות. בפברואר דיווחנו כאן על הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית, לקבלת הלוואה בהיקף של 11 מיליארד דולר, שתיתן מעט חמצן לחולה הסופני שנקראת מדינת הארזים. אז זהו, שגם זה לא קורה. הלבנונים חשבו כנראה שאפשר לתחמן את הקרן. ב-IMF, המלאה באנשי עסקים משופשפים, לא התרשמו.

כי מה שלקרן נראה כמו דרישה לגיטימית, נראה ללבנונים כמו התערבות בוטה בענייניה הפנימיים. הבעיה שלבנון פונה החוצה. וכמו שפונים לבנק לקבלת הלוואה ולבנק יש דרישות ותנאים לקבלת ההלוואה, כך גם לקרן המטבע, שדורשת, פחות או יותר, את הרחקת חיזבאללה מהממשלה.

למה? חיזבאללה שולט על הממשלה הלבנונית הבובתית. ויתור על זה השליטה בתקציב, אומר שהארגון יוותר על השליטה בלבנון. לזה חסן נסראללה לא מוכן. הקרן, שדרשה שקיפות וסדר בנוגע לניהול התקציב, לא קיבלה את הערובות שלהן ציפתה. כרגע יש נתק בין הצדדים. זה וחוסר היכולת לקבל תרומה מאף מדינה בשל המשבר העולמי, שם את לבנון וחיזבאללה במקום קשה מאוד.

פויר אומרת שלמכון למחקרי ביטחון לאומי יש תרחיש שבו "לבנון קורסת בשל התנאים הכלכליים המחמירים, התנאים לכך אט אט מבשילים ואנחנו בהחלט בדרך לשם".

מי שמסכים איתה הוא שר החוץ הלבנוני, גבראן באסיל, שתמיכתו ותמיכת חיזבאללה, מאפשרים את קיומה של הממשלה הנוכחית – לאחר התפטרותו של סעד אל-חרירי בעקבות המהומות שהיו בתחילת השנה במדינה – וגם הודה באופן גלוי ולא מובן מאליו, שהשחיתות בממשלה הלבנונית היא מהגורמים העיקריים שתרמו למצבה העגום של לבנון.

"לבנון עומדת בפני מצור כלכלי, פיננסי ופוליטי", אמר השבוע באסיל לסוכנות הידיעות רויטרס. "אני לא מצדיק את הטעויות הקשות שנעשות בממשלה הלבנונית, בראשן השחיתות. כרגע, בראש סדר העדיפויות שלנו זה למנוע אנרכיה במדינה ומצב של רעב קיצוני", סיכם.

גם חסן נסראללה שינה השבוע כיוון, כשהבהיר כי יסכים לקבל סיוע מכל מדינה, פרט לישראל, שתסכים לפתוח את ארנקה. כן, גם ארצות הברית, השטן הגדול. הבעיה היא שהמערב הגדיר את חיזבאללה כארגון טרור ואת היושב בראשו, כלומר נסראללה, כטרוריסט. כל עוד הוא שולט בממשלה הלבנונית, הם לא יקבלו שקל.

נקווה שזה לא יוביל למלחמת אזרחים. זה בדיוק מה שחסר לנו, זליגה של עימות לגבולות ישראל, כמו מה שקרה בשנות ה-70 ותחילת ה-80 של המאה שעברה, ושסייעו דה פקטו לפתיחתה של מלחמת לבנון הראשונה. זו שנמשכה 18 שנה, כן וגבתה מישראל וישראלים רבים מחיר גבוה מדי - במיוחד לאור העדויות הרבות כי הייתה מיותרת מלכתחילה.

קורונה ופשעי מלחמה – העתיד של סוריה לא ברור

השבוע נפל דבר, המשטר הסורי והדמויות הראשיות בו, באופן רשמי הולכים להיכנס למעגל מצומצם ולא מחמיא של משטרים שככל הנראה יעמדו לדין בגין ביצוע פשעי מלחמה. ועדת חקירה עצמאית של האו"ם שהוקמה ב-2019, מצאה כי במהלך הקרבות בעיר אידליב המשטר הסורי הפציץ לפחות 17 בתי חולים, 14 בתי ספר הופצצו, 9 שווקים ו-12 מתקפות על בתיהם של אזרחים.

אחד מהאבסורדים הגדולים של העת האחרונה, זה שלמרות מלחמת האזרחים שמתרחשת שם כבר קרוב לעשור, יחד עם כל הזוועות המתועדות היטב – שכללו בין היתר שימוש בנשק כימי – סוריה כיהנה כחברה במועצת זכויות האדם של האו"ם. בקיצור, היגיון זה לא תמיד הצד החזק של המין האנושי. נראה מתי יוציאו צו מעצר בינ"ל לבשאר אסד. האמת שזה לא משנה, הוא גם ככה כמעט לא יוצא מהמדינה שלו – ורוסיה ואיראן, בעלות הברית המרכזיות שלו, הן האחרונות שינסו לעצור אותו ולהעביר אותו לגורמים.

עכשיו, למרות עדויות על התפרצות חמורה של נגיף הקורונה, רוסיה וסין התנגדו להחלטת מועצת הביטחון להשאיר את הסיוע ההומניטארי בגבול הצפון מערבי שבאזור אידליב, משהו שארגוני זכויות אדם הגדירו כ"מכת מוות לאזור". אז הנה עוד בעיה לאזור המוכה.

אבל שוב, הקורונה הוא הסיפור הגדול. למדינה יש מחסור הולך וגובר במזון, מה שיכול להוביל למשבר הומניטארי חמור במדינה. כיום, למעלה מחצי מאוכלוסיית המדינה, כ-17 מיליון בני אדם, מוגדרים כאוכלוסיות הנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי. רק מתחילת השנה נוספו 1.4 מיליון אזרחים לרשימה הלא כיפית הזו. הצפי הוא שעוד למעלה מ-2 אזרחים יצטרפו למעגל הזה בשנה הקרובה.

עם הסגרים שהוטלו בסוריה להילחם בנגיף, בשילוב המשבר ביכולת לגדל ולייצר מזון, מה שלפני המלחמה היה אחד הנדבכים החשובים בכלכלה הסורית, מוביל את סוריה להמשך התדרדרות.

"כבר הייתה סערה מושלמת של שינויי אקלים וקונפליקט, שהפכו את סוריה לאחד מהמקומות עם חוסר הביטחון התזונתי הגבוהים בעולם", אמרה קייטלין וולש, מנהלת התוכנית לביטחון תזונתי במרכז לאסטרטגיה ומחקרים בינ"ל למגזין פוריין פוליסי. "הקורונה רק מחמירה את המצב", הוסיפה.